שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
שאלה צ
איש אחד בא במקום פלוני והחזיק שמו בעיר ראובן בן שמעון יותר מל' יום ואירס אשה אחת באותה המדינה לימים נפל מחלוקות ביניהם וגרשה באותו השם שהחזיק לעצמו ואחר כן באו כמה אנשים מארצו והעידו שזה האיש ואביו מעולם לא נקראו באלו השמות שגרשה ושאל השואל אם זה הגט הוא פסול לכתחלה או אפילו בדיעבד לפי שזאת האשה עמדה ונשאת:
תשובה בפרק גט פשוט אמרינן כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ושובר לאיש אף על פי שאין אשה עמה ובלבד שיהו מכירן מאי ובלבד שיהא מכירן אמר רב יהודה אמר רב ובלבד שיהא מכיר שם האיש והאשה בגט וליחוש לשני יוסף בן שמעון בעיר אחת דילמא כתב גיטא ואזיל וממטי לאתתיה דהאיך אמר להו רב אחא בר הונא הכי אמר רב שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשי' נשותיהן אלא זה בפני זה וליחוש דילמא אזיל למדינתא ומחזיק ביוסף בן שמעון וכתי' גיטא וממטי ליה לאתתיה דהאיך אמר להו רב הונא בר חננא הכי אמר רב כל שהוחזק שמו בעיר שלושים יום אין חוששין לו וכתב רש"בם דהיינו טעמ' משום שלא היה מחזיק שמו כל כך ימים פן יודע הדבר ונמקי יוסף כתב טעמ' אחריתי שאם היה לו שם אחר בשלשים יום היה נודע הדבר ולכלהו פירושי היה נראה לכאורה דאם נודע בודאי שהחליף אח שמו כנדון דידן הגט הוא פסול אבל הר"אש ז"ל כתב בפרק השולח דאפילו נודע בודאי שהחליף את שמו שאין לנו אלא השם שהחזיק בו שלשים יום לפנינו כתב וז"ל ואפי יודע לנו אחר כך שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו וכו' עכ"ל ואי משום הא היה אפשר לדון ולהקל אבל מחמת ששינה את שם אביו הגט הוא פסול וכמו שכתב הר"אש בתשובת שאלה על אחד ששמו יוסף בן שמעון ונשתמד אביו והבן היה רוצה לגרש ולא רצה להזכיר שם אביו וכתב יוסף בן שמואל הגט הוא פסול שהרואה אומר שאחר מגרשה כי שם בעלה יוסף בן שמעון וזה היה יוסף בן שמואל עד כאן והרב בעל תרומת הדשן כתב דטעמא רבה לחלק בין שנה שמו לשנה שם אביו ומסתברא דהיינו טעמא דבשנה את שמו הדין נותן דהגט כשר דהרשות בידו לשנות את שמו בהיותו בריא כי היכי דמשנה את שמו מחמת חולי ואי נמי דהרואה יאמר מחמת חולי שנה את שמו אבל בשנה את שם אביו הרואה שידע שאביו בשעת מיתתו היה שמו שמעון ובגט כחוב שמואל יאמר שאחר הוא מגרשה ועוד כתב הרב הנז' לחכם אחד שהיה רוצה להתיר גם בשנה את שם אביו משום דשם האב אינו מעכב בגט ולכך גם השינוי איבו פוסל אותו וכנראה דהיה מביא ראיה לדבריו לומר דשם האב אינו מעכב בגט משום דבעדי הגט אינו מעכב האב והוא זל"הה השיב דלא דמי וחילוק שני משקים האחד משום דהעד ניכר בלא שמו בכתב ידו וכן היו חותמין עד שבא רבן גמליאל וחתם אני עד בלי שם כלל והיו מקיימין מתוך כתב ידו ולכן ד' בשמו לבד ואין כך בשם הבעל שבית שאם יטעו בעד שאחר הוא ששמו כשמו מה בכך רובא דעלמא כשרים לעדות אבל הם יטעו בבעל שהוא אחר ששמו כשמו נמצא שהוא פסול לגמרי דכולי עלמא פסילי להאי גיטא עכ"ל כנראה מדבריו ז"ל דהא בהא תליא דאם מעכב פוסל השנוי ואם אינו מעכב אינו פוסל השינוי ומדברי הר"אש ז"ל נראה דלא סבירא ליה הכי דהרי כתב בתשובת שאלה שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא כינויו או אפי' לא הזכירו כלל הגט כשר ואין לחלק כלל בין שם אבי האשה לשם אבי הבעל הא קמן דס"ל להר"אש דשם אביו אינו מעכ' בגט ואפילו הכי השינוי פוסלתו איברא דאיכא דסבירא ליה דכל היכא דאינו מעכב השינוי אינו פוסל ומשו' הכי סבירא ליה דשם עירו ושם עירה מעכבין בגט דהרי תנן בפרק הזורק שנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה וכן כתב הר"ן בתשובת שאלה דהר"מבן כתב בפרק גט פשוט וזה לשונו ומי שאומר שאין שם עירו ושם עירה מעכבין בגט אלא אם כן שנה שמם כדקתני במתניתין שנה שמו ושמה טועה הוא וכתב דהר"מבן בפרק המביא תנן הביא בזה סברות ולא הכריע בהם עד כאן לשונו ולפי זה אית לן למימר דהר"אבד ז"ל אי ס"ל דשם אביו מעכב בגט השינוי פוסלתו ואי לא סבירא ליה דשם אביו מעכב בגט השנוי אינו פוסלתו ואפשר לומר נמי דהר"אבד ז"ל מאי דסבירא ליה דשם עירו ושם עירה מעכבין בגט לאו משום דסבירא ליה דהא בהא תליא דמאי דאינו מעכב בגט אין השינוי פוסלתו אלא משום האי טעמא דאם כן ליחוש דילמא איכא יוסף בן שמעון הכא ואיכא אחרינ' במתא אחריתי ויכתוב האי גיטא סתם הכא וממטיה לההיא מתא לאנתתיה דהאיך אלא שמע מינה דשם עירו ושם עירה מעכבין ע"כ איברא דהמרדכי כתב וז"ל ושמא אפילו שנה מקום עמידתו אינו פסול כיון שאינו צריך לכתבו כלל וצריך עיון ומכל מקום לא ברירא ליה מילתא והניח הדבר בצריך עיון ומכל הני יראה לי דאפילו מאן דסבירא ליה דשם עירו ושם עירה מעכבין בגט ושם אביו לא מעכב אפילו הכי בשנה את שם אביו יאמר דהגט פסול ותצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה וכמו שכתב הר"אש דהרואה יאמר שאחר מגרשה כי שם בעלה יוסף בן שמעון וזה היה יוסף בן שמואל ומהאי טעמא חלק בין שנה מקום הדירה לשנה מקום הלידה וכמו שכתב וז"ל ואם טעו ושנו מקום הלידה מעשה היה והכשירו רבינו תם דדוקא שנה מקום הדירה הוא דאיכא חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא על שם מקו' דירתו פלוני ממקום פלוני וכשרואים שינוי מקום אומרים לא גרש זה אלה זה אבל מקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא על מקום לידתו ואיכא חששא עד כאן לשונו וכיון דכתב הר"אש ז"ל חדא טעמא לשנה שם עירו ושם עירה ולשנה שם אביה משמע דסבירא ליה דכי היכי דאמרינן בשנה שם עירו ושם עירה דתצא מזה ומזה הכי נמי אמרינן בשנה את שם אביו דתצא מזה ומזה ואם לחשך אדם לומר דהרי הר"ן באותו מעשה שהיה באשה אחת שהיה בעלה באישבילייא ואותו הבעל נולד בעיר מחיורקא ודר בה כמה שנים ונשא אשה בעיר פירפינייאן ואחר כך הלך לו לאישבלייא והוא שם בקביעות דירה עם אשה אחרת אשר לקח לו שם ושלח גט לאשתו אשר בפירפינייאן וכתוב בגט למנין שאנו מנו מנין כאן במתא אישבילייא איך אנא פלוני דממתא מאיורקא בר רבי בנבנשת וכתב בסוף התשובה וזה לשונו ועוד שזה שכתב דממתא אין פירושא על מקום לידתו שכשהסופרים כותבין מלה זו מתכונים בה על עיקר מקום דירתו ליה שנה ופסול שהרי עיקר דירתו של זה היה באישבילייא ועוד דאיכא ריעותא אחרינא וכמו שכתבת שנמצא בכתובה בר אליעזר ובגט כתוב בר בנבנשת נמצא שאפשר ששנה שמו בגט סוף דבר דעתי מסכמת הלכה למעשה שלא תתגרש בגט זה ואם נתגרשה לא תנשא עכ"ל והרי שכתב הרב ז"ל דאם נתגרשה לא תנשא ולא כתב דאם נשאת תצא ובנדון דידן נמי דאם נשאת לא תצא לאו מילתא היא דמשם אין ראיה לומר דסביר' ליה לה"רן ז"ל דבשנה את שם אביו אם נשאת לא תצא דהתם היינו. טעמא דלא כתב דאם נשאת תצא משום דלא ברירא מילתא דשנה את שם אביו בגט דדילמא בגט כתב שם אביו ובכתובה הוא דשנה אחר דמפי הכתובה והגט אנו חיין ואין לנו עדים דשם אביו ואי נמי שהיה אביו בחיים חיתו כשנכתבה הכתובה והיה שמו אליעזר ומחמת חולי נשתנה שמו וקראו אותו בנבנשת והכי דייק לישנא דה"רן ז"ל שכתב נמצא שאפשר ששינה את שמו בגט וכיוצא בזה אית לן למימר דמאי דכתב ועוד שזה שכתב דממתא אין פירושו על מקום לידתו וכשהסופרי' כותבין מלה זאת מתכוונין בה על עקר מקום דירתו והוה ליה שנה ופסול ואתמהא דהרי בהדיא תנן דתצא מזה ומזה ואילו הר"ן ז"ל כתב ואם נתגרשה לא תנשא ולא כתב ואם נתגרשה תצא אלא ודאי דאית לן למימר דלא ברירא ליה מלתא דהוי שנה שם עירו כיון דאפשר לומר דעל מקום לידתו נתכוונו וכמו שכתב הרב ז"ל בעצמו ומשום הכי אף על פי שדעתו דעל מקום עקר דירתו הם מתכוונים מכל מקום לא רצה להפריז ולומ' דאפילו אם נשאת תצא אבל בנדון דידן יראה דאפילו אם נשאת תצא ותצא מזה ומזה דכי היכי דבשינה שמו ושמה אמרינן דתצא מזה ומזה הכי נמי דאמרינן בשנה את שם אביו דחד טעמא אית להו דהרואה יאמר לא גרשה בעלה אלא אחר הוא שגרשה:
וכל זה שכתוב הוא אי ברירא מילתא דשנה את שם אביו ולית שום ספיקא כלל ומשום דתמיהא מילתא לומר דתצא מזה ומזה אנא לא בעינא דליסמכו על הדין פסקא דילי אלא ישאלו גם כן את כי שאר החכמים הרשומים בעלי ההוראות אשר בארץ המה ואני היה סניף אליהם ותו לא מידי נאם הצעיר יוסף ו' לב: