אור ברסלב

שות מהרי מינץ· רבי יהודה מינץ

ח

ז

שלומכם יסגא לעד אהובי ועמיתי מחות' היקר ונעלה החכם גוצליך סג"ל י"ץ ע"ש וכל אשר לך יצ"ו אשר שאל כ"ת על דבר הס"ת אשר פתוחות וסתומות שלה אינם מכוונות על פי הסדר של הרמב"ם ז"ל. אתה ידידי ידעת דשמעתתא בעי צילותא כיומא דאיסתנא וכעת לבי בל עמי מצד הבילבולין המתהוים בעו"ה כאשר ידעת מכל מקום האהבה דוחקת הבשר. אהובי אל תתמה על הנדון כי אין חדש תחת השמש ורבים הן דכוותה שאינ' מכווני' לסדורו מפני זה אין לפסלם ודבר הלמד מעניינו הוא אף על פי שמדברי הרמב"ם משמע שפוסל ס"ת שאינה כתוב' כפי סדורו שהרי כתב בפ"ח מה' ס"ת וז"ל ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו וכן בעלי המסור' שכותבין ומחברי' להודיע הפתוחות והסתומות וחלקו בדברי' אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם ראיתי לכתוב כו' אלמא משמע מדכתב וראיתי שיבוש גדול כו' שפוסל כל ס"ת שאינה כתובה כפי סדורו מכל מקום נראה לומ' דלאו עליה דידיה סמכינן לפסול ס"ת אחרו' שאינן כפי סידורו דמאי חזי לקיי' דברי בן אשר שהגיה העשרי' וארבעה שהיה בירושלים להגיה ממנו הספרי' ודקדק בו שני' והגיהו פעמים רבות כי באולי אם היה מגיהו עוד או שהיה נמצא אצלו ס"ת מבעלי המסורת היה מסכים על ידי' שהרי חסירות ויתרות פוסלין בס"ת ועיקר הסמיכות על זה הם בעל המסורה ואע"ג דרש"י פליג על המסורה בפרשת ויהיו חיי גבי פלגשים וכן בפ' נשא גבי ביום כלות וכן בעלי התלמוד כדאית' בר"פ בנות כותיים והנשא כתיב וכתבו שם התו' וז"ל והנשא כתי' חסר וי"ו תימא דבמסור' הוא מלא מיהו מצינו התלמוד חולק על המסורת במסכת שבת גבי בני עלי מעבירם כתי' ובמקראות שלנו כתיב מעבירים מלא עכ"ל וז"ל התו' בשבת פרק במה בהמה מעביר' כתיב תלמוד שלנו חולק על ספרים שלנו שכתוב בהו מעבירים וכן מצינו בירושלמי בשמשון והוא שפט את ישראל ארבעים שנה מלמד שהיו פלשתים יראים ממנו כ' שנה אחרי מותו כמו בחייו ובכל ספרים שלנו כתיב עשרים שנה עכ"ל אלמא תופסין בעלי המסורת עיקר וכותבי' כקבלתן ומניחין תלמוד שלנו ותלמוד הירושלמי וק"ל ואם כן למה נפסול ס"ת שנכתבין כפי סידורן ונלך אחר סידור בן אשר וכל שכן אחרי שמצינו בני נפתלי חולקין על בן אשר בכמה וכמה תיבות ואותיות. עוד ראייה דיש מחלוקת בין הגאונים בעניין פתוחות וסתומו' שהרי בפרק הקור' את המגיל' עומד איתא במרדכי אהא דרב אמר דולג ושמוא' אומר פוסק וז"ל תימא לר"י על מנהגינו שאנו נוהגים בתעניות לקרות בפרשת ויחל והראשון מתחיל שם והוא בסוף ב' פסוקי' מפרשה של מעלה והא אין מתחילין בפר' פחות משלשה פסוקים כו' ומדהקשה ר"י כך ש"מ דסבירא ליה דיש פתוחה או סתומה אצל ויאמר ה' אל משה ראיתי וגומ' דאל"כ לא הקשה מידי דהא יש ד' פסוקי' מן וידבר ה' אל לך רד עד ויחל משה ושם יש פתוחה גבי וידבר ה' אל משה לך רד לדעת הרמב"ם. וגבי ויאמר אל משה ראיתי וגו' לדעת הרמב"ם אין שם לא פתוחה ולא סתומ' ואם כן ר"י חולק עליו דלר"י כשרה אם יש שם פתוחה או סתומה ואם לאו פסולה ולהרמב"ם איפכ' וכיון דמצינו מחלוקת באחת מהן איכא למימר ה"ה באחריני ולי' דין צריך בשש. על כן נראה שאין לפסול שום ס"ת אם שינו בה סידר הרמב"ם. ומה שנראה לי פשוט וקשוט כתבתי נאם הטרוד יודא מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרי מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה