אור ברסלב

שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך

שאלה לב

שאלה לא

שאלה. ראובן היה חייב לשמעון סך מעות בשבועה לזמן קבוע וג"כ היה חייב ראובן ליהודים אחרים לתוגרמים ג"כ ובאמצע הזמן ירד ראובן מנכסיו והי' לראובן סחורה והפקיד הסחורה ביד שליש וקמו על שליש ראובן והיהודים ולקחו מידו הסחור' לחלקה ביניהם איש ואיש חלקו בין כולם והלך שמעון ג"כ ונטל חלקו עמהם כי אמר גם לי חייב ראובן ונטל חלקו ד"מ שליש מעותיו מחובו ולאח"כ עשו פשרה התוגרמי' בה' שנים עם ראובן ונתפשר עמהם וישב בחנותו כבתחל' והגיע הזמן הקבוע מהשבועה ובראותו שמעון כי כבר הגיע הזמן מהשבוע' תבע מראובן שאר חובו ואמר לו פרעני מצד חיוב השבוע' כי החוב היה סך כך וכך ולקחתי קצת החוב עם שאר הבעלי חובות שגבו כל אחד חלקו מיד השליש והנה נשאר כך לכן פרעני וראובן טוען כבר אני פטור מהשבוע' בהיות כי לקחת עמהם ונתרצו כולם וגם אתה בכלל שאם לא היו מרוצים הבעלי חובות לא הייתי נותן להם כלום אמנם כאשר נתרצו הבעלי חובות נתתי ביד' הסחור' והם כבר נתרצו ובהיות כי גם אתה לקחת חלק עמהם בודאי נתרצי' כ"א לא הי' רצונך כך לא היה לך ליקח חלק בכללם ושמעון טוען ואו' אם אני לקחתי בכלל' הי' כדי להקל החוב ואמרתי בודאי כי תחזיק לי טובה בהיות כי הקלתי ממך החוב לא מפני זה מחלתי לך השבועה ואמרתי אקח מה שיעלה בידי והשאר ישאר חוב לזמן הנז' בשטר ובשבוע' כי בראותי הבעלי חובות שקמו על שלישך אמרתי אני בלבי מה שאגבה הוא ריוח והנה עתה שיש לך מעות בידך וסחור' פרעני מחיוב שבועה. והנה כאשר ראה ראובן טענת שמעון כך טען ואמר כל הסחורה שיש בידי היא מהתוגרמים ואם אני נותן לך יאסרוני התוגרמי' ובהמשך הזמן שארויח מעות אתן לך מעותיך כי בעת איני חייב לך כי מסתמ' בהיות כי לקחת חלק עם היהודים הבעלי חובות כבר מחלת השבוע' ועוד כי הסחורה שיש בידי היא מהתוגרמי'. ושמעון טוען הטענה הא' ואמר איני יודע דבר רק השבוע' אני מזהיר אותך ולכן פרעני מצד חיוב השבועה יורנו רבנו התשוב' אם עדיין חייב ראובן לשמעון חובו ואם לא יפרענו יהי' עובר על השבוע' או אם הדין עם ראובן וכבר נפטר מהשבוע' מצד פעלתו מכל זה יבא תשובה ויורנו רבנו דרך ישכון אור ובשכר זאת אל פי יאיר עיני ישראל בביאת משיחנו. אמן:

תשובה. הנה מתוך דברי השאלה נר' שאין ראובן טוען ששמעון מחל לו בפי' על השאר אלא שאומר שמן הסתם מחל ואם כך הוא אין כאן שאלה שאפי' היתה מלוה ע"פ לא אמרי' דמן הסתם מחל דלא עביד איניש דמחיל חובי' בכדי דאי משום שירד ראובן מנכסיו ואינו רואה דרך לגבות חובו א"כ כל היורדי' מנכסיהם יהיו פטורים לפרוע כל חובותיהם כשיעשירו מטעמ' שכשירדו נמחלו חובותם אלא ודאי דאמרי' דעביד איניש דיורד מנכסיו ועולה וכ"ש שיש לו עליו שטר בקנין ובשבוע' שעל כל אלה ליכ' לאסוקי אדעתין דמחל דאדרב' הוא מוחזק בשטרו ועלי' קא סמיך. ועוד שאפי' היה ראובן טוען שמחל לו שמעון על הנשאר מחובו בפירוש לא היה נאמן אלא ששמעון היה נשבע ונוטל דהא אמרי' פרק שבועת הדיינים במי שהוציא שטר על חברו ואמר לו פרעתיך שאם אמר שפרעו שלא בפני עדים שי"ל לו סוטראי נינהו וחוזר וגובה שטרו אע"ג דמודה שקבל וא"כ כ"ש בנ"ד דקאמר ליה מחלת לי שלא בפני עדים שי"ל לא מחלתי ואינו מודה שקבל כלום דנאמן בשבועתו מדי דהוה אטוען על השטר שפרעו כלו והלה אומר שלא נפרע אלא מקצתו דמהימן בשבועתו שלא פרעו וגובה כל השאר דהיינו נ"ד כ"ש שהוא אינו טוען לו שמחל כדכתיבנ'. ומה שטען ראובן שסחורותיו היו מהתוגרמים ואם יתן לו יאסרוהו התוגרמים הנה הריא"ף ז"ל כ' בתשובה שאין זו טענה אלא שיפרע לישראלי' ואם אח"כ יבואו התוגרמים ויאסרוהו אז כל ישראל חייבים לפדותו והביא' הרמב"ם ז"ל פ"א דמלוה ולוה וזה פשוט. זהו הנלע"ד וחתמתי שמי:

תוכן העניינים

שות מהרם אלשיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה