אור ברסלב

שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך

שאלה עה

שאלה עד

שאלה. קהל שגזרו חרם שלא ימכר היין ביותר על ה' דינרין המדה והיתה ההסכמ' שהחרם והקנס הוא על המוכר שמלבד שיעבור על החרם יענש בממון אך לא גזרו על הלוקח ועבר ראובן ומכר לשמעון בז' והענישו הב"ד את ראובן סך מעות על שעבר על החרם ולא התירו לו החרם ופרע הקנס טרם הספיק שמעון לפרוע לראובן דמי היין ואח"כ תובע ראובן את שמעון שיפרע לו בז' כמו שקצב עמו באומרו שכבר קבל עונשו ושמעון משיב איני פורע לך אלא בה' אם כבר פרע לו בז' אם מוציאין מראובן הב' העודפים על שער הקצוב כיון שלא התירו לו החרם או לא כיון שכבר קבל עונשו:

תשובה. תנן פ' בתרא דביצה לא מקדישין ולא מעריכין וכו' וכתוב בהלכות ירושלמי וכלן שעשו בין אנוסים בין שוגגים בין מזידים מה שעשה עשוי בשבת ואצ"ל בי"ט וכתב עלה הריא"ף ז"ל ושמעינן מינה דמאן דעבר ואקני בשבת מקרקעי או מטלטלי הקנאתו הקנאה וכ"כ הרמב"ם ז"ל סוף הלכות מכירה וז"ל המוכר או הנותן בשבת ואצ"ל בי"ט אעפ"י שמכין אותו מעשיו קיימים וכן כל מי שקנו מידו בשבת הקנין קיים וכותבין לאחר השבת ונותנים ע"כ. נראה ללמוד מזה דה"ה בנ"ד דהוי מקח שנעשה באיסור שהמקח קיים וחייב שמעון לפרוע היין לערך שבעה. אבל מסתבר' דלא דמי כלל דהתם לא הוי איסור' בשער הדמים אלא בקנין משום לתא דשבת שגזרו בו על מו"מ ולא גזרו שינטל שעבוד הקניה הילכך כיון שהקנין מועיל אלא שהוא עבריין ממיל' מתחייב לשלם מה שקצבו אבל בנ"ד החומר' היא על תוס' הדמים שלא יוסיף על ה' וא"כ איך נאמר אם עדיין לא עברת עבור על החרם ותן לו יותר. והרי זה דומה לאבק רבית שגזרו עליו חכמים שלא נאמר כיון שהתנה וקנו מידו נחייב בדין ללוה לפורעו ולא היא דהא ק"ל אין מוציאין אותו מן הלוה למלוה ולא מן המלוה ללוה וא"כ ה"נ דכות' אין מוציאין אותו, מן הקונה למוכר. וכ"כ הטור בח"ה סימן ר"ח וז"ל מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף בשיווי המקח בשביל המתנת המעות או שפסק קודם שיצא השער ולא היה לו למוכר ונתקיים בקנין המקח קיים ויתן כשער של היתר דאין אחד מהם יכול לומר המקח בטל כיון שנעשה באיסור אלא מכיון שקנו בא' מדרכי ההקנאות המקח קיים והרבית שבו אין מוציאין אותו מיד המוכר עד כאן לשונו הרי בפירוש שכתב שכל מקח שנעשה באיסור ונתקיים בקנין המקח קיים ויתן כשער ההיתר וא"כ בנ"ד דכותא כדאמרן. וכ"כ נ"י פ' הרבית וז"ל אין האיסור מבטל הקנין אם הא' רוצה כי גם באבק רבית לא יתן לו המוכר אלא לפי ההיתר ונמצא שהאיסור נמי מסולק הוא וכו' עד זהו דעת הרשב"א וכן כתבו הגאונים רבינו האי ז"ל בתשוב' דהיכא דאיכא איסורא דאוסיף בדמים משום אגר נטר לי לא בטלן זביני' דלא קנסו היתיר' אטו איסורא אלמא דאע"ג שפוסק על הפירות עד שלא יצא השער או פסק אחר מאיסור אין א' יכול לומר הפסק שפסקנו קיים אחר שנעשה באיסור אלא יתן לו כפי השער שיהיה בו היתר עכ"ל. הנה שהמקח קיים אלא שנותן לו מה שהוא היתר בלבד ובנ"ד דכות' המקח שקנה שמעון היין בז' מראובן קיים אבל לא יפרע לו שמעון אלא ה' שהוא ההיתר כההיא דכתיבנא אבל אי בתר דיהב ליה ז' אם יכול להוציא מראובן השנים העודפים אי לא איכא לספוקי אי אמרי' דדמי לאבק רבית דאי אתא לידי' דמלוה לא מפקינן מיניה או דילמא מילתא דחרם חמיר' דהוי כעובר אשבועה דאורייתא ואפי' אם נטל יחזיר העודף על קצבת הקהל. ונראה דאפי' אם נטל יחזיר כמו מי שעבר על שבועת התורה וכרבית של תורה שיוצא' בדיינין דחרם חמיר כשבוע' שהרי כתב הריב"ש ז"ל סימן רס"ו וז"ל ולפ"ז י"ל דהעובר על חרם הקהל פסול הוא דהיינו שבועת ביטוי וכ"כ הרב בעל העיטור ז"ל גם הרמב"ן ז"ל כתב במשפט החרם שהעובר על החרם הרי הוא כעובר על השבועה כמ"ש בפלגש בגבעה כי השבועה גדולה היתה וכו' ותניא בילמדנו בשם רע"ק וכי שבועה היתה שם אלא ללמדך שהחרם הוא השבועה והשבוע' הוא החרם וכן הרשב"א כתב בתשוב' דאסור לעבור על החרם דבר תורה ודנין בספקו להחמיר כספיקא דאורייתא עכ"ל וכ"כ הרשב"א והביאה מה"ר ז"ל סימן ל"ד וז"ל העובר על גזרת צבור שגוזרים בחרם חשוד כעובר על השבועה ועוד שהן מסיימין בו וכל העובר ארור הוא וארור בו שבועה כדאיתא בשילהי שבועת העדות עכ"ל נמצא לפ"ז בנ"ד שראובן זה חייב להחזיר העודף שנטל על ה' כיון שעבר על חרם הצבור כמי שעבר על השבועה. ואעפ"י שבהגהות מרדכי כתוב שאפי' המכר בטל מעיקרו שכתב בסוף שבועות וז"ל מי שנשבע או קבל בחרם שלא יתן דבר או לא ימכור או ימחול או שאר דברים ועבר שבועה ומכר או נתן אין במעשיו כלום ע"כ. הנה העלה הנ"י פ' הרבית שאפי' ברבית של תורה המעשה קיים ומחזיר העודף ולא חמיר חרם או שבוע' מרבית של תורה הילכך המכר קיים ומחזיר לו את המותר ואם הי' תנאי בחרם שאם מכר ביותר וקבל הדמים שע"י הקנס יפטר מלהחזיר העודף פטור מלהחזיר מה שלא הי' תנאי זה בהסכמת כמפורסם ומה גם בנ"ז שנשאלה שאלה זו שאחר שהתרו בו שלא יטול יותר מסך ההסכמה ונטל ע"י שהגזים בערכאות וכת' הריב"ש ז"ל בתשוב' שאם אבק רבית שאינו יוצא בדיינים הוציא המלוה מן הלוה ע"י תוגרמים מוציאין ממנו בדיינים מדין גזל והביאו מה"ר ז"ל בב"י סי' קש"א זהו הנלע"ד וחתמתי שמי:

תוכן העניינים

שות מהרם אלשיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה