שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה קיט
שאלה. יורנו רבנו ראובן ובנו הלכו לכפר א' להתעסק במלאכתם שם זה קרוב לשתי שנים ובחזרתם לעירם יצא עליהם קול שנהרגו ומאז עד עתה הם בבל יראו ובל ימצאו ועתה בהיות שם יהודים אחרים בכפר שמה עאקאר הלכו לטייל יום שבת בשדה ועברו עליהם ב' גוים ואמרו להם אתם יושבים ואין לכם לא אכילה ולא שתיה והשיבו להם כי היה שבת וגם שאין להם שוחט שהיהודים אינם אוכלים בשר אלא מאדם שיודע לשחוט אז אמרו להם הגוים ההם אמת עמכם חבל על היהודי החייט העור שהי' כאן שוחט והיה לו בן צורף ונהרגו שניהם בנחל אקמאר כך הוא שם הנחל כי אני וחברי היינו עוברים ובאים לאעקאר באותו הדרך ומצאנום הרוגים שם האב ובנו מושלכים כמו ד' אמות חוץ לדרך ואני הכרתי' מיד ואמרתי לחברי אלו הם היהודי' שהיה בעאקאר השוחט העור ובנו הצורף שיש לו כמו כויה בפדחתו והזקן היה לו מכח חרב בקדקדו שנחלק לשנים אבל בפנים לא היה להם שום מכה וצורתם קיימת אבל היו מתחילין להתפח כל זה אמרו הישמעאלים ההם מל"ת ואחר כך שאלו להם אותם היהודים ואמרו לגוים כמה יראה בעיניכם שאז היו הרוגים והשיבו הגוים שהסיחו לפי תומם כמדומה לנו שהיה להם כמו ג' או ד' ימים יורנו רבנו אם בזה העדות יש היתר לאלמנותיהם להנשא ושכרו כפול מן השמים:
תשובה. הנה השואל פירש לפני ענין מ"ש הגוי שהי' שוחט בעאקאר שהוא כי היו יהודים דרים בעאקאר והיה זה לו יותר משנה אחד שהיה להם החייט העור הזה לשוחט קבוע ובנו היה צורף ודר עמו שם ושהיה זה השואל ויהודים כל יושבי סינים מכירים אותם ויודעים שמותם הילכך כיון שכן הוא אע"ג דאין הגוי מל"ת יודע שמותם משיאין נשותיהם שכיון שידוע לנו שלא היה בעאקאר שוחט אלא החייט העור הזה ובנו הצורף שיש לו הסימן המובהק הנז' היה שם עמו והגוי מל"ת אומר שאותו החייט העור ובנו הצורף שהיו בעאקאר ראה אותם הרוגים בדרך המקום ההוא ואנו יודעים בשמותם את השוחט החייט ואת בנו הצורף משיאין נשותיהם אע"פ שאין הגוי יודע שמותן כהנהו עובדי דגמ' וכמ"ש הרמב"ם ז"ל יצא הגוי וישראל מעמנו למקום א' ובא הגוי והסיח ל"ת ואמר איש שיצא עמי מכאן מת משיאין את אשתו ואע"פ שאין הגוי יודע אותו האיש ע"כ. הרי שכיון שאנו יודעים שלא יצא עמו אלא פלוני שאנו מכירין אותו אף ע"פ שאין הגוי מכירו אשתו מותרת בנ"ד נמי כיון שבעאקאר לא היה חייט עור שוחט אלא זה ולא היה לו שם בן אלא הצורף ההוא ואנו יודעים אותו ואת בנו משיאין את נשותיהם ואע"פ שלא היו אומרים הסומ' המובהק אלא שבנו הצורף מת ואנו יודעים מי הוא בנו הצורף הוי סגי כ"ש בסימן המובהק. ואע"ג שלדעת הרי"אף והרמב"ם בעי' דגוי מל"ת דלימא קברתיו בהאי נדון לא צריכינן לכך דהא כתב הריב"ש דמאי דמצרכי דלימא קברתיו היינו משום דחיישינן דאמר:
בדדמי וא"כ לאו דוקא קברתיו דה"ה נמי אם טלטלו ולא היה פוצה פה ומצפצף סגי ומסתבר' דטפי הויא הוכחת מית' ודאי מאי דאמר הגוי דהתחילו להתפח מטלטלו דודאי דבהכי ליכא למיחש דאמר בדדמי ותו דבתשובה אחרת כתב דגוי מל"ת שראה את פלוני מת על שפת הים וששאל לצופה המגדל כמה ימים היו שיצא ליבשה ואמר לו ו' ימים וכתב דבהכי א"צ קברתיו ובנ"ד נמי הרי אמרו הגוים ההם שהיו כמו ג' או ד' ימים הילכך נשותיהם של אלו מותרות להנשא זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: