שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
מח
חיי אריכי ומזוני רויחי. לשאי' ה"ה מהור"ר פלו' שי' הנה בא לפני צעק' שאי' ה"נ יעקב שי' שאתה מוחה בידו להיות בצוותה דחבריה דידך להכנס בבי מדרשא למיתב' אולפנ' לפי השגתו וא"כ הוא תמיהני מדוע נקיטינ' בדעת' למנוע ממנו תורת ה' שנתנה במקום הפקר שנ' ממדבר מתנה:
ונר' הוי כל צמא לכו למים:
ואי' ביומא פ' בא לו א"ר יוחנן שלשה זירין הן של מזבח של שולחן של ארון כו' של ארון הוא עדיין מונח כל הרוצה ליקח יבא ויקח כו':
ואיתא בפ' חלק אמר רב יודא אמר שמואל כל המונע הלכה מפי תלמוד כאילו גזל ממנו נחלת אבותיו שנ' תורה ציוה לנו משה מורשה ירושה היא לנו:
ואי' נמי שם אמר רב חמא בר ביזנ' אמר רב שמעון חסידא כל המונע הלכה מפי תלמיד אפי' עוברין במעי אמן מקללין אותו שנ' מונע בר יקבוהו לאום:
ואיתא בסוף סוטה שני ת"ח הדרי' בעיר אחת ואין נוחין זה עם זה בהלכה אחד מת ואחד גולה רחמנה ליצלן:
גדול מזה איתא במסכת מכו' תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנ' וחי אחיך עמך עביד ליה דתיהוי לי' חיותא מכ"ש כשהוא עמו בעיר שאין למנוע ממנו תורתו ואיתא בפ"ק דע"ז אפי' כהן יכול לטמא את עצמו לילך לח"ל ולבית הפרס לת"ח כו' ורבי יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד וא"ר יוסף מעש' ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לציידן אמר רבי יצחק הלכה כר' יוסי:
ותניא רבי עקיבא אומר מניין שחייב אדם לשנות לתלמוד עד שילמדנו שנ' ולמדתם את בני ישראל כו' ומניין שחייב להראות לו פנים שנ' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:
וכל המלמד חבירו תורתו משתמרת בידו שנ' א רוכה בכל ושמורה ודרשינן מי שהוא מעריך תורתו לכל משתמרת בידו ואינו משכחתו וע"י כן אשריו וטוב לו לעה"ב דאמרי אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו:
ואמר רב ששת כל המלמד לאדם תורה בעה"ז זוכה ומלמדו לעה"ב שנ' על מי מנוחות ינהלם ואיתא בפרק הפועלים אמר רב יודא אמר רב כל המלמד בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנ' כה אמר ה' אם תשיב ואשיבך לפני תעמוד:
ושמא תאמר יש לך עליו תביעת ממון ודעת' למשכנ' בזה גם אינה מן המידה שנאמר לא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל והאי כי נפש הוא חובל דרשו רבותינו המחקר דהוא נפש השכלי כלו' אם תחבול כלים דעושה בהן אוכל נפש אז לא יכול להמצי' לו מחייתה וע"כ בטל מד"ת כי אין קמח אין תורה וע"ז אומר כי נפש הוא חובל כלומר אתה מבטלו מת"ת ותגזול ממנו נשמתו דנקרא נפש א"כ מכ"ש דאסור למשכנו בתורת ה' עצמו ולמחות בידו מלילך לבי מדרשא לכן אהובי כלך מדרך זו כי בוודאי לא יוכשר הדבר לרבותינו וכוונתי על השלו' והאמת כ"נ שאי' משה טרוד משה לוי מינץ:
האי עובדא בא לידי בהיותי דר בעיר לנדוא: