שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה קכ
שאלה. ראובן קבל קדושין בעד בתו קטנה בת ב' שנים או פחות או יותר ואחר כך הלבשתו רוח אחרת ורצה שתתגרש בעודה קטנה שאינה מבחנת בין גטה לדבר אחר אם יש לסמוך על ר"ת דס"ל הכי או על רש"י ז"ל:
תשובה. להפק רצון השואל הזקיקני לשים על ספר שריות' דהאי ריבה אע"ג דמלתא דפשיט' היא דמיגרשא לכתחלה ע"י אביה דהא אכפול קדמאי ובתראי לאורויי כר"ת דאטו משום דרש"י ז"ל גברא רבא איהו מבטלינן אגבי' כלהו פסקני דעלמא והא אי בכל מילתא הוה אתינן למיחש ליחידא' לא הוינן דיינין שום דינא דהא ליכא הלכה פסוקה בשום מקום ובכדי איכתיב באורייתא אחרי רבים להטות דכל שכן דליכא למיחש לסברא דחד לגבי כולי עלמא וסהדא רבה ר"ת גופיה דעבד עובדא שלא כדברי רש"י ז"ל זקנו ומי יחוש אל כבוד זקנו יותר ממנו והיכי שבקינן רבינו האיי גאון ז"ל והתוס' וגמרא ירושלמית כמו שהביאו התוספות ובעל ה"ג והרמב"ם והרשב"א והרא"ש והטור בנו וסמ"ג והר"ן ונמקי יוסף דלא למעבד עובדא כותיהו ולאו חדתא היא דכל יומא בכמה מילי נהגינן למעבד עובדא דלא כחד מגדולי המורים היכא דפליגי עליה רוב הפוסקים. וליכא למימר דבהאי נדון איכא למיחש לרש"י ז"ל משום דאלימא ראיה דיליה דמייתי ראיה מתנא דבי ר' ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאת זאת שמשלחה וחוזרת וקטנה דלית לה דעתא חוזרת דהא לאו ראיה גמורה היא דאיכא לאקשויי חדא דהא תרי טעמי מייתי בגמרא למפרך עלה דאתמר דבר תורה שוטה מקבלת גטה חדא מדאמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה פרט למי שאין לה יד להתגרש ומדתנ' דבי ר' ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאה זאת שמשלחה וחוזרת עכ"ל והשתא אפי' נימא דתנא דבי ר' ישמעאל ממעט שוטה וקטנה דדמי' לשוטה דחוזרת טעמא דרבי ינאי לא הוי אלא בשוטה דוקא דהא קטנה יש לה יד אביה להתגרש בה ועד דמסייעת ליה לרש"י ז"ל מינה תקשי לי' מדר' ינאי ותו דאדרבה מדבי דר' ינאי נשמע לר' ישמעאל כמו שכתבו התוספות וסברא היא דהא אפושי פלוגתא לא מפשינן היכא איתפרשא פלוגתא בהדיא ותו דמאן לימא לן דר' ישמעאל ממעט נמי קטנה דילמא לא היא אלא כמ"ש הנ"י בפשיטות דמפר' יצאת זאת שמשלחה וחוזרת דדוקא בשוטה אבל קטנה אביה יכול למונעה שלא תחזור הילכך ראיה דמייתי רש"י ז"ל מתנא ר' ישמעאל לא מכרעת כלל. וכ"ת דכיון דאי לאו שרצה אביה הויא חוזרת לא מהניא לה מאי דאביה מונעה וחוזרת קרינן בה דלא היא דהא האי דינא איתיה בגטין בקטנה דתנן וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש ואיתיה נמי גבי שוטה ביבמות דתנן נשתטית לא יוציא ואם איתא דתנא דבי ר' ישמעאל בין בקטנה בין בשוטה מיירי אמאי לא איתניה ההיא תוספת' גבי קטנה דאיירי בגטין והוי נפקא שוטה מק"ו מקטנה דאביה מונעה מלחזור כ"ש שוטה שאין יכול למונעה אלא ודאי דדוקא בשוטה אתאמרה ולא בקטנה דהיינו משום דקטנה אביה מונעה שלא תחזור וכ"ת דאין ה"נ דבתרויהו איתניה בין בשוטה בין בקטנה דמש"ה איתניה סתם אלא דגמרא מקשי מינה ביבמות גבי שוטה ואה"נ דקטנה נמי אתא למעוטי א"א דהא ראי' דר' ינאי ודר' ישמעאל דתרויהו בהדי הדדי מייתי להו גמ' למפרך מניהו משמע דתרוייהו כי הדדי נינהו ובמאי דאיירי הא מיירי הא והנה ר' ינאי לא מיירי אלא בשוטה בלבד כמו שכתבו התוס' וא"כ תנא דבי ר"י נמי בשוטה דוקא איתניה. ול"ל דלתוספות גופיהו צריך ראי' דר' ינאי בשוטה דוקא מיירי דדילמא בקטנה נמי שייך למימר דלית לה גופא יד להתגרש בה אבל לא ס"ד דהא ר' ינאי מייתי מידה ויד אביה ידה מקריא כדאי' בגמ' מסכת גיטין דיד יתירה רבי לה רחמנא הילכך לא ממעטינן מידה אלא שוטה אבל קטנה פקחת בכלל ידה הויא יד אביה ומינה לר' ישמעאל דלא אירייא אלא בשוטה אבל פקחת קטנה מיגרשה ע"י אביה הילכך ראיה דרש"י ז"ל לא מכרעא והיכי תיסק אדעתין לחוש לרש"י מהאי טעמא כ"ש שכל הפוסקים חולקים עליו כללא דמילתא דכר"ת עבדינן עובדא לכתחלה והכי הסכימו בתשו' בתראי מהר"י ן' לב וזולתו זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: