אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

נ

מט

זאת לדעת על דבר הקדושין שנעשה פה לנדו"א בטבעת שנתן ר' יחיאל בר אליה לבנו ר' אליהו לקדש בו את אשתו שהיה אותו טבעת מקדמת דנא של רבי יוסף ואותו טבעת בא בתחילה ברשות ר' יחיאל בתורת משכון שקילא אשת ר' יחיאל הלוה לר' יוסף על אותו טבעת וא"ר יחיאל ובניו קילא אמרה להם שאח"כ קנתה אותו טבעת מר' יוסף ליתן לו דמי שויה ולהוסיף על אותו ב' זהו' שקיבל כבר. אך אותו מעות העודפים לא באו ליד ר' יוסף כי לא נתנו לו. ואחר הנישואין בא ר' יוסף לר' יחיאל ואמר לו להחזיר לו טבעתו כי רוצה לפדותו ור' יחיאל אמר שהטבעת הוא שלו כי אשתו ז"ל אמרה לו שקנתה ממנו וזה אמר לא כי עדיין ממושכן הוא. ובאו לפני דין וכל אחד יהיב טעמא למלתיה להחזיק דברו. וכאשר שמעתי זאת אמרתי מאי האי דאתא קמאי בטבעת שיש בו גמגום ולעשות קדושין ספק וציוויתי להחתן שלא לדור עם אשתו עד שאשאל פי הגאון מהר"ז אופנהיים סג"ל שי' וכן כתבתי לו המעשה בהווייתו וגם כן הארכתי לו דעתי הקצרה וחילוקי דיעו' שיש בהא דאמר ר"י דב"ח קונה משכון אי מיירי דוקא שלא בשעת הלוואתו או בשעת הלוואתו נמי וכן הארכתי אפי' לא הוי קידושין אי אמרי' כיון דבעל מצינו למימר דלא עשה בעילת זנות ובעל לשם קדושין:

וכן בעניין הברכו' אם צריך לברך פעם שנית ברכת אירוסין ונישואין:

והשיב לו הגאון הנ"ל דעתו והאר עיני בנימוקים וטעמים אך סיומא דמלת' מאחר דיש חילוקי דיעות צריכין אנו לעשו' משמרת למשמרת לפי הדור והתולדות והזמן כיון דאפשר לתקן לקדש פעם אחרת לרווחא דמלת' פן לימי' יוציאו בעל לשון לעז על בניו ומאחר שיצא הדבר מפי הגאון אמרתי כבר הורה זקן וסידרתי הדבר כאשר כתב הגאון. אך לא יעלה אדם על לבו לומר שהקידושי' הראשונים הם קידושי טעות. הא ליתא מכמה טעמים גלויים ומפורסמים:

לכן ס"ל מאן דא' שהקידושין הראשונים טעות הן לא חש לקימח' ויחוש לעצמו כי מה שהוצרכו קדו' אחרים זהו משום להסיר כל עירעירים ועילולי ולהשתיק כת המדברים ויצא הדבר בהיתר בכל צד ושלום על דייני ישראל כו' כ"נ משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה