שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה סא
שאלה. ראובן שמכר סך סחורה לשמעון בכך פרחים במקום הנקרא ענא וכתבו שטר חוב עליה והיה כתוב בשטר החוב אשר לראובן על שמעון בלשון זה ונתחייב שמעון לפרוע לראובן בטריפול כך פרחי' כל פרח מח' שאהיש ממטבע הנהוג היום בענא ובבגדאד ע"כ והמנהג הוא שם בבגדאד ובענא מקום המכר הנזכר שכל האהים שוה ה' חתיכות וכשבא ראובן ליפרע משמעון החוב שלו מצא שבטריפול מקום הפרעון הנזכר אינו שוה שם השאהי' כי אם ארבע חתי' וחצי ושמעון טוען איני חייב לפרוע אלא במקום הפרעון הנז' בשטר החוב ח' שאהיש לכל פרח וראובן טוען שמה שכתב בשטר החוב ח' שאהיש לכל פרח הוא מפני שהיה סבור שגם במקום הפרעון יהיה שוה השאהיש כמקום המכר הנזכר כל שאהיש בה' חתי' ולכן כתבו ח' שאהיש לכל פרח שאם היה יודע ראובן שבמקום הפרעון הנזכר לא היה שוה השאהיש כ"א ד' חתי' וחצי לא היה מוכר לו סחורתו באותו הסכום שמכר לו כ"א ביותר ממנו לערך שיעלה הפרח מ' חתי' שהם בטריפול ט' שאהיש ועוד טוען ראובן שלכך דקדק ולא כתב בשטר החוב שנתחייב שמעון כך שאהיש אלא כך פרחי' כל פרח מכך שאהיש בשביל שאם יחסר משווי השאהיש שהוא ה' חתי' שישלים לו עד ערך כל פרח שהוא מ' חתי' יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה. אין זה מקום שאמרו להאריך לפשיטותו כי הלא אם היה כתוב בשטר שיפרע לו בשאהי' ח' בכל פרח בטריפול היה מקום להסתפק אך בנוסח הבא בשאלה שכ' לפרוע בטריפול כך פרחים כל פרח מח' שאהי' דבר ברור שאין ענין השאהיש רק להודיע שיעור הפרח שהוא מסך שמנה שאהי' שבענא ובגד' אך כך פרחי' הוא החיוב ואם יתן לו בטריפול שמנה שאהי' בכל פרח יהיה פחות מהסך פרחים שקצבו במכר ובודאי שלא עלה על דעתם לפחות מהסך פרחים. והרי זה דומה להא דתנן נשא אשה בא"י וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות א"י כו' ופירשו בגמ' דמקולי כתובה שנו שנותן לה פחות שבמטבעות שני המקומות והביאו הרמב"ם ז"ל וכ' עליו ה"ה וז"ל ודע שכל זה הוא כשיש בשווי המטבע שהוא מגבה לה כדי מאתים ומנה שתקנו חכמים אבל פחות מכאן א"א לפחות ולא הוצרך רבנו לפרש זה שכבר נתבאר שכל הפוחת לבתולה מק"ק ולאלמנה מק' הרי בעילתו בעילת זנות ע"כ. הנה דמשום דודאי לא נתכוין על הפחות מר' אעפ"י שנשא במקום שסך המעות שהזכיר הם פחות מק"ק ל"א שפיחת מן השיעור ועשה בעילתו בעילת זנות אלא אדרב' אנו אומרים דכיון דאין אדם עושה בעילתו בע"ז דודאי לא כיון אלא על שיעור ק"ק אעפ"י שאין מטבעות אותו מקום עולים לשיעור זה ומשלם העודף א"כ כ"ש בנ"ז שלא עלה בדעת שאחר שקצבו סך המכר בכך פרחים שיתרצה בפחות מהסך ובודאי שלא כוונו אלא שבמקום הפרעון לא יפחות מהסך פרחים וק"ו הדברים כי שם היו מעות סתם ובנ"ד מפורש לפרוע לו כך פרחים כי לא היה ענין הזכרת השאהיש רק להודיע שיעור הפרח. ועוד כי מאחר שלא כ' לו לתת לו בטריפול ח' שאהיש בכל פרח אלא כך פרחים כל פרח מח' שאהיש וא"כ הגע עצמך שבא להגבותו חתיכות האם לא יתחייב לתת לו מ' כשווי ח' שאהיש שבענ' ובגד' כי לא יעלה על לב שיתן לו ל"ה חתי' וחצי כי זה אינו פרח ולא נאמר לו שיחליפם בשהאיש ויבואו ח' ויהיה פרח בעיר אחרת כי זה אין לו שחר וא"כ כיון שבפרוע חתי' יתן מ' גם בתתו שאהיש לא ישתנה השיעור. ועוד דאדרב' מלשון השטר נלמוד שכתוב שהפרח יהיה מח' שאהיש וא"כ ודאי לא על טריפול כיון שהרי אין שם שווי פרח ח' שאהיש בשום אופן לא במשא ומתן ולא במעות אלא ט' שאהיש וא"כ על מקום ששוויו ח' כיונו שהוא בגדד וענה ודומיהם וא"כ על כרחו כשיפרע בטריפול בשאהיש ישלים לו עד שיעור הח' שבמקום אחר. זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: