אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

כז

כג

הנה ראיתי הטענות והתשובות אשר תובעה עדה את פלג מחמת בנה ואמרה דהוי של פלג והוי ממזר ותשובת פלג בצידה הנה לעד"נ דליכא ממשות כלל בדברי עדה לפגו' את פלג בלי עדות וראייה דאוקימנא אחזקת כשרות ומכ"ש שלא להוציא ממון מחזקת דפלג דאיכא תרתי חזקת ממון וחזקת כשרות. ולאו כל כמינה לפגום אותו דלא מפיה אנו חיין ולית דין צריך פנים אע"ג דטוענת דהולד שלו וכן נשבעת בפני עדים דהולד שלו אין ראיה כלל דלא עדיפא כלל מעד אחד כשר דאינו נאמן כדאמרי' גבי טוביה חטא כו' מכ"ש עדה דאיכא תרתי לריעותא דאשה לאו בת עדות היא גם לפי דבריה היא רשעה ופסולה לעדות ולשבוע' דשוויא נפשי' חתיכה דאיסורא כדתניא בהחולץ נאמן אתה על עצמך ואינה נאמן לפסול את בניך כדמפרש רב נחמן לדבריך אתה גוי ואין עדות לגוי וההוא דנאמן על עצמו פירש לשווי' נפשיה חתיכה דאיסורא לאסור בבת ישראל או אם נגח שורו של ישראל את שורו דפטור כדאיתא בתו' בספ"ב דיבמות אבל אם בא על בת כהן לא מיפסלה כדאיתא בתו' בפ' החולץ ש"מ דאינה נאמן לפסול באיסורא אדם אחר אע"ג די"ל תאמר שאני התם דאמר שהו' גוי לכך שווי' נפשיה כו' דלא שייך למימר התם פלגינן דיבורה. אבל הכא דאומרת פלג בא עלי לרצוני פלגינן דיבורה ונימא דבא עליה לאונסה כדאמרי' בפ"ק דסנהדרין דאמר רב פלוני רבעני לרצוני דפלגינן דיבורה משום אין אדם משים עצמו רשע ומייתי לה נמי בגמ' בספ"ב דיבמו' ה"נ נימא הכי דפלגי' דיבורה ולא הויא רשעה מ"מ אין בדבריה כלום דאפי' עד אחד לא היה נאמן כדפי' לעיל ועי"ל דשאני הכא דמילתא דלא שכיח לענות נשים בע"כ בעיר כמו שנאמר הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר ולכך לא פלגינן דיבורה כמו שמחלקים התוספו' בספ"ב דיבמות. ובפ"ב דכתובות גבי הא דתנן עדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו דלא פלגינן דיבורה לומר אנוסים היו מחמת נפשות כיון דלא שכיח והדעת נוטה דאינה נאמנת דאפי' לפסול הוולד דלדידה לא מהימנא אע"ג דפסקי' הלכה כר' יודא דאמר דנאמנים לומר בני זה ממזר ומשמע אפי' האשה נאמנת נמי מדלא קאמר נאמן משמע דהיא נמי מהימנא וצ"ל דסבר דנאמן זה בלא זה דהא בבריית' דיכיר קתני ר' יהודא דהוא לבד נאמן וגם הלכתא כותיה דנאמן אפי' כשאמר זה ממזר בלא הכרת בכור כמו שהוכיח ר"י מפ' החולץ דפריך רבי יודא אדרבי דאמר ואינה נאמן לפסול את בניך כו' ודלא כה"ג דפסק דוקא כרבי יודא היכא דפסלן ע"י הכרת בכור מ"מ י"ל דר' יודא מודה דהיא אינה נאמנת על הוולד דאית ליה חזקת כשרות והא דקאמ' היא נאמנת זהו פירש על העובר דלית ליה חזקת כשרות וקאי אדרבנן דאיירי נמי בעובר' דאינה נאמן וכן צ"ל דאל"כ מניין לו דהיא נאמנת בשלמא האב ילפי' מיכיר אבל היא מניין לו אלא נ"ל דכך נאמנת דווקא על העובר דלית ליה חזקת כשרות כמו דעביד הגמ' צריכותא על רבנן, ואאת"ל כר' יודא אית ליה בכל עניין היא נאמנת מ"מ מצינו למימר דבהא לית הלכתא כוותיה דהיא נאמנת דדוקא גבי האב פסקי' כוותיה דמסייע ליה קרא דיכיר אבל דקאמר היא נאמנת לא קיימי כוותיה אלא כרבנן אבל אין לתרץ דדוקא היכא דאיכא בעיר דרוב ישראל קאמר רבי יודא דהיא נאמנת לשוויי' ממזר דתלינן ברובה אבל ברוב גוים אצלה מודה ר"י דאינה נאמנת דתלי' ברוב' והוי גוי. ופסק הגמ' בפ' החולץ גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר בין בפנויה בין בא"א והכא בעובדא דידן רוב גוים אצלה לכך אינה נאמנת על הוולד זה ליתא דר' יודא סבר כר' עקיבא דיש ממזר מחייבי לאוין. א"כ ס"ל דגוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר כדאמ' התו' בפ"ק דיבמות ובפ' החולץ ועוד נהי נמי דרוב גוים אצלה תלינן בישראל המעוט ולא בגוים וראיה מהא דפליגי רב ושמואל בפ' אלמנה לכ"ג בארוסה שעברה בבית אביה דרב אמר הוולד ממזר ושמואל סבר הולד שתוקי ובפרק בתרא דקידושין משני הגמרא איפוך דשמואל אמר הולד ממזר ואמאי הוי ממזר לתרווייהו אמאי לא אזלינן בתר רובא ונימא מגוי נתעברה ואינהו תרווייהו סבירא בפ' החולץ גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. ודוחק לתרץ ולומר דרב ושמואל מכשרי דוקא בפנויה ולא בא"א כחד לישנא דהחולץ ולא נשאר המסקנה כך דאמר לו לא כך היה המעשה כו' וכן נמי לעיל מיניה אמרי נהרדעי ומאן דמכשיר אפי' בא"א וכן נמי פסק הגמ' דהלכתא דכשר אפי' בא"א ואין ן לומר תאמר רב ושמואל איירי במקום דרוב ישראל הא ליתא דסתמא דמילתא לאחר החורבן בכל מקום איכא גוים וראיה מהתו' דריש פסחים גבי ההוא גוי דסליק ואכיל פסחים אמרי' התו' אין להביא ראיה דנאמן כל הבא לפנינו ואמר שהוא ישראל דשאני התם דרוב ישראל. אבל יש להביא ראיה מהא דא"ל זיל גלי כו' וכן ההוא דאתא לקמיה דר' יודא כו' ואמר דאינו נאמן לפסול את בניך כו' א"כ מאי אייתי ראיה מזה תאמר זיל גלי פי' גלי לאתרא דרב ושמואל או הא דקאמר ר' יודא אינו נאמן מיירי באתרא דרוב ישראל אלא ש"מ סתמא דמילתא אחר החורבן לא הוי רוב ישראל אבל אין להביא ראיה דלא תלינן בגוי מההיא ארוסה דפ"ק דכתו' דקאמר ובהא כי לא מודה מכשיר ר"ג כו' והכא רוב פסולים אצלה כו' ש"מ דלא תלי' בגוי דאל"כ לא הוי רוב פסולי' אצלה דהא גוי הבא על א"א הולד כשר די"ל דהתם לא קאי על הולד אלא לאכשורי על בעלה וכן פרש"י כשמשני והכא נמי כדיעבד דמיא דאם אין אתה מאמיני' הרי את מוציא מבעלה אע"ג דפרש"י ואתה בא לפסול את העובר מצינו למימר תאמר זה אינה פי' דהוה ממזר רק פסולה לכהונה אע"ג דממזר לא הוי מגוי מ"מ פגום מיהא הוי כדאמרי' בהחולץ מק"ו מאלמנה לכ"ג וכן איתא באלפס ואאת"ל דנאמנת לשוויי' בנה ממזר מ"מ אינה נאמנת לומר של פלוני הוא. וראיה דלישנא קמא דפליג רב ושמואל בפ' אלמנה לכ"ג בבא עליה הארוסה בבית אביה ופרש"י אע"פ ששניהם מודים שבא עליה חיישי' הואיל ופרוצ' היא אחר נמי בא עליה ומתעבר' מיניה מיניה א"כ ש"מ אע"ג דלארוס התיר ולעלמא אסורה מ"מ הוי ממזר כיון דחציפה כ"ש הכא דלכ"ע הוי איסור דלא מהימנא לומר של פלג הוא. אלו חילוקי' כתבתי על עובדא דאתי קדמי אך לא בא לפסק הלכה שנתתי הפסק לכן לא דקדקתי בדיוק בכל החילוקים וגם לא סיימתי ביותר חילוקים שיש לי ושלום על דייני ישראל כ"נ משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה