שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה קיב
שאלה. ראובן תושב עיר אחת הלך להסתחר במדינה אחרת וחלה שם את חלייו אשר מת בו חיי לרבנן ולכ"י שבק. והאיש הלזה היה מוחזק בעושר בעיני הגוים בכל המקומות ההם כי הוא היה דר קרוב לשם מקדמת דנא ואח"כ עקר דירתו. ובשעת מיתתו נמצאו עמו נכסים רבים וכשראו אנשי העיר אשר הכביד עליו חלייו אמר חכם הקהל ואחד מחשובי העיר לשמעון אשר הוא יוצא ובא לפני הפיטלמא"גי הלוקח הנכסים בעד המלך הלא ידעת כי זה האיש מוחזק בעושר מופלג בעיני הגוים האלה ואם ימות מחולי זה יאכלו אותנו בכל פה באמרם כי לקחנו כל אשר יש לו ושמנו כל נכסיו במשמר ונעמדה כלנו יחד בדוחק ובצער לכן לך לך אל הפיטלמא"גי שיבא ויראנו טרם ימות וישאל לו על נכסיו ובזה נהי' אנחנו נקיים ואיש על מקומו יבא בשלום. וכן עשה שמעון הלך והביאו לפני מותו סמוך לעיתתו וכשראה הפיטלמא"גי אשר הוא הולך למות והוא ידע כי נכסיו היו בבאגישטא"ן הלך ולקח כל הנכסים כאשר המה. אחר כך נפטר חיי לכל ישראל שבק. תורף הדברים האלה ספר אותם שמעון בעצמו לאחד מיורשי ראובן בינו לבינו וכשרצה היום לברר וללבן הדברים בפני עדים כפר שמעון בכל ואמר כי לא היו הדברים מעולם. יורנו המורה אם יש כח ליורשי ראובן לכוף את שמעון ע"י חרם שיגיד הדברים כהוייתן או אם יחרימו סתם בב"ה שכל מי שיודע רמז עדות בדבר יבוא ויגיד ואם לא יגיד ונשא עונו. ואף גם זאת יורנו המורה כי אחרי מות ראובן תיכף ומיד הוציא הפיטלמאג"י הנכסים ומכר אותם לאיש יהודי מתושבי העיר בזול פחות הרבה מכדי ערכם בלי המתנת זמן כמנהג ובלי הכרז' בשוק הסוחרים כראוי כי דינא דמלכות' הוא שכשימות איזה אדם שיהיה ולא ימצא עמו יורש קרוב אליו יקח הפיטלמא"גי נכסיו למלך ויהיו בידו למשמר עד מלאת ו' חדשים לראות אם יבא איזה יורש ממקום אחר ואם לא בא בעבור הששה חדשים יוציאו הנכסים בשוק הסוחרים ויתנו אותם ביד הסרסורים ויסובבו בהם ג' ימים ויכריזו עליהם אלו הם נכסי פלוני המת עד אשר יראו שעלו לשער שאין מי שיוסיף עליו אז מוכרים החפץ ההוא וכן ע"ז הדרך כל החפצים עד אשר יראו שעל השער ההוא אין מוסיף אזי בסוף הג' ימים ימכרו והנכסים במה שימצאו. ואם הפיטלמא"גי לא עשה כן רק שמכר אותם תכף ולא המתין הו' חדשים כאמור אם אחר זמן יבא איזה יורש יש כח בידו להוצי' מיד הקונה כל מה שלקח בתת לו מעותיו אשר נתן בהם וכמקרה הזה קרה לאיש אחד מתושבי אנגורא והביא מאמר מן המלך יר"ה שבכל מקום אשר ימצא נכסי מורישו יקח אותם אם יתן לו המעות אשר נתן בהם ובנ"ד קודם הגיע הששה חדשים הלכו יורשי ראובן לתבוע ירושתם מהפיטלמא"גי ודחה אותם בדברים באמרו כבר שלחתי הנכסים ונכנסו לגנזי המלך ואין לכם תקנה אבל הנה מכרנו הנכסים לפלוני היהודי תנו לו מעותיו והוא יתן לכם הנכסים הלכו אצלו היורשים ואמרו לו תן לנו נכסי מורישנו אשר קנית אותם בזול פחות הרבה מכדי ררכם יען לא הכריזו עליהם כדת מה לעשות ע"פ נמוסם ואנחנו ניתן לך מעותיך אשר נתת בהם ולא רצה הקונה להחזיר הנכסים כי אמר אני לקחתי מהמלכות ואין לכם תביעה עלי כלל. ודיין העיד אמר ליורשים הביאו אותו לפני ואני אכוף אותו להחזיר הנכסים כי בדיננו כן הוא מאחר שנמכרו הנכסים שלא כהוגן. ויורשי ראובן לא רצו להוליך אותו לפני הערכאות עד אשר ידעו אם יזכו בדין התורה לכן יורנו המורה אם יורשי ראובן יש כח בידם בדין התורה להוציא הנכסים מיד הקונה כשיתנו לו המעות אשר נתן מאחר שהפיטלמא"גי עשה שלא כהוגן למכור הנכסים טרם יגיע הזמן המוגבל בדיניהם לא יהא כח הקונה הבא מחמת הגוי גדול מכח הגוי:
או נאמר שמה שעשה הגוי עשוי. ואם יזכו בדין היורשים להוציא הנכסים מיד הקונה יורנו המורה אם הרשות בידם להוליך אותו לערכאות להוציאם מתחת ידו אם יהיה סרבן באותה שעה אף כי יש הסכמה מוסכמת מכל אנשי העיר ששום בר ישראל לא יוכל להוליך את חברו לערכאות עד יעמוד לפני חכם הקהל לדין ויתן לו רשות החכם היורשים טוענים כי הם אינם תושבי העיר ואינם חייבים לשמוע הסכמתם. זו אף זו כי אינם יכולים לעמוד לדין לפניו יען וביען הוא נוגע בדבר כי על ידו ובעצתו נתגלגל הדבר שלקח הפיטלמא"גי הנכסים ככתוב על כל הדברים האלה יורנו המורה לצדקה דעתו הרחבה מני ים להוצי' לאור תעצומןת תעלומות חכמה ללמד את בני יהודה את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ואלהיו יורנו מדרכיו לעשות צדקה ומשפט והנה שכרו אתו ופעולתו מאת ה' מן השמים:
תשובה. בענין אם מטילין על שמעון חרם אם היה אמת שהגיד לפיטלמא"גי שהיה ראובן על ערש דוי נוטה למות ושהוא הביאו לראותו והיה סיבה שנטל את כל הממון שהיה ידוע לו שהיה בבאגיישטאן הנה גם שיודה עתה שמעון שכך היה פטור כי גרמא בנזקין הוא שהרי לא עשה מעשה בגוף הממון אלא שעשה דבר הגורם לממון וגם לא נעשה ההפסד מיד וכמו שחילקו בתוס' חילוקי' אלו בין גרמא בנזקין לדינא דגרמי וכ"כ הרמב"ן ז"ל בתשובה סימן ר"ם וז"ל גרמא בנזקין שאמרו פ' לא יחפור דפטור הוא שאינו עושה מעשה בגוף הדבר לא הוא ולא ממונו כגון זקף הסולם וקפצ' הנמיה מאליה לשובכו של חבירו אבל לא בשעת הנחתו וא"כ בקורקוד דרב יוסף כגון אלו פטור אבל אסור ובכלל זה מ"ש פ' הכונס ד' דברים א"ר יהושע העושה אותם פטור מדיני אדם וכו' ואלו הן פורץ גדר לפני בהמת חבירו והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה והשוכר עדי שקר והיודע עדות וכו' ע"כ. וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשוב' וז"ל רואה אני לפטור את שמעון אם עבר והחזיר השטר לגוי לפי שאין כאן דינא דגרמי שאין ראובן זה מתחייב מיד בחזרת השטר לגוי וכל שאינו נזוק מיד אינו קרוי דינא דגרמי אלא גרמ' בנזקין ולא עוד אלא אפי' היה ביד שמעון שטר פרוע ממש של ראובן ונתנו שמעון למלוה נ"ל שהו' פטור מדיני אדם מטעם זה שא שאמרתי עכ"ל. ואפי' במוכר ביתו לתוגר דמשמתינן ליה עד דמקבל עלי' כל אונס' דאתי מניה הסכימו רוב הפוסקים שאם לא קבל עליו דפטור משום דהוי' גרמ' בנזקין הילכך בנ"ד כיון דלא עשה מעשה בגוף הממון וגם לא בא ההיזק מיד דפטור מדיני אדם וא"כ מה מעלה או מוריד החרם לו או בקהל. אבל בענין הקונה אותם הנכסים ע"י פשיעת הפיטלמא"גי ואינו רוצה להחזיר אפילו שיתנו לו מעותיו עם היות דינא דמלכותא להחזיר כאשר בא בשאלה בהא ודאי הדין עם יורשי ראובן כי זה הגוי שמכרם שלא כמשפט המלכות הרי הוא כגזל ומכר לישראל וק"ל דגזלן גוי שמכר לישראל סתמא לא הוי יאוש אא"כ ידוע שנתיאש דלא דמי לגניבה ובנ"ד ודאי כיון דחזינן דיורשים רדופים להציל לאו סתמא בלחוד הוי אלא ודאי הוא דלא מייאש וא"כ אפילו לא הוה דינא דמלכותא מדינא חייב הקונה להחזיר הסחורות שקנה. וראי' מתשובה שהביא הטור סי' שס"ח וז"ל שאלה לרב שרירא גאון ראובן שנאבדו כליו או נגנבו או נטלום לסטים ובאו ליד גוי וקנאם ישראל א' ממנו בפחות משיוויו ובאו הבעלים ותבעום מיד זה שקנאם וא"ל כבר נתיאשת מהם והשיב ראובן יש לי עדים שלא נתייאשתי וחפשתי אחר הכלים עד עתה וכו' עד ואין עדים בדבר במה יתברר שנתיאש תשובה אם הבעלים מרדפים אחר הכלים שנאבדו לו ודאי לא נתייאשו וזה שקנאם צריך להחזירם וכו' עד לפיכך אם נתברר הדבר דבעל היה מרדף אחריהם לא הוי יאוש וחייב הקונה להחזירן אע"פ שלקחן בפחות הרבה משוויין וכן אם הציל בלא כלום חייב להחזיר בחנם ע"כ. וא"כ בנדון זה שהבעלים עודם מרדפין ומבקשים דרך להוציאם ודאי לא נתייאשו וחייב הקונה להחזירם בדין וזה הוה אפי' לא היה דינא דמלכות' ומה גם עתה שהיא דינא דמלכות'. ואף ע"ג שיש מי שסובר שלא אמרו דינא דמלכות' דינא אלא בקרקע אבל לא במטלטלין היינו לענין קניית קרקע להיות קנוי בשטר העולה בערכאות אפי' בדבר שבין אדם לחבירו אבל בדבר כי האי דהוי מילתא דחוקי המלכות ודיניו ומנהגותיו בדבר הנוגע אליו ליכא מאן דפליג דדינא דמלכות' דינא וכמו שכתב רשב"ם פרק חזקת וז"ל והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא כל מסים וארנוניות ומנהגות של משפטי המלכים שרגילים להנהיג במלכות' דינא הוא עכ"ל. והיינו כי הא דנ"ד דהן הן משפטיו הן הן דיניו ומנהגיו וגדולה מזו היא שהפורע המס הקצוב על חברו ישתעבד בו עד שיפרענו דקיימא לן מדינא דמלכותא דינא הוא ולית בו משום רבית ומה גם בנ"ד שהוא גם כן דין תורה. הילכך הדין עם יורשי ראובן ואם יתן הקונה כתף סוררת לבלתי שמוע יכולים להוציא ממנו בערכאות אם מעשה שהיה כך היה כאשר בא בשאלה ואין כח ביד הקהל לעכב בידם זהו הנלע"ד וחתמתי שמי: