אור ברסלב

שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך

שאלה סב

שאלה סא

שאלה. ראובן מכר ביתו הידוע לו לשמעון ודר בו שמעון שנה או יותר ואח"כ יצא שמעון מהבית וחזר ראובן לביתו ונשאר שטר המכר בידו והוצרך שמעון ללות מעות מלוי ומשכן לו שמעון השטר מכר והיה פורע ללוי שכירות הבית מכח השטר מכר שמסר ללוי כאילו הבית ההוא היה של לוי ע"י השטר מכר שמסר שמעון ללוי ויארכו הימים וילך לו שמעון לארץ אחרת וישב שם ימים רבים ויהי היום ויתבע לוי לראובן תן הבית או תפרע לי שכירות כי שטר מכר שמכרת אותו לשמעון ממושכן בידי על חוב שיש לי עליו השיב ואמר הנה בידי כתיבת ידו של שמעון איך חזר ומכר לי הבית ומקצת המעות שנשארתי חייב לו נשארו בתורת מלוה אצלי וזמן הכ"י ההוא מוקדם לזמן שנתחייב לך והנה בידי שטר בעדים שאחר שפרעתי לו השארית ההוא לא נשאר לו שום דבר ולוי טוען הנה שטר המכר שמכרת לו בידי ואין כח לכ"י הזה לשבר כח השטר ההוא ואפי' ששמעון מודה לך שכתב ומסר לך קודם החוב שמא קנוניא אתם עושים להפסיד ממוני:

תשובה. הנה כפי הנראה לא כתב שמעון ללוי שטר מכר ולא הקנה לו ע"פ הבית ההוא אלא שמשכן לו השטר מכר או שמכרו לו בכתיבה ומסירה הוא וכל שעבודו וקי"ל דבין שטר מכר בין שטר חוב נקנין בדרך הזה וא"כ הוא בנ"ד לא קנה לוי הבית ההוא כלל שהרי דעת הרא"ש ז"ל ורבי' ירוחם והטור הוא דמה ששטר מכר נקנה בדרך הזה היינו שטר קניה שנקנה בו הקרקע אבל קרקע שנקנה בחזקה או בק"ס וכתבו שטר לראיה אין אותו השטר נקנה בכתיבה ומסירה אפי' הקנה לו הוא וכל שעבודו וז"ל הרא"ש ז"ל פג"פ ויראה לי הא דאמר שטר מכר נקנה לרשב"ג במסירה ולרבנן בכתיבה ומסירה אם מסרו לו וכתב לו קנה לך איהו וכל שעבודיה היינו דוקא בשטר קניה שכתב שדי קנויה לך ואם מסרו לוקח ראשון ללוקח שני קנה אע"פ שלא נכתב השטר וכו' עד אבל אם נקנה השדה בכסף או בחזקה או בק"ס וכתבו השטר לראיה אם מכר אותו השטר לאחר וכתב לו קנה לך איהו וכל שעבודי' לא קנה השדה שהרי גם הראשון לא קנה באותו השטר והיאך ניפה כח השני לקנותו באותו שטר ואע"פ שכתוב בו הקנין ואחריות מ"מ לאו שטר של קנין הוא ולא דמי לש"ח דהתם לא שייך ביה קנין אלא ממון שהלוהו נתחייב לו בע"פ והשטר נכתב לגבות ממשעבדי ובמסירת ש"ח קונה את שעבוד הנכסים וגם החוב בתקנת חכמים וכיון שקנה החוב קנה גם השעבוד נכסים הכתוב בשטר אבל בקניית שדה לא אלים כח לוקח שני לקנות בשטר שגם הראשון לא קנה בו עכ"ל והיא דעת רבינו ירוחם והטור וא"כ לפ"ז לא קנה לוי הבית ההוא כלל ע"י השטר מכר שנטל משמעון נמצא שאין לו שייכות ללוי בבית כ"א שרוצה לגבות חובו ממנו כיון שהוא קנוי לשמעון בכל שאר קרקעותיו אם כתיבת ידו של שמעון שביד ראובן שחזר ומכרו לראובן קודם שנתחייב שמעון ללוי לא חשבינן ליה לקנוניא. אבל אפשר דאיכא למיחש כי הא דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ב דמלוה וז"ל ראובן שהיה חייב לשמעון ק' ולוי חייב לראובן ק' מוציאין מלוי ונותנין לשמעון לפיכך אם אין לראובן נכסים והיו לו שטרי החוב על לוי ואמר לו שטר אמנה הוא פרוע הוא והודה לו ראובן אין משגיחין על הודאתו שמא קנוניא הם עושין לאבד זכותו של שמעון אלא ישבע שמעון ויטול מלוי כדין כל טורף עכ"ל. הרי דחיישי' לקנוניא כה"ג דכך הוא מה שמודה ששטר שיש לו על חברו פרוע הוא לשלא יגבה בעל חובו כבנ"ד שאומר שקודם זמן חיובו ללוי חזר ומכר הבית לראובן לשלא יגבה ממנו לוי ול"ל דשאני הכא שכתוב בכתב ידו שמכר לו והזמן מוקדם דכולי האי לא עבדי משום קנוניא א"נ הוה אפשר לומר דהתם חיישינן דק דקאמר שטר שיש לי על פלוני פרוע קנוניא הוא עושה משום דסבר אחר זמן אגבה מבעל חובי בשטר שבידי ועתה אדחה את אשר אני חייב לו שלא יגבה ממנו מש"ה חיישינן שאינו מפסיד אבל בנ"ד שאחר זמן אם יבא הוא בשטרו לקחת הבית מראובן לא יוכל מפני הכתיבת יד שנתן בידו ונמצא מפסיד כולי האי לא חיישינן שעושה קנוניא להפסיד דהא אעפ"כ חיישינן שהרי הביא מה"ר ז"ל תשובת הרשב"א ס"ס מ"ז וז"ל ראובן שהודה בכתב ידו לנמואל בן שמעון שכל מה שיש לו בין קרקע בין מטלטלין היה משותף בינו ובין שמעון אחיו הנז' ואח"כ נשא ראובן אשה ושעבד לה נכסיו ואח"כ נפטר ראובן הנז' ונמואל בא בכתב ידו לחלוק בנכסים ואלמנת ראובן טוענת שאינה מאמינה שנכתב כתב הודאה זה קודם שנשאה ואע"פ שכתוב בה זמן מוקדם לנשואין שמא לגרע כח שעבוד' נתכוון ולאו כל כמיניה. והשיב לענין הקרקעות של ראובן הדין עם האלמנה לפי שלא היה יכול ראובן למוכרם ולא ליתנם להוציאם משעבוד' וכיון שכן אף הודאתו אינה הודאה וה"ה לכל מטלטלין אם כתב לה מטלטלי אגב מקרקעי אבל אם לא כתב נאמן על המטלטלין שאלו רצה זה להוציאם משעבוד אשתו למה לו לשקר הרי יכול ליתנם לזה עכשו עכ"ל. הרי שכתיבת יד אפי' מוקדמת לא מהניא דחיישינן לקנוניא אע"ג שבמה שמסר כתיבת ידו לנמואל בן שמעון והי' לו הפסד בדבר שהיום או למחר יתבענו בדין מכח כתיבת ידו ויקח חצי נכסיו ואעפ"כ כתב דחיישינן לקנוניא וא"כ בנ"ד דכוות' אבל אם יש זכות לראובן בכתיבת יד שמעון זה אינו אלא באחד משני פנים או אם יש נכסים אחרים לשמעון לפרוע ללוי דבהכי לא חיישינן לקנוניא כמו"ש מלשון הרמב"ם ז"ל בפירוש והסכימו עמו הפוסקים או בדרך שני והוא אם משיצא שמעון מהבית וחזר בו ודר בו ראובן עד עתה שבא לוי לתבוע עברו שני חזקה ולא מיחה שמעון שיכול לומר אפי' לא היתה כתיבת ידו של שמעון בידו חזרתי וקניתיו מדין חזקה ונאמן בשבועתו. וכל זה הוא אם לא מכר בפירוש שמעון ללוי הבית ההוא שאם מכרו לו כשמסר השטר מכר שלו בידו אבל אם מאז מכרו לו אין טענת מחאה כלום שמה שלא מיחה לוי הוא שהי' נוטל שכירות משמעון ככתוב בשאלה וכן אם היה לשמעון על ראובן שטר שכירות וכשמסר שטר המכר ללוי מסר לו ג"כ שטר שכירות בטלה בזה טענת מחאה וכל מ"ש הוא לדעת הרא"ש ורבנו ירוחם והטור והרא"ה ז"ל שדעתם ששטר ראיה שעל המכר אינו נקנה בכתיבה ומסירה אפי' הקנו בו הוא וכל שעבודו אבל יש כנגדם ה"ר ישעיה ובעל העיטור והרשב"א והר"ן והגהות וה"ה שכתב פ"א דמכיר' שהסכימו המפרשים דהני שטרי דידן דכתבינן ומכרתי וכו' דקנו בהו קרקע ואיכא מאן דפליג והראשון עיקר עכ"ל. וא"כ כמו שקונין בהני שטרי דידן מיקנו נמי מיקנו בכתיבה ומסירה אי כתב ליה קנה לך איהו וכל שעבודיה ואם כן אם בנ"ד הקנה שמעון לראובן השטר מכר של ראיית קניית הבית מראובן בכתיבה ומסירה וכתב לו הוא וכל שעבודו קנה לוי הקרקע עצמו ואין טענת המחאה מדין חזקת השלש שנים טענה אלא אם לא קנה הבית לוי אבל אי קנה אותו לא מהני כמה דכתיבנא אבל אם לא הקנה לוי לשמעון השטר מכר בכתיבה ומסירה אלא שמשכן אותו ביד לוי על חובו אז זוכה ראובן באחד משתי טענות אלו שכתבנו זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי:

תוכן העניינים

שות מהרם אלשיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה