שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
כג
יהא שלמא רבה לגברא רבה עמי' ר"ג מה"ר מאן ש"י שלום למר ושלום לתורתו וכל שואבי מי באר מקור מים חיים פליאה נשגבה מה ראה מר על ככה לכתוב לי מאין המאורע עד"ז להיות נגרר ונמנה עם כתבי מה אני ומה חיי הלא אנכי נער ובער ובינת אדם אין לי ומאתך תצא תורה והוראה ומי יאמר לך מה תעשה ומ"מ לאהבת דמר אחוה דעתי לפי מיעוט שכלי ולהיות נגרר אחר כ"ת כיודא ועוד לקרא וכי היכא דנמטה שיבה מכשורה אע"ג דנא הוי צריכותא כמו שאבאר בשולי היריעה ועתה באתי דרך משא ומתן כתלמיד היושב לפני רבו ואולא שקילנא הרמה ורשותא והנה מתוך דברי מר מוכח שזה המנקר פלוני מאן דהוא שגג בתלת מילי וחוט המשולש לא במהרה ינתק חדא דלא שקל הבשר לגמרי בצד אחד מהזנב שקורין לונביל טריפה רק בצד אחד וצד השני לא נטל לגמרי אלא נטל בשר חוץ לזנב אכן זהו משגה כמו שכתוב מר כי סבר הוא שנטל הלונביל טריפה ומזה השגגה אינו ראוי להעביר כלל אבל מה שלא הסיר הטריפה לונביל רק עד ג' חוליות ולא עד סוף הזנב טעות הוא והיה לו להסיר לגמרי עד סוף הזנב. שכן מה שלא הסיר הבשר אשר על הזנב רק החלב ולא נטל עד שנשתנה כו' ג"כ טעותא הוא ואמר שכך ניתן לו קבלה מאן לימא לן דלא משקר כי מי שרוצה לחנק תולה באילן גדול ואפשר אם עמדו לפניו אותם הנותנים לו קבלה היו מכחישן אותו ומי שרוצה לשקר ירחיק עדיו ולאחזוקי שיקרא אמר כן כי גנאי הוא לו לומר שכחתי הקבלה וכן שאלנו פה המנקרים שלנו אכן העיקר מומחה וייבלן אינו פה אבל שאלנו את גיסו ואת בנו מה משפט הזנב ואמרי' שניהם יחד שצריך להסיר הטריפה לונביל משני הצדדים מראש הזנב ועד סופו וכן על הזנב צריך לחתוך כל הבשר מראש הבשר עד סופו עד על העצם הזהב עד שנשתנה כו' ואח"כ חותכין תוך כל חוליות עד סופו. וכן משמעות המרדכי לכי כאשר כתב מר וז"ל הלכך צריך להסיר חוטי הזנב עכ"ל ונקט סתמא ולא יהיב שיעור למלתא וכן לשון י"ד וז"ל וחותך האליה ומוציא ממנו חוט שמתחלק לשנים וממשיך החוט מעיקר האלי' ועד קצותיו עכ"ל וכן הרוקח וסא"ז וראבי"ה מנו מניין החוטין נ"א ונתנן סימנים למילתא אל תאכלו ממנו נא ולא יהבי' שיעור למלתא ומחמת אנו ב' דברים ראוי להחמיר עניו קצת על אשר הכשיל רבים זה כמה ימים ומאכילן דבר איסורי' ולכן לא דומה לגמרי האי עובדא דידן לההוא טבח דשרי מוגרמת וכן ההוא דשרו ריאה סרוכה וכן ההוא עובדא דמצא הוושט דכל אנו הוה משגה ולא נאכל האיסור על ידם ועז"נ נא יאונה לצדיק כל און. אכן כל אשר כתב מר תורתם אמת דלא כתבו אנא על חלב שהוא דאורייתא וכן ההוא טבח דנפיק טריפה מתחת ידיה דזהו איסור דאורייתא אבל איסור דרבנן לא צינו בפירש אכן מאגודה אינה ראיה כ"כ די"ל דאיירי שנמצא החלב ע"י שגגה אבל יודע שפיר ק שוגג בזה הפעם כדמשמע הלשון וז"ל שנמצא החלב אחריו ושגג עכ"ל משמע על ידי שגגה באותה הפעם ואפשר דגם נאכל האיסור אבל מה שכתב האגודה אחר כך וז"ל והזיד לעשות כן או שגג מחמת שאינו יודע לנקר מעבירים אותו כו' עכ"ל א"כ משמע דחייב להעביר מי שאינו יודע לנקר וזהו כותב דוק' על חלב ועל איסור דרבנן לא כתב כן משמע קצת דאין מעבירין על איסור דרבנן אם לא שבאמת דסבר דצריך להחמיר טפי מדרבנן יותר מדאורייתא דאיסור דרבנן בעי חיזוק כדגרסי' בני הזהר בדברי הסופרים יותר משל תורה דדברי תורה יש בה עשה ולא תעשה כו' אכן הראיה שהביא מר מהמיי' ראיה גמורה הוא דכתב מלמדי' אותו משמע דקודם לכן לא למד וא"ה אין מעבירין אותו אלא מלמדים אותו והנה אמ"ץ לע"ד נראה דכיון דלא הוי רק איסור דרבנן כאשר כתב המיימוני והמרדכי ויתר חיבורים דאין להעביר כ"כ זמן רב כאשר כתב מר כיון דבלאו הכי העברת אותו י"ד ימים אכן אותו י"ד ימים לא הוי מחמת תשובה רק דכתבת רוצה לאמלוכי מה דינו לכן אם טוב בעיני מר להוסיף על אותה י"ד ימים עד שיהיה חדש ימים ואז מיד תחזירנו על כנו כמשפט הראשון ואין צריך להמתין עד כלות זמן תשובתו כאשר כתב מר ודיני של התשובה. אם תשים עליו בכל שבוע שני וחמישי חומרא גדולה כי איתא במרדכי בריש שבועות בא' שפירש בקושי מאשתו שפירש בשעת תשמיש והיה י' ימים בחודש אייר ומהר"ם ציוהו להתענות עד ר"ה כל שבוע רק יום אחד ולאכול בשר ולשתות יין אם ירצה וזה עולה לי"ט ימים ולא צריך להתענות רצופים רק בכל שבוע יום אחד. ותענית דמר רצופים בכל שבוע ב' ימים וגם שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אכן אינו אלא י"א ימים או י"ב ואע"ג דמעשה דמהר"ם באיסור כרת וגם הכשיל אשתו עמו ומ"מ הדין עמך מ"ץ דהתם בצנעא ולא הכשיל רבים וזה בפרהסיא והכשיל רבים והכל לפי ראות הדיין לפי התואר והענין ומסתמא ידוע למר דאדם הגון הוא בשאר מילי ועשה הכל דרך שגגה או שאינו יודע או שכח הקבלה ולאו מזיד כלל או קרוב למזיד דרך קצות והנה אח"כ זאת באתי כיודא ועוד לקרא. וכי היכא דנמטה שיבה מכשור' הנני אסכים עם כ"ת עם כל אשר כתבת רק נ"ל טוב למיגדר מלתא לפרסם הדבר קצת הגם בלאו הכי מפורסם הדבר בעירך כלי שישמע שאר העם וייראו ולא יזידון עוד וכן יגדור מלכות ל"ע כ"נ אהו' משה טרוד משה לוי מינץ: