אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

כה

כד

שלומים רבים כטל וכרביבים ג' האבירים ראשי הגול' אהו' מהר"ר נתן יצ"ו ומהר"ר משה יצ"ו ושאי' הרר"ש יצ"ו ידיע להוי לכבודכם שבא לפני עניין אחד מפלו' אחד שהו מנקר אחוריים וניקר אחוריים כתיקונו רק בהזנב יש גיד מבפנים באמצע ואותו גיד הולך מהתחלת הזנב הבהמה עד קצתן של זנב. וגם מצידי הזנב מכאן ומכאן יש מעט אורך בשר וקור' אותו המנקרים טריפה כי תחת אותו לונביל יש גיד בכל צד וכשמסירו' המנקרים אות' לונבל והגיד דרך המנקרים לחתוך תוך החוליות' עד תחתית הזנב כדרך שנשים עושים צוארי אווזות ותרנגולים וגם על הזנב מבפנים על הג' חוליות מהזנב מונח חלב. והמנקרים מסירים כל החלב וגם הבשר שתחת אותן החלב כי גם גיד קטן מונח לשם תחת הבשר עד שישתנה המראה תוכו על העצ' ויהיה קצת לבן. ועתה הפלוני אחד ניקר האחוריים כתיקונה רק נעשה שגגה הסיר הטריפה לו נב"ל והגיד בצד אחד זנב של הג' חוליות' והי' לו להסיר בצד אחר שכנגדו וזה לא עשה והסיר על הזנב מבחוץ אורך הבשר וסובר שהגיד בצידו. גם לא הסיר הטריפה לונב"יל והגיד רק ג' חוליות' ומאותה ג' חוליות ואילך לא הסיר דבר מצידי הזנב ואמר שכך ניתן לו קבלה שמג' חוליות ואילך בצידי הזנב א"צ להסיר דבר:

והמנקרים אחרים אומרים שצריך להסיר גם בהצדדים הזנב מהתחלתו מהזנב ועד קצתן וכן משמע גם לשון המרדכי דכתב וצריך להסיר חוט הזנב ונראה משום שסמוכים ויונקים מן החלב:

גם על אותה ג' חוליות הסיר החלב ולא הסיר הגיד ולכל הבשר עד שישתנה כו' ולא חותך תוך ג' חוליות עד תחתית הזנב ואמר שכך ניתן לו קבלה אכן מה ששגג ולא הסיר הטריפה לונבי"ל בצד אחד של זנב והגיד שתחתיו רוצה לקבל עליו תשובה מה שאני אומר כי שגגה היתה לו וגם לא נמצא אחריו שום חלב והיה מקום שלא הי' ראוי להעביר בשביל כך כיון שלא נמצא אחריו חלב ע"ד צוויתי לו שלא לנקר עוד:

ושוב לקחתי אחד מן המנקרים שהוא מומחה אצלי. והנחתי המנקר שאירע לו המקרה דלעיל לנקר ג' שוורים בג' ימים. בפני המומחה וגם ישבתי אצלם וראיתי שניקר הב' שוורים והשלישי נקר לפני המנקר מומחה לבד ואמר לי המנקר הנעשה לו המקרה שהוא מומחה מאד רק הוא חותך יותר בשר באחוריים משאני חותך כי ירא עצמו ממקראות והשיב המנקר שנעשה לו המכשול אמת אני חותך יותר כי שמעתי מאומן שאמר משום מנקר אל ישמע להטבחים לנקר בצמצום והאמת כן אמרתי להמנקרים טוב יותר לחתוך מעט בשר יותר מלנקר בצמצום כדי שלא יבא שום ערעור וספק כו' והשיב לי המנקר המומחה האמת כן אבל אין כ"כ אומניות משחותך יותר ממה שהוא צריך וכשניקר הג' שוורים אמר לי המנקר מה אעשה שוב יותר אמרתי לו אל תנקר שוב עד שאדרש ואחקור מרבותיי וחביריי מה דינך ותקנתך ותקבל עליך מה שאני אומר לך שתעשה זאת והשיב לי ברצון אעשה כל מה שתאמר. והנה אהו' רבותי' על בינתי הקטנ' אל אשען וקטני' עבה ממתניי אכן ארשום עניות דעתי ואסתכמו הרי טוב ואם שגיתי וטעיתי או לאיזה פנים שדעתכם נוטה אסכים עמכם ודעתי שהיה לי בטל והנה אהו' ורבותיי ע"ד נוטה בהחת' הא' הא' שנעשה ע"ג הזנב הסי' הבשר שהוא בשר ואין שם שום טריפות ולא מחמת בשר ולא מחמת גיד והיה לו לחתוך הטריפה לוני"ל שבצד הזנב והגיד שתחתיו שרק האיסור מהם שסמוכים ויונקים מן החלב שמשגה ושגגה הוא וראיה שמיד הודה לי ששגג על דרך אדם שהוא ממהר וחותך זה וסובר שחתך זה וכתב האגודה אפי' על טבח שנמצא חלב אחריו ושגגה וקבל עליו תשובה לא יעבירוהו ולא ילקוהו כ"ש בנדון זה שאותה לונב"יל טריפה מצד הזנב מכח. שלא יכול לבא להגיד עד שיסיר הבשר ואפילו אם בא בתוך בשר אחר ונמלח עם בשר אחר לא נאסר הבשר כדכתב הי"ד וגם המרדכי ומה שאותן ג' חוליות ואילך לא הסיר דבר לא הטריפה לונבי"ל ולא הגיד שתחתיו ואמר שמקובל לו כך מתי שנטלו מהג' חוליות הלונבול הטריפה והגיד ונחתך ושוב א"צ ליכא שום חשש אם נשאר שום חתיכות גיד בתוך סוף הזנב ששם אינה מינק שום חלב שיכול להניק ורחוק מהחלב מאד. וגם שלא הסי' על קצוות הג' חוליות רק החלב ומעט הבשר עמו ולא כולו וחתך תוך הג' חוליות כך ניתן לו קבלה שאין חשש בדבר הזה ע"ז איני יודע אם ימצא שום מנקר שאומר כדבריו:

אע"פ שע"ד שלא להעבי' אותו אעפ"י שלא ידע לנקר היטב הזנב מהחוטים שבו:

וכ' האגודה על המנקר שנמצא חלב אחריו והזיד לעשות כך או שוגג מחמת שאינו יודע לנקר מעבירים אותו על חלב כשעורה ומלקי' אותה על חלב כזית אפילו בכמה מקומות נמצא דם במקום אחד כזית או במקומות הרבה ואין לו תקנה עד שילך כו' נ"ל ע"ד בחלב ולא בגידים וקיומי' וכן מצאתי בי"ד שכתב בשם הרמב"ם ז"ל. וטבח שדרכו לנקר הבשר ונמצא אחריו חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא לזלזל באיסורין אבל אם נמצא אחריו חלב אם הוא כשעורה מעבירי' אותו ואם הוא כזית אפילו מקומות הרבה מכין אותו מכות מרדות. ומדקאמר מלמדין ומזהירים אותו כו' ש"מ דלא ידע לנקר החוט או הקרום דאם לא כן לא ה"ל למימר רק ומזהירים אותו שלא יזלזל באיסורים אם כן ה"נ במנקר זה אע"פ שלא ידע שמנקרים החוטים של הזנב של הג' חוליות ואילך דאין מעבירין אותו כיון שאיסור שעש' מכח חוטין והסיר כל החלב ולא נמצא חלב אחריו כלל אפ"ה לע"ד יקבל עליו תשובה וגם עד"נ מתי שיקבל עליו תשובה ומתחיל אותה לעשות שמיד יחזור לאומנותו. כי כבר ניקר ג' שוורים בפני המנקר מומחה ואצל השני שוורים ישבתי והמנקר מומחה אמר בפירש לזה המנקר שהוא מומחה וגם המנקר מומחה שמעי' ע"ז אדם כשר הוא מאוד וכדי לסמוך עליו. והנה אהו' ורבותיי ראו עובדא שבא לפני ג' שנים:

הנה מ"ו טבח דנא שחט לי כבש ביום ו' קודם עלות השחר כי רציתי לשלח הכבש למקום אחר והכריע ידיו למעלה ממוגרמת דרב ושמואל עד חודא דכובע:

ולא בדק בסימנים. כראוי לאחר שחיטה ומ"מ שראיתי שהגרים שתקתי עד שבדק הריאה והכשירה. ואז קראתיו לחוץ ולחשתי לו באוזנו גיסא גיסא. כי מאוד היה קשה בעיני להכלימו לפני בעל בית שהיה עומד שם והקצב וחזר הוא לפני' לבית טבחו ובדק בסימנים שנית וצווח לפני בעל הבית והקצב וטעה לומר שהוא הכשר שחיטה ורוצה לדון בפני להתירו ועדיין הייתי חס על כבודו להכלימו בפני הנ"ל. אז אמרתי כלל אינו מכשירו או מטריפו עדיין את הכבש ואמרתי להשוחט בין תבין את אשר לפניך והראיתי לו ההגרמה אז אמר שרוצה להראותו גם לשאר שוחטים אמרתי תוכל להראותו לכל:

בכן לקח הוא את הכבש והלך לביתו ונכנסתי אחריו ורציתי להתרות בו בינו וביני בפה מלא שלא יאכל הוא ולא יאכיל לאחרים וכשבאתי לחצירו יצא לקראתי ופתח הוא בעצמו דקדקתי ומצאתי כדברי' והריני מטריפו ומה שרציתי לחלוק עליך עשית מחמת בהלה שהייתי נבהל גם אמר. כל ימי הייתי מורגל לשחוטי באמצע הצואר ואיך הרקיד השטן הפעם והכריע את ידי לצאת ממקום הכשר שחיטה עכ"ל והשבתי לו מה שהשבתי א"צ להאריך ולכותבן אך סוף נאמנה מעצמו אמר לתקן את אשר העוה ע"פ אחד מרבותיו אשר באר' ולקבל עליו מאהבה ועתה בחר בך וכן יעצתי לו לילך אצלך כי יודע אני בך מה שתוכל לעשות בקו הצדק שתעשה אותו נאו' הדום רגלך פלו':

הנה רבותיי על בינתי לא רציתי לישען וכתבתי כ"ד למהר"ש ללנדוא אמץ ראה העתק הכתב שכתב לי פלוני הנה מ"ץ על בינתי לא אשען ומ"מ אכתוב למר ע"ז ואם יסכים אמ"ץ לדברי הרי טוב ואם לאו אז מה שיור' מר אני נגרר אחריו הנה מ"ץ כל רז לא אנס מינך בפ' זה בורר איתא ההוא טבחא דנפק טריפות מתותי ידיה ושמתיה רב נחמן ועברו ואזיל רבי מזייא וטופרי פי' הגדיל שערו וציפורניו לנוול עצמו לעשות תשובה. סבר רב נחמן לאכשורי א"ל רבא האי איערומי קמערים. ואלא מאי תקנתיה כרב אידי בר אבון דאמר רב אידי בר אבון ילבש שחורים ויתכסה שחורי' וילך למקום שאין מכירים ויחזור אבידה בממון חשו' א"ד יוציא טריפה מתחת ידו בממון חשוב משלו עכ"ל הגמרא וכת' האגודה בפ' גיד הנשה וז"ל טבח שנמצא אחריו חלב כשעור' כו' עד אלו אין לו תקנה להחזיר אם יארע צער ומעצה כדאמר בפ' זה בורר עד שילך כו' ומסיק האגודה וז"ל וצ"ל ה"מ שהזיד לעשות כן או שגג מחמת שאינו יודע לנקר אבל אם שגג וקבל עליו תשובה לא יעברוהו ולא ילקוהו עכ"ל וכתב הא"ז וז"ל טבח שנמצא אחריו חלב כשעורה מעבירים אותו ולא לוקה לי' כזי' בב' או בג' מקומות מלקי' ליה וכ"ש דמעבירים לי' ויש להכריז עליו בב"ה שני וחמישי ושני פלו' הטבח העבירוהו מאומנותו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה ולא יתעסק באמנותו חדש ימים ואח"כ ילך לפני ת"ח שבעירו או סמוך לעירו ומודע חטאו ויתחרט לפניהם ויתנו לו דין לפי ראות עיניהם ואח"כ יכריזו בב"ה פלו' הטבח שהעבירוהו מפני שמצאו אחריו חלב כשעור' הודה ונתחרט וקיבל דין כאשר ציווי עליו ת"ס ומכאן והלאה החזירוהו לאומנותו והרי הוא לסמוך עליו כבראשונה וקודם שהכריזו בב"ה אין לסמוך עליו ואסור לקנות ממנו בשר עכ"ל והנה אמ"ץ לפי המובן זה הכל מיירי במזיד כדכתב בתחילה הא"ז כזית אף מלקים אותו אבל בנדון זה כמדומה נ"ל לע"ד שהוי ידע ושגג אף על גב שטעה כשהראה אותו לפלו' ורצה להכשירו זה היה מחמת הבהלה שהיה נבהל כאשר השיב בעצמו וחזר מיד לקבל תשובה זה מעשה נעשה ביום ו' בהשכמת קודם עלות השחר ובא אלי מיד ביום א' לשאל מה דינו ומה יעשה ב"א הקטן מנחם בכרך:

והשיב לי מהר"ש על ימיך ימים יוסיף לך מלך עולמים ימי אמת ושנות שלומים על הטבח שלא בדק בסימנים ומתוך כך יצתה טריפה מתחת ידו והנה אתך עיצה ותושיה ואיך תשאל באכזב ותאמר להקיצה אך סוגיא דעלמא וריהטא דשמעתתא אשר ראיתי לא אעלים כמאן דשקיל וטריא ויושב בקרקע הנה פעם אחת נמצאתי בווירמשא ושחט לנו בעת ההיא השוחט כבש ושלשו לאושפיזא וכאשר ראיתי מצאתי הוושט שלם ושתקתי כי לא רציתי להכלימו ושלחתי אחר הפרנס אשר הי' בעת הזאת מנהיג הקהילה וכאשר ראה גם את הענין קרא אל השוחט והראה לו שגגתו והודה מעצמו והלך לפני הפרנסים וסילק עצמו לשחוט עוד בעת ההיא. ואז באו אלי הפרנסים ושאלוני מה לעשות ולא רציתי להגיד להם מעשה אשר הגיע ע"י כבש חמי מ"ו החסיד ז"ל אשר פעם אחת הכשיר השוחט כבש אחד ובדקתי אחר הריאה ומצאתי סרוכה בשומן הלב ואז קראתי להשוחט והודה על שגגתו והעבירו לאחר ו' שבועות דנתי לפני מורי חמי ז"ל כתלמיד לפני רבו להחזירו שלא יצטרך לילך למקום שאין מכירין אותו וכן הורה החסיד זלה"ה וציוה עלי להחזיר הלכות שחיטות ובדיקות והחזירו לחזקתו ודברים האלו לא רציתי לגלות להם אך אמרתי להם לשלוח לאחד מהגדולים ולחקור מה משפטו ובכן כתבו הפרנסים למהר"ז ז"ל בורנקבורט ובקשו אותי לכתוב עמהם וכן עשיתי והיתה תשוב' מהר"ז ז"ל להחזירו לחזקתו וכהנה בא מעט לידי בהיילפרון בהייתי שם ודנתי ככה אחרי ראיתי כבר מרבנן הישישי' ושחשבתי סוגי' דעלמ' כך היא ומשנה ידו על התחתונה. לכן את כאח לי אם פנה לבך להחזירו ולהכשירו אבא אחריך למלאות דבריך כיהודא ועוד לקרא אשר ראיתי מעשה מרבותי הישישים ומעשה רב ושלום לך ולכל חילך כהנה וכהנה העלו' וסר לשמעתך שלמה שפירא:

הנה רבותי כתבתי לכם זאת העובדא בשביל כך אפילו על איסור דאורייתא דנו רבותי הישישים כך על נדון זה החוטין דהתם מדברי סופרים דגם יוחזר לכנו כיון שרוצה לקבל תשובה על מה שנעשה ואע"פ שיש ליזהר מאוד בדברי הסופרים ובפרט בענייני ניקור מ"מ נ"ל לע"ד אין להחמיר יותר כ"כ מדברי תורה גם הודיעוני מה יהא תשובתכם כו' נ"ל שיצום תוך מ' יום כל בה"ב לא יאכל אחר התענית בשר ולא ישתה יין. וכן הוריתי גם כן להשוחט שהגרים וכן זכריני פעם אחת שחט אבי ב' עגלים ואכלנו ונמצא א' טריפ' ואכלנו הטחול כי סברנו שלקחנו הכשירה ונמצאת שלקחנו הטריפה ושאלנו פי מהרי"ל ז"ל ונתן מהרי"ל לי ולאבי תשובה להתענות תוך מ' כל ב"ה בכל שבוע:

ואם נראה לכם לגרוע או להוסיף כן יהיה ויקום ונא לכבו' שאל תדחוני מלחוות דעתכם ושלא לגרום שהעני יפזר מעותיו כי כלל לא אשא עלי לבד ואם תמאנו כדי אני לכתוב לרבותי אחרי' וזה כבד מאד יהיה על העני והנה רבותי' אם דעתכם נוטה לדעתי מאוד אבקש פני מכם לרשום דעתכם הנקייה תחת כתבי זה. וכן תעשו גם אם דעתכם נוטה לצד אחר. והנה רבותי ידיע להוי לכם שהיה לי סופר מוטי ולא יכולתי לכתוב בעצמי מפני כאב עיני והגהתי זה בנחיצה הנה רבותי המנקר דנעשה לו המקרה דלעיל ניקר לפני כמה שנים אצל לומדים ולא שמעתי ששום מכשול ע"י ניקור יוצא מתחת ידו אם תעכבו זה. הציר יום אחד או יותר כתבו לי כי ציוותי לו אם תאמרו לו שיעכב עד שיהא לכם פנאי לכתוב וא"ל רש"י וכבוד תורתכם יגדל כח וכ"נ משרתכם הקטן מנחם בכרך:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה