שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה עד
שאלה. ראובן היו לו בנים משרה ומתה ואחר כך נשא את רבקה ועשה לה תוספת בכתובתה שלא כמנהג שאר נשים ואחר ימים נתרצית רבקה ומחלה לו התוס' וכתבה לו שטר מחילה ע"ז כדת וכהלכה (את) ומת ראובן בלא בנים מרבקה ונשארו כל נכסיו תחת ידיה ובכלל השטר מחילה ועתה היא תובעת כתובה והתוספת ומוציאה שטר מחילה קרוע ואומרת שקודם שמת בעלה קרע השטר מחילה בידו לבקשתה והיורשים טוענין מאחר שנפגמ' כתובתה בשטר מחילה אפי' אם הוא כדבריה שבעלה קרע השטר מ"מ במה חזר ונתחייב התוס' בלי שום קנין ושטר אחר והוא שחק בה ולהפיס דעתיך קרע השטר שידע שלא יועיל לך לחזור ולגבות בשטר כתובה כיון שנפגמה וגם שאפשר שהוא לא קרע השטר מחילה אלא היא ואיך תוציא מן הספק יורנו מורנו הדין עם מי:
תשובה. פ' ג"פ איפליגו בבריתא רשב"ג אומר הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר חזרה מתנתו וחכ"א מתנתו קיימת במאי קמיפלגי באותיות נקנות במסירה רשב"ג סבר אותיות נקנות במסירה ורבנן סברי אין אותיות נקנות במסירה וכתב הרי"אף ז"ל והלכת' כוותיהו ע"כ. הא קמן דאפילו לדעת רשב"ג לא אמרו דחזרה המתנה לבעלים אלא היכא דהחזירו אבל קרעו ולא החזירו לא נתבטלה המתנה וא"כ בנ"ד אפילו תימא דמחילה דמיא בהאי מילתא למתנה כיון דלא החזירו אלא דקרעו לא נתבטלה המתנה כ"ש דאפי' במתנה אין הלכה כרשב"ג ואפילו החזירו לא נתבטלה המתנה וה"ה נמי במחילה שאפילו היה מחזיר לה השטר מחילה לא נתבטלה המחילה וכ"ש שלא החזירה. ועוד דלא דמיא בהכי מתנה למחילה אפילו לרשב"ג משום דבמתנה אמרינן דאותיות שטר המתנה נקנות במסירה והוי כאלו החפץ או הקרקע שכתוב בו חזר והקנה אותו לנותן אבל במחילה לאו הכי הוא דכשחזר ונתן לה השטר מחילה אין בו חפץ שמקנה אותו לה אלא מחילת החוב שאין בו ממש. ולא מבעי' לדעת הרא"ש שאין כתיבה ומסירה מהני אלא בשטר קניה שהקנה לו בו השדה דהיינו שכתוב בו שדי קנויה לך לך אבל בשטר ראיה אפילו על מכירת קרקע לא מהני שאינו אלא לראיה בעלמ' אלא אפילו לרוב הפוסקים שכתבו שאפילו בשטרי דידן שהם לראיה איך מכר פלו' לפלו' מיקנו בכתיבה ומסירה במחילה כולהו מודו ודאי משום דלא שייך בה למימר הוא וכל שעבודו דאין בו לא קרקע ולא שעבוד קרקע אלא ראיה על מחילת חוב בעלמ' דלאו מידי הוא ואינו נקנה אפילו לרשב"ג כ"ש לרבנן וכ"ש שלא היתה חזרה אלא קריעה שאפילו במתנה אין המתנה חוזרת בה כ"ש מחילה. ועוד דמשעה שמחלה לו התוספת הכתוב בשטר כתובה כבר נמחל שעבודו של שטר החיוב והוי כחספא בעלמ' כאלו נכתב עליו שובר שפרעו ומעתה מי שפרע שטר חובו וכתב עליו שובר שפרעו ונשאר השט"ח ביד המלוה אם אחר שפרע וכתב שובר ונתן ביד הלוה ובא הלוה וקרע השובר האם נאמר שחזר החוב למקומו והלא אצ' אם לא חזר ולוה ממנו אלא אפילו חזר ולוה ממנו כשיעור הכתוב בשטר אין יכול לסמוך על השטר ההוא שמאחר שנתפרע כבר נמחל שעבודו והוי כחספ' בעלמ' כ"ש כשמחל החוב במחיל' ראויה שנמחל שעבוד שטה"ח דשוב לא חזר שעבודו לא בחזרת השטר מחילה ולא בקריעתו והדין עם היורשים. זה הוא הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: