אור ברסלב

שות מהרי מינץ· רבי יהודה מינץ

יא

י

אדברה נא שלו' לידידי היקר ונעלה הח"ר מנחם יצ"ו וע"ש כל אשר לך יצ"ו ראיתי אשר השגת ע"ד קידושי האנוסי' וחליצותיה' שאני חושש ח"ו לקידושיהן בההיא דאמרי' ספ"ק דיבמות גוי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושיו דחיישי' שמא מעשר' שבטי' הוא בדוכתין דשכיחי וטעם דעת כבודך דמ"מ אין לחוש כיון דהקידושין היו בפני פסולי עדות דאורייתא והמקדש בפני פסולי עדות דאורייתא מותרת לשוק ולא בעיא גט כדעת רבי שמואל בן חפני כהן והגאונים אשר עמו כדאיתא במרדכי פרק זה בורר וכן דעת מה"רם כדאיתא בתשובת סמ"ג שהתיר אשה בלא גט שנתקדשה רק בפני ראובן ובפני בן אחותו וטעמו דידי כי דרשתי סמוכין מהאנוסים שבמלכות שמקדשין בצנעה ולוקחין לעולם שנים או שלשה ישראלים כשרים או לכל הפחות אחד כשר שעושה הברכה ומסתמא גם הם נהגו כך ואם כן הוי להו לכל הפחות המקדש בעד אחד ושניהם מודין ואף שה"ג מקילין מכל מקו' הס"מג הביא הה"ג אבל הוא כתב וראוי להחמיר וכן פסק מהר"ם וכן הביאו המרדכי פרק ג' דקידושין ועוד וכי אין לחלק בין פסולי הגוף דהיינו הפסולים מחמת קורבה כמו משה ואהרן שאין להם תקנה לפסולי מחמת מעשה כגון גזלן ואוכלי' דב' האסור ויש להם תקנה ע"י חזרה או תשובה והא אמרינן בקידושין האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור הרי זו מקודש' חיישי' שמא הרהר תשובה בלבו והדב' הזה צ"ע גדול במרדכי פרק קמא דגיטין וע"ש וכל שכן אילו האנוסים שתחילתן באונס וכל השתדלותן לחזור לדתינו ור' שמואל ב"ח הכהן כו' וגם מה"רם לעיל לא דבר ולא הקיל אלא בפסלי עדות בגופן ובאותה תשוב' שרמזתי לעיל הסמ"ג שהתיר מה"רם בלא גט האשה שנתקדשה לפני שני עדים שהיו ראשון בשני יש שכמה גדולים חלקו עליו וכתבו שאין להתירה בלא גט ואחד מהם הרב משפי"רא שהיה רבו של מה"רם ואחרי שיש שחולקים עליו והצריכו גט אף המתקדשת בפסולי עדות דאורייתא ואנו לא ידעינן כל דעתם אף על פי שלפי תשובתו לא חזר בו ונצחם מכל מקום קשה עלי להכריע לכתחילה ובפרט בדבר שיש לו זמן ו' או ז' שנים וז"ל מה"רם באותו תשוב' אם בעלי נפש אתם לחוש לקידושי ראשון אף על פי שאין בהו בית מיחוש תכריחו את הראשון ליתן לה גט לפסלה לכהונה בחנם. אע"פכ נסבב הדרך לכבודכם שתמתין עד הפורים מלינשא אם תוכלו לעשות בתוך כך שיגרשנה אבל לעגנה עולמית אם יתן כתף סוררת לא ישמעון להם אחרי שאינה צריכה עכ"ל. וטעם שאין לפוסלה בחנם לכהונ' לא שייך בנדון דידן כי כבר פסולה היא לכהונה ועומדת וגם עיגון עולמית אין כמו דפירש. גם זה מצאתי במרדכי מעשה בא לפני ר"ג והיו עדיו עדי כותיים כו' פסק האלפס דהאידנא כותי פסול לעדים פסק מר כהן צדק גאון ורב עמרם גאון במקום שיש דוחק עדים כשירי' אם חתם על הגט ישראל כשר והשני שחת' מומר כשר דאיתקש יציאה להוי' ואילו קיד' ישראל מומר קידושיו קידושין ה"נ גיטו גט וגם יכול לחתום על הגט במקום שאין עידי' כדאשכחן בעידי כותים הכא שהכשיר ר"ג והרבה מגמגמים בדבר ואומר דדינו כנכרי גמור והאריכו בדבר אבל אני רואה מעש' בכל יום שמומר מגרש אף על פי שקידש בקדושתו ואין מפקפק בדבר וגם בתשובות כתוב דמומ' מגרש את אשתו עכ"ל ומכל הני טעמי' לא מלאני לבי להקל ולהתיר' בלא חליצה ואף על גב דגבי חליצ' כתיב אחוה והרי הוא כמו ב' חדשים הארכתי מאד בפסק אחר פסקתי על יבמה אח' נשאת ויש לה יבם מומר שהמיר אחר שנשאת לבעלה הראשון והועד על המומר שמת ונשאת לאחר. ועתה הועד שעדיין הוא חי ועתה שלחתי שליח לראו' אם אמת הוא כי נאמר שהו' בקיא"ה ואמ' לי לילך לדרך סלני"ק ובקושטנטינ"א ובאותו הפס' הבאתי הטו' א"ה והרא"ש והמרדכי ותשובו' מהאז"ג וסא"ז ושאר תשובות ואין כאן מקומו וגם אין לי שעת הכושר ע"כ קצרתי נא' אוה' הטרוד יודא מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרי מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה