שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה כג
וששאלת ראובן צוה לשמעון בכתבו ללכת אצל לוי ולגבות בעדו ממנו נ' פרחים סולטנים במעות בעין והלך שמעון וגבה מלוי ל"ה סולטנים במעות והט"ו פרחים בחתיכת כסף שמשקלו יותר מר' דראמאש וכשחזר שמעון אמר לראובן הנה לך הל"ה פרחים שגביתי מלוי שחפרתי אותם בחקי אבל הכסף נגנב ממני ששמתי אותו באמתחת בין הלחם קלוי אם חייב שמעון לשלם לפי שגבה כסף ולא עשה השליחות כהוגן שהיה לו לגבות ממנו מעות ולתפור אותם בחקו כמו הל"ה פרחים ואם נאמר שעשה השליחות כהוגן שכסף ומעות בעין הכל דבר אחד אם חייב לשלם לפי שפשע לשום חתיכה במקום ההוא שא"ל:
תשובה. הנה לענין אם פשע במה שלא לקח הכל מעות אלא חתיכת כסף היה מקום לפטור השליח מהא דגרסי' פרק המפקיד ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה והו"ל לדידיה נמי כריא דכשותא א"ל לסרסיה מהא רמי אזל איהו רמא מאידך אמר רב עמרם היכי לדייני דייני להאי דינא נימא ליה לדידיה זיל שלים אמר אנא אמרי ליה מהאי רמי נימא ליה לסרסי' זיל שלים אמר לא אמר לי מהאי רמי ומהאי לא תרמי ע"כ הרי שיכול שליח לומר ממה שלא אמר אלא מהאי רמי ולא אמר ומהאי לא תרמי אפשר דלא איכוון לעכובא וקפידא אלא כמורה מקום דילמא האי טב מאחרא ומש"ה לאו פושע מקרי ה"נ בהאי נדון אפשר דקאמר שעל צד היותר טוב אמר לו תביא מעות אבל מדלא קאמר ואל תביא מטלטלין עלה בדעתו שלא היתה קפיד' אלא שישתדל להביא מעות שהן טובים ממטלטלין אבל אם אין לו כסף יביא שוה כסף שהרי אם היה הולך המלוה עצמו ולא היה מוצא ביד הלוה מעות אלא מטלטלין לא היה יכול לכופו שימכור המטלטלין ויביא מעות שלא אמרו כן אלא בשכיר כמו"ש ר"ת בשלשה דינים חלוקין שבין ניזק וב"ח ושכיר הילכך יש לפטור את השליח מחמת פשיע' זו. אבל במאי ששם הפקדון של כסף באמתחת הלחם קלוי הויא פשיעה וחייב וכמו"ש הרמב"ם ז"ל פ"ד דשאלה ופקדון וז"ל הפקיד אצל חברו כספים בדרך להוליכם לביתו או ששלח עמו מעות ממקום למקום צריכין שיהיו צרורין ומונחין בידו או קשורין כראוי על בטנו מכנגד פניו עד שיגיע לבית ויקשרם כראוי ואם לא קשרן כדרך הזו אפי' נאנסו חייב לשלם שהרי תחלתו בפשיעה ע"כ. ולעיל מהאי דינ' כ' הרמב"ם עצמו שלשונות כסף וזהב דינם כמעות וא"כ השליח פשע וחייב לשלם זהו הנלע"ד וחתמתי שמי: