שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה פה
שאלה. ראובן ושמעון שנכנסים לביתם במבוי אחד ופתח הבית של ראובן בראש המבוי הנז' ופתח הבית של שמעון בסוף המבוי הנז' וכותלו של ראובן הנז' נמשך מפתח ביתו עד סוף המבוי הנז' וראובן הנז' משים במבוי הנז' בצד כותלו מטלטלים כמו גת א' ועצים וכיוצא בהם ומיצר למבוי ובא שמעון הנז' למחות על ידו ולומר לו למה הוא עושה כן ומיצר עליו המבוי באופן שאינו יכול ליכנס במבוי כ"א בדוחק וראובן משיב כי אחר כותלו הוא משתמש ומשים שם מטלטליו ושהוא מוחזק בזה יורנו מורנו ורבנו אם אותה חזקה היא חזקה ושכרו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה. זה מחלוקת ר' ורשב"א בברייתא פ"ק דבתרא דלר' הפנימי יכול לעכב על החיצון ולא החיצון על הפנימי ולרשב"א כלן משתמשות במבוי. הנה דלר' הפנימי מעכב על החיצון דהיינו דנ"ד ופסקו כל הפוסקים כר' דאלים כחיה דפנימי שהוא מעכב על החיצון ואין החיצון מעכב עליו כמ"ש הריא"ף פ' הנזכר והרמב"ם ז"ל פ"ה דשכנים והטור סי' קס"ב. ולפ"ז נראה דהדין פשוט דמצי שמעון למחות בראובן אבל במאי דקא טעין ראובן דכבר הוחזק בהכי בהא אתינן לפלוגת' דהרמב"ם פ"ה דשכנים והרא"ש ז"ל והרמ"ה דלהרמב"ם ז"ל לית ליה לחיצון להשתמש אלא מפתח ביתו ולחוץ אע"ג דכותל חצרו משוך הרבה במבוי כי הא דנ"ד וא"כ לדידי' מה שלפני כותלו של חיצון מפתחו ולפנים לא מקרי חצר השותפין שאין רשות להשתמש בו אלא הפנימי אבל להרא"ש והרמ"ה ז"ל דכל מה שהוא לפני חצרו של שמעון משתמשין זה וזה א"כ מקרי חצר השותפין והיינו נ"ד הילכך להרמב"ם ז"ל טענת ראובן דקאמר שאחר כותלו הוא משתמש אינה טענה למהוי חצר השותפין אלא חצר הפנימי מקרי ולדעת הרא"ש והרמ"ה דשניהם משתמשין שם הוי חצר השותפין. ולפיכך הדבר תלוי בחזקת תשמיש המועיל בחצר השותפין והמועיל בחצר חברו והיינו דתנן פרק חזקת היה מעמיד בהמה בחצר תנור וריחים וכירים ומגדל תרנגולים ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה י' טפחים וכן לתנור כו' הרי זו חזקה ע"כ במשנה ומקשו עלה בגמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומסיק אר"נ א"ר בר אבוה הכא בחצר השותפין עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי אמחיצה קפדי ע"כ בגמ' וכתב עלה הרב אבן מיגש ז"ל וז"ל הא דאמרינן בחצר השותפין עסקינן לאו למימר' דבחצר חברו דקפיד אפילו אהעמדה כדי הויא ליה חזקה דא"כ אין לך משאיל מקום לחברו להעמיד בו בהמתו אלא למימרא דבחצר שאינה של שותפין אפילו עשה מחיצה נמי לא הוי' לה מחיצה דבודאי בדרך שאלה היא עכ"ל וכן פסק הריא"ף והרמב"ם ז"ל פ"ה דשכנים הילכך בנ"ד לדעת הרמב"ם ז"ל אפי' עשה ראובן מחיצה לא מהני ליה דחצר חברו מקרי ולדעת הרא"ש והרמ"ה הוי כחצר השותפין ובמחיצה הדבר תלוי דאי עביד ראובן מחיצה מהני ואי לא לא מהני ומצי שמעון לסלוקי' וממאי דמשמע מתוך השאלה שאין שם מחיצה לכ"ע לית ליה חזקה אבל אי עביד מחיצה באנו למחלוקת הרמב"ם והרא"ש והרמ"ה. איברא דמסתבר טעמייהו דהרא"ש והרמ"ה ועוד דכבר החזיק במחיצה אלא דבאתרין דהרמב"ם ז"ל מרי' דאתרא כותיה נקטינן ולא מהני לראובן מחיצה ואין מנין השנים אם החזיק ג' שנים אם לאו מעלה מוריד בנדון זה כמ"ש הרב המגיד בפ"ה דשכנים בשם הרב אבן מיגש שבחצר השותפין הכל תלוי במחיצה ואין משגיחין בשנים וכ"ש לדעת רשב"ם שמפרש הסוגי' על חזקת ג' שנים דלדעתו לא מהניא חזקתיה אלא בבא מחמת טענה שקנה המקום או ניתן לו במתנה וכיוצ' בזה מה שאין כן בנדון זה כלל זה הוא הנלע"ד וחתמתי שמי: