אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

יד

יג

הנה מר באתי למיתבע אולפנא מפי מ"ץ הנער אשר אני מגדיל בביתי בן אחות אשתי היה חולה ול"ע אשר ימות בו והשם ית' גמל עמו חסד ועמד מחליו והנער בן י"ב שנים וחכם מאוד לפי שניו והגיע לחינוך ולהשלים בתענית ומסופקני אם צריך לברך הברכה גומל חסדים בשעה שאמר הברכה על הס"ת כשרצה להפטיר אם לאו. והנה מר לא ברירא לי האי מילתא לכן הוריני מר ויש צדדים לכאן ולכאן כאשר אבאר קצת. ולפי הנראה דהאי ברכה אשר תקנו חכמים לא יכול לומר דלא מצי למימר גומל חסדים טובים לחייבים דהא הוא עדיין לאו בר חיובא או מצינו למימר דהוא בר חיוב מצד הגלגל אע"ג דלאו בר חיובא מצד תולדתו אשר נולד עתה. מ"מ הוא בר חיובא לפי אשר פעל קודם מצד הגלגול שנאמר פעמים ושלש עם גבר ועוד מצינו למימר דהנער מברך האי ברכה ממ"נ אם האי מרעין בישין באים על הנער מצד הגלגול אז מברך שפיר גומל חסדים ואם הוא תחילת תולדתו אז אין הנער בר חיובא ואז צ"ל דהאי מרעין באין עליו בעון אביו כדאמרי' בעון נדרים בניה מתים או בעון מזוזה וכוותיה טובא דאיתא שם מ"מ צריך לברך הבן דלא מת בעון אביו וגומל חס חסדים לחייבים פי' אע"ג דאביו חייב לא מת וחייבים קאי על האבות, וכ"ת א"כ ה"ל לאב לברך על חליו דבנו זה אינו קשה דהאב ספק הוא שמא נחלה בעון עצמו דמצד הגלגול ולא מצינו דתקנו ברכה על הספק אבל הבן מברך דממ"נ נעשה לו חסד דלא מיית או מצד עון דידי' בכח גלגול או בעון אביו ועוד דלגבי האב איכא עוד ספיקא דשמא הי' הבן או למות ע"ש סופו כדאמרי' בריש חגיגה ר' יוחנן חזי לההוא גברא דנקט תאינה שביק הנך דמטו כו' היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין וכן בן סורר ומורה נהרג ע"ש סופו וכן גבי ישמעאל איתא דאמרו מלאכי השרת להקב"ה מי שעתיד בניך להמית בצמא כו' אמר להם עכשיו הוא צדיק או רשע אמרו צדיק הוא אמר להם באשר הוא שם. אך שמא י"ל דמכח האי ממ"נ לא מצי הבן לברך האי ברכה דשמא האי מרעי' באים מצד אביו ואז לא מצי הבן לומר לחייבים דכיון דלגביה נפשיה לאו בר חיובא הוא לא שייך למימר לחייבים על אביו דלא ניתקן ברכה דיברך הבן על חיוב דאב אע"ג דמ"מ מדינא ה"ל לבן לברך גומל חסדים ולא לומר לחייבים דהא השם גמל עמו חסד הא ליתא דאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות והאי ברכה לא מצינו ועוד נראה דאסור לבן לברך חייבים דאי קאי על אביו אז אמר הבן על אביו שהוא בר עבירה א"כ מזלזל את אביו בפירוש וזה איסור הוא לגבוה דאמרי' ראה הבן את אביו עובר על ד"ת. לא יאמר בפי' אתה עובר אלא יאמר לו כך כתוב בתורה אפי' בצנעה ק"ו האי ברכה דהוי בפרהסי' ואע"ג דלא הוי כ"כ בפירוש דשמא חייבים קאי על הבן עצמו מצד הגלגול וכן מסתברא לי לפי ע"ד דהנער לא יברך האי ברכה מטעם ד' מפרשה וכן ישגה מלכות כ"נ משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה