שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
לה
שואל ומשיב כענין במשפט עושה סתירתו בניין אהו' מהור"ר משה סג"ל יצ"ו אשר דרשתני על אחד שנולד לו וולד זכר מפרה שהיתה חולבת כו' דע כו לא ימלאוני לבי להתיר מטעם חולבת כו' ותו נראה דכמה נרגי איכא למשדיי' בקנין כסף דנדון דידן. חדא דרוב גאונים פסקו דקנין כסף לא מהני אלא דוקא במשיכה כו'. ועוד נראה דבנדון דידן לפי דעתי כמו שכתבת שהקנה הוולד משמע דלא הקנה הבהמה לעוברה. וא"כ אין הקנין כלום ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כה"ג לפירש ר"י כדאיתא בהג"ה באשרי בפ' מי שמת אע"ג דלפי' רשב"ם מהני מ"מ מי יכניס ראשו בפלוגתא דרבוותא כל שכן דרובן האוסרין כו' ואשר הקשיתה בדברי סמ"ג בשניות דאשת אחי האם מן האב או מן האם דע לך כי בדקתי כמו בששה ספרים סמ"ג ובשלי ועוד באחד היה כתוב בה כמו בלשון המיימו' בלי גימגום אבל ברובם מצאתי כמו בשלך ואשת אחי האם מן האב אין לה הפסק ולא ידעינן עליה פירוקא כלל אין חסרון בפשט הסמ"ג דאפשר סבר משום דאחי מן האם כיון דודאי משני צדדים היא יש להחמיר בה יותר והכי עביד צריכותא פ' הכא על יבמתו אלא הא קשה שהוא בהיפך מסברות התלמוד לגמרי דהא אשת אחי האם מן האב תניא בהדיא בברייתא לאיסור ואשת אחי האם מן האם מיבעיא ליה לתלמודא אי אסורה אי לאו משום דליכא צד אב נהי דפשט לי לאיסורא מ"מ איך יתכן דתהוי גרוע טפי מאינ' דאיכא צד אב ואפי' אי בדורות אחרונות גזרו כדאי' בתו' מ"מ קשה אמאי לא גזרו מכ"ש מהיכא דאיכא צד אב דלא יהא לה הפסק ותו דע"כ א"א לומר דאשת אחי האם מן האם אין לה הפסק דא"כ אשת אחי אם או אמו אסורה ואמימר מכשיר אשת אחי אבי אביו אע"ג דאיתא בההיא דרא ערוה דאורייתא ונראה דסמ"ג סבר הלכה כאמימר מדלא מייתי ומונה שניות דידיה. ומהאי טעמא נמי נראה להוכיח דאפי' אי הוה כתב הסמ"ג אשת אחי אמו מן האב ומן האם משני צדדים דאין להם הפסק אפ"ה א"א להעמיד דא"כ אשת אחי אם אמו שהיא מן האב ומן האם משני צדדים היתה אסורה ואלו אמימר מכשיר באשת אחי אבי אביו אע"פ שהוא ג"כ אח מן האב ומן האם משני צדדים ואע"ג דאיתא בדרא דידיה ערוה דאורייתא דאין לומר דאמימר וכ"ע מודים דכיון דהאחוה משני צדדים אסורה דא"כ מה קשה לא לאמימר פ' החולץ היכי מוקי לה לוקי באחי' מן האב ומן האם משני צדדים דאסור לכ"ע ע"ש. ותו דאיך יתכן דאחותה אם אמו דלמטה דידי' ערוה דאורייתא שרי לא לאמימר כדמוכח בתוספו' פ' כיצד דהיינו אחות אבי אביו ואשת אחי אם אמו. דע"י קידושי ביאה תיהוי אסורה לדברי סמ"ג דכתב דאשת אחי האם מן האם אין לה הפסק מכל הלין נראה דלית נגר ובר נגר דיפרקינן. וצור ישראל יאיר עינינו במאור תורתו ושלום כ"נ וכ"נ אהו' הק' והצעיר ש"ב ישראל:
פסק אשר פסקתי על ספק בכור אני משה מינץ: