אור ברסלב

שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך

שאלה ה

שאלה ד

מעשה שהיה כך היה ראובן ש"מ שהיה לו הצר בבתים רבים וצוה לתת לאחיו שמעון בית א' ידוע בכל תשמישיו והנאותיו בתנאי שלא ימכור ולא ימשכן אותו אלא דר בו, או משכירו ואוכל שכירותו כל ימיו ושאר ההצר עם הבתים לבנו או בן בנו ובאחד משאר בתי החצר היה בו בור מים מכונסים והיה רגיל הדר בבית ההוא שנתן לשמעון ליקח מימי הבור ד' או ה' כדי מים בכל שבוע לצורכו ואחר פטירת ראובן באו אפוטרופסי היתום ואמרו לשמעון אין לך מים מהבור הנזכר כי לא היו מימי הבור בכלל מתנת הבית שנתן לך אחיך לכן אם תרצה לאהבתך נעשה לך חסד שכל זמן שתהיה בחיים ניתן לך כך וכך כדי מים בכל שבוע ונתרצה וכתבו שטר על כך בעדים וקנין ואחר שנה או שתים מכר שמעון הבית ללוי ולוי היה נוטל סך הכדים מים שהיה לוקח שמעון ע"פ השטר שעשו האפוטרופסים.

ויהי כי ארכו הימים ויגדל היתום מכר היתום החצר והבתים והבור והלוקח מונע את שמעון ואת הבא מכחו ליטול מים מהבור שאומר כי היתום מכר לו הבור לגמרי ובא שמעון ותובע מכח הפשרה שיש לו מים כל ימי חייו וגם תובע ואומר שגם אחר מותו יש לו מים מאותו הבור כמו שהיה נוטל הדר בבית ההוא מהבור בחיי ראובן כי מה שנתפשר עם האפוטרופסים שלא ינתנו מים כ"א בחייו היה שהיתלו בו שאמרו לו שלא היה לו זכות במים בשטר הצוואה וע"כ הודה אבל עתה נודע לו שכתוב בשטר הצוואה בית בתשמישיה והנאותיה ומן הסתם שהנאותיה הם המים שהיה הדר בו נהנה מהם והביא א' מהחתומים בשטר הפשרה ואמר כי כך היה שעל שאמרו לו שלא היה לו זכות במים נתפשר והיתום טוען שאין המים הנאותיה ביחוד שלא היה הבור רק בבית אחר שבקצה האחר ומה שהיו נותנין אל הדר בבית ההוא בימי ראובן הוא מפני שהיה מעלה שכר יותר על שכירות הראוי אל הבית. עוד טוען היתום כי גם מתנת הבית בטלה כי לא ניתנה לו אלא על תנאי שלא ימכרנה ולא ימשכננה וכבר מכרה ונמצאת המתנה בטלה למפרע ושמעון משיב שיחזור ויפדה אותו ויתקיים תנאו יורנו רבנו הדין עם מי ושכרו כפול ומכופל מן השמים:

תשובה. גרסינן פרק מי שמת (ב"ב קמז:) אר"נ ש"מ שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירות דקל זה לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו וכו' דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו ע"כ ופי' רשב"ם וז"ל לא אמר כלום שהדירה אין בה ממש להקנותה ופירות דקל נמי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם עכ"ל והביאה הרי"ף וכל הפוסקים ואם כן הא נמי דכוותה שהו"ל למימר בור למימיו אבל במאי דקאמר הנאותיה הוי דבר שאין בו ממש.

וליכא למימר דכיון דאמר בית ותשמישיו והנאותיו דהוי כנותן בית לדור בו או דקל לפירותיו דלא דמי כלל דהתם הדירה היא בבית זה והפירות הם מן הדקל הזה אבל הכא הבית הוא דבר א' והמים הם מים שבבור שבבית אחר וה"ל כאומר בית זה לדור בבית אחר שאינו כלום ולא הל"ל אלא בור למימיו ואפילו תמצא לומר דמים שהיו בבור בעת המתנה שקנה אותם, המים העתידים לבא אל הבור בשאר השנים שעתה אינם בעולם ודאי שלא קנה אותם כלל ואחר שלא זכה שמעון במימי הבור א"כ בפשרה שעשה האפוטרופוס נמי לא קנה שהרי הוא לחובת היתום שהוא קטן ואין כח לאפוטרופוס לוותר בנכסי הקטן.

וכן מה שטוען היתום שמתנת הבית בטלה לה לגמרי מפני שעבר שמעון על תנאי המתנה, הדין עמו כי משעה שמכר או משכן נתבטל המתנה למפרע ואין טענתו טענה לומר שיפדה הבית או יחזור ויקנה אותו שהרי כשמכר או משכן נתבטלה המתנה ואין תקנה במה שיחזור ויקנה. דאטו מי שגרש את אשתו ע"מ שלא תנשא לפלוני תוך י' שנים ונשאת לו בתוך הזמן דהויא אשת איש ובניה ממזרים תהיה לה תקנה במה שיגרשה שני לא היא דהא קי"ל טאהע"ז קמ"ג תצא מזה ומזה ואעפ"כ בניה ממזרים דמשעה שנשאת ועברה על התנאי נתבטל הגט, וכן המקדש ע"מ שישתוק האב ושמע ומיחה ומיד שתק ולא מיחה עוד לעולם האם נאמר שבשתיקה שאח"כ תיקן המחאה לא היא אלא שמשעה שמיחה מיד נתבטלו הקדושין (קדושין סג.) ה"נ משעה שמכר או משכן נתבטלה המתנה לגמרי ואין תקנה במה שיחזור ויקנה.

ואע"ג דקי"ל (כתובות עד:) דהמקדש ע"מ שאין עליה גדרים והלכה אצל חכם והתיר אמרינן דמקודשת הרי כתבו התוס' והוא דעת הרא"ש והטור דהיינו דוקא כשהיתה ההתרה קודם שנודע לבעל שהיו עליה נדרים אבל אלו ידע בעלה מיד נתבטלו הקדושין ואפילו למאן דלא מהלק וקאמר שאם התיר לה הכם שהן קדושין היינו מטעמא דההיא ברייתא דפרק המדיר ת"ר הלכה אצל הכם והתירה מקודשת אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת מה בין חכם לרופא חכם עוקר הנדר מעיקרו ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא ע"כ. וא"כ כשחוזר וקונה שמעון אינו עוקר המכר מעיקרו אלא מכאן ולהבא. וכ"כ הריב"ש סי' קמ"ה במי שמכר דירה ע"מ שכשימכרנה הקונה ימכרנה לו ומכר לאחר ואמר כי כשמכר לאחר נתבטל המכר. ואע"ג שמחלק בין אם נעשה התנאי בלשון ע"מ לאם לא נעשה בלשון ע"מ, דבלשון ע"מ נתבטל המכר מיד ושלא בלשון ע"מ עדיין יכול לקיימו. אעפ"כ לא דמי להא דנ"ד דהתם אין התנאי שלא ימכור לאחר אלא שימכרנו לו ולפיכך כ"ז שמתקיים שמוכרו לו סגי אבל בנ"ד התנאי הוא שלא ימכור לאחר והרי עבר ומכר.

וכן הרא"ש ז"ל בתשובה כלל פ"א סי' א' כתב וז"ל ראובן נתן ממונו לשני בניו וריבה לזה ומיעט לזה והטיל תנאי במתנתו ע"מ שלא יוכל אחד למוכרו שום דבר מכל אלו הקרקעות ושלא ימשכנה ולא גתן עד שיהיה לקטן כ' שנה ועמד הגדול ומכר מאחוזתו קודם שיהיה לקטן כ' שנה. תשובה יראה שנתן להם בתנאי ע"מ שלא ימכרו עד שיהא הקטן בן כ' שנה זה שביטל התנאי נתבטלו מתנותיו כדאיתא פ' יש נוחלין אתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא בו לא החזירו לא יצא בו אלמא כיון דלא קיים תנאיה בטלה המתנה מעיקרא וכו' עד וא"כ בנדון זה אותו שביטל התנאי נתבטלה מתנתו מעיקרא ונשארה מתנתו ביד אביו ואחרי מות אביו ירשנה הוא ואחיו הקטן ומתנת הקטן קיימ' כי לא ביטל תנאו וגם זכה בחצי מתנת אחיו עכ"ל והוא נ"ד גופי' ואע"ג דאיהו כ' דבעינ' תנאי כפול ואי לא תנאי בטל ומעש' קיים היינו משום דאזיל לטעמי' דאפילו בע"מ בעינן כל משפטי התנאים דלא כהרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל וכל סיעת' דסברי דבע"מ לא בעינן כפילת תנאי ולא שום א' משאר משפטי התנאי' אבל אנן כוותייהו נקטינן והכי נהגינן דבע"מ לא בעינן תנאי כפול ועוד דנ"ד הוא ש"מ שמצוה מחמת מיתה דלא בעינן כפילת תנאי כ"א דברי תנאו כמו שהן הילכך שמעון זה שעבר על תנאו נתבטלה מתנתו מעיקרא:

וליכא לפרושי לתנאה לומר ע"מ שלא ימכור ולא ימשכן דהיינו שאם ימכור או ימשכן יתבטל המכר או המשכנתא דלא היא וכמ"ש הרא"ש בסוף התשובה הנז' וז"ל ואינך יכול לפרש ע"מ שלא יוכל למכור שאם ימכור יהיה המכר בטל והמתנה קיימת דדבר זה אין כח בידו להתנות דאם המתנה קיימת יעשה בה מה שירצה עכ"ל. וא"כ בנ"ז ג"כ המתנ' מתבטלת ואם היתום כשהגדיל ימחול לו הבית ולא ירצה לתת לו ממימי הבור הדין עמו כי גם אם לא היה שמעון עובר על התנאי והיה הבית קנוי לו מכח המתנה לא היה לו כלום במימי הבור כדכתיבנא זהו הנלע"ד וחתמתי שמי:

תוכן העניינים

שות מהרם אלשיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה