אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

כד

כג

זאת לדעת שכתב לי ה"ה והאלוף מהר"א לוריא שי' על דבר היתומים בני דוד מוק"י הקטנים זכר וכ' נקיבות. והסכימו ב' אחיה' הגדולים הגדולים הנר' ליוו והנר' יעקב ואמן של יתומים לגבות כל ממון היתומים ולהניח ביד נאמן עד שיגדלו היתומים ויהי מונחים שם בלי ריוח כלל והנאמן יתן להם להבנים מידי שנה בשנה כל צורכי היתומים וזה עולה בקרוב פ' זהובים לשנה. וסדר זה עשו בלי ידיעת אב"ד שלהם דהיינו מהר"א הנ"ל וכן כתב לי מהר"א הנ"ל דהיה נגדו סדר זה לאבד ממון היתומים ומ"מ שתק עד שהי' הרינון יותר מדאי מרוב אנשי חיל וכתב הדבר להגאון מוהר"י נושטט יצ"ו ותשובתו אשר השיב לו הגאון כתב גם כן לי מהר"א וכן כתב לי יתר דברים נזכרים מהסדר אשר עשו הנ' דלעיל אינה טוב' היתומי' כאש' נראה לעיני ג"כ הגיד לי הנראה אייזק הרבה עניינים מאם היתומי' אשר ראוייה היא לסלקה מן הממון הנ"ל ולפי דבריו כוונת האשה ההוא לכלות הממון להכעיס וקטן היריעה לפרט הכל הנה נלע"ד דתחילת הסודר אשר עשו זהו נגד דת תורתינו לשנות ממון היתומים כדאמרי' בפ' הר בית א"ל רבה לרב יוסף האי זוזי דיתמי היכא עבדינא להו א"ל מותבינא בבי דינא ויהבינא להו זוזי זוזי א"ל והא קמלני קרנ' כו'. עד אלא אמר רב אשי מבדקינן בגברא דמשפי בנכסים כו' ויהבינ' ליה קרוב לשכר ורחוק להפסד וחשו רבנן טובה בטובת היתומים כאשר איתא בגמרא שם אמר רבא בר שילא אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יוסף אמר רב ששת מעות של יתומים מותר ללוות קרוב לשכר ורחוק להפסד וכן זה הביא האלפס וכן הילכתא ואפילו ריבית דרבנן שרי ליתמי כדאיתא בטור י"ד וז"ל מעות של יתומים מותר ללוותו קרוב לשכר כו' והה"נ בכל ריבית דרבנן עכ"ל ואיתא במרדכי ובאלפס שפסק מהר"ם ז"ל על האי דיתמי היכא עבדינן להו וז"ל דכל אפטרופא הן מינוהו ב"ד הן אבי יתומי' או יתומים שסמכו אצל ב"ה אם משנים הם ממאי דאמרי' הכי מסלקינא להו בלא התרא' כו' עכ"ל. וכן איתא נמי בהניזקי' במר' כה"ג. והביא המיימו' דפ"י דסנהדרין ומזה א"ל להאריך כי לית דין צריך פנים:

לכן אומר אני מטעם דלעיל ויתר טעמא דבטל מעיקרא ההוא אגוד' וסידר' אשר עשו הג' הנ"ל והיה כלא היה ולית להו דין אפטרופסים כלל מחמת שהוא אגודה דלאו כל כמינייהו לעשות אגודה נגד דין ודת לכלות ממון היתומים והם לא נתמנו לא ע"י ב"ד ולא ע"י אביהם של היתומים ומעתה מוטל על מהר"א לעיין במלתא בטובת היתומים למנות אפטרופא אשר ייטב בעיניו לתקן הדבר היתומים באופן אשר כתב מהר"א גברא דמשופי בנכסים כו' הן קרוב הן רחוק הן האחים כאשר כתב רב צמח גאון בפ' המפקיד דיכול למנות קרובים וכן גוזר אני בכח נח"ש על הג' דלעיל שיסלקו עצמם מן ההוא סידר אשר תקנו והוא בטל לגמרי וכאלו לא היה ויתקנו הדבר מכאן והלאה ע"פ מהר"א ככל אשר יורה להם אשר הוא טובת היתומים כן יקום אבל אם יש להג' דלעיל או למקצת' שום טעם על ההוא סדר בכולה או במקצת התנאים אשר סדרו ותקנו יבררו הדבר לפני מהר"א וכל אשר יורה להם יעשו:

אכן נ"ל טוב הדבר שיתקן מכאן והלאה שיתנו הנכסים ליד גברא מהימן דמשפי' בנכסים קרוב לשכר כו' פי' אם יהיה ריוח יחלקו ביניהם ואם יהיה הפסד היה הכל על המקבל:

ואם ימצא גברא דיהיב משכנות ורוצה ליתן ריוח מועט פחות קצת מאות' שנתנו שטרות עדיף טפי ליתן לההוא גברא דיהיב משכון כדאמר רבה פרק הריבית א"ל מבדקינא גברא דאית ליה דהבא פריכ' כו' אמר רב אשי התינח אי מישתכחא גברא כו' משמע הא אית לי' עדיף טפי וכן אמרינן בפרק חזקת הבתים קטן יעשה מהם סגולה מאי סגולה אמר רב חסדא ס"ת כו' ופירש רשב"ם ס"ת שלומד בו והקרן קיים כו' אבל לא יעשה בהן סחורה שמא אירע לו תקלה ויאבד וכן איתא נמי בפ' אלמנה ניזונית רבינא הוה בידו חמרה דרבינא זועא יתמי כו' אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למישקל בהדי' נישקלי' דלמא אתני' לישנקיה דילמא תקיף ש"מ דחשו חכמים טובא להפסד דקטני' לכן צריך לדקדק מאד לתקן הדבר לתועלותם וכו' שלום לכל ישראל כו' משה טרוד לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה