שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
שאלה נו
כתב הר"אש ז"ל בפסקיו על ההי' מתניתין דפרק רביעי דמסכת מקואות דתנן השוקת שבסלע אינה פוסלת את המקוה נקבה מלמטה או מן הצד ואינו יכולה לקבל מים כל שהוא כשרה וכמה יהא בנקב כשפופרת הנאד אמר רבי יהודה בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלם והיתה נקובה כשפופרת הנאד והיו כל טהרות שבירושלם נעשות על גבה וכתב ז"ל דפשט' דמתניתין משמע דכמה יהא בנקב דקאי אמאי דסליק מיניה כמה יהא בנקב לבטלו מתורת כלי שלא יפסול את המקו' מחמת שאיבה ומייתי עובדא דשוקת יהוא שהייתה נקובה כשפופרת הנאד כדי שלא יפסלו המים המקלחי' לתוכ' אבל בפרק קמא מייתי הך דשוק' יהוא על ענין ערוב מקואו' כשפופר' הנאד ומשמע שלא היו מ' סאה בשוק' יהוא והיה מחובר למקוה שלם בנקב כשפופרת ומילתא באפי נפש' היא ולא קאי ארישא אבל נקבה דרישא לא בעי כשפופרת הנאד כיון דהנקב הוא למטה בשוקת ואינה יכולה לקבל מים כל שהו בנקב כל שהו' בטל מתור' כלי ובתוספת פליגי תנאי בה' דתני' קסטלין המקצ' מים בכרכי' אם היה נקוב כשפופר' הנאד אינו פוסל המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו העלו בני אסיא שלש רגלים ולרגל השלשי הכשירו להם אפילו נקב כמחט אמר רבי אלעזר ברבי יוסי הלכה זו הורתי ברומי לטהר' וכשבאתי אצל חבירי אמרו לי יפה הורית במה דברים אמורים מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל את המקוה ואם היה מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה פוסל את המקוה פי' כל זה מדברי חביריו שאמרו לו יפה הורית דבמה דברים אמורים דבעינן כשפופרת מן הצד אבל אם נקב בשוליו אינו פוסל אם נקב כמלוא מחט וסוגיא דיבמות דמוקמא ההיא דשוקת יהוא בעירוב מקואו' סבירא ליה כתנא דסבר מלמטה מתנו נקב כל שהוא הילכך צריכא לשנות פשטא דמתני' ולומר דמילתא באפי נפשא הוא ולא קאי ארישא וכתב רבינו מאיר דהלכה כרבי אלעזר ברבי יוסי דמעשה רב וחביריו נמי הודו לו דיפה הורה וסתמא דתלמודא מייתי לה לההיא דשוקת יהוא בפרקא קמא דיבמו' לענין עירוב מקואות אלמא לא קיימא אנקבה מלמטה לענין כלי המקוה התם לא בעינן כשפופרת אלא כמלוא מחט וכרבי אלעזר ברבי יוסי עד כאן לשונו העתקתי כל הלשון או רובו שאני רוצה להתלמד ולדקדק בו קשיא לי טובא בדברי מה"רם והר"אש דקאמרי דסוגיא דפרק קמא דיבמות אוקמה לההיא דשוקת יהוא לענין ערוב מקואות משום דסבירא ליה דהלכה כרבי אלעזר ברבי יוסי דבשוליה סגי בנקב כל שהוא ולא בעינן כשפופרת הנאד ואי משום האי טעמא טפי הוה עדיף דלוקמה לההיא דשוקת יהוא למאי דסליק מיניה לחוד דקאמר נקבה מלמטה או מן הצד וכמה יהא בנקב כשפופר' הנאד וקאי אמאי דתני מן הצד לחוד ולא קאי אתרויהו ואמאי דחיקו לומר דמילתא באפי נפשה היא דלא כפשטה דמתניתין ואם באנו לומר דסבירא ליה דדוחק הוא לומר דקא יהיב שיעורא אנקבה מלמטה הא לאו מילתא היא דכיון דלא יהיב שעורא אנקבה מלמטה ממילא משמע דבנקב כל שהוא סגי ואדרבה יותר דוחק הוא לומר דלא יהיב במתני' שיעורא כלל לא אנקבה מלמטה ולא אנקבה מן הצד אלא דמאי דקאמר וכמה יהא בנקב וכו' אעירוב מקואות קאמר וכיון דקאמר דנקבה סתמא ולא יהיה שיעורא משמע דבנקב כל שהוא בין מן הצד ובין מלמטה סגי ואינהו ז"ל אמרי דס"ל כסוגייא דתלמודא בפרקא קמא דיבמות כרבי אלעזר בר יוסי דמן הצד בעינן כשפופר' ומלמטה כמלא מחט ועוד קשיא לי אמאי לא קאמרי דהני תנאי דהתוספתא לא מחלקי כלל בין היכא דהנקב למטה ששולי' להיכא דהנקב מן הצד כל היכא דאינו מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה דבתרויהו סבירא ליה לתנא קמא דפוסל עד שיהא בנקב כשפופרת הנאד ורבי אלעזר ברבי יוסי סבירא ליה דאפילו נקב כמחט אינו פוסל ובהכי הוה ניחא דסוגיא בפרקא קמא דיבמות אוקמא לההיא דשוקת יהוא לענין ערוב מקואות משום דקסבר כרבי אלעזר ברבי יוסי ואפילו בנקב מן הצד כל שאינו מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה סגי דנקב כמחט אינו פוסל וצריך אני לעיין כדי להבין ולתרץ אלו הספקו' ותו לא מידי נאם הצעיר דוד בן מה"רר יוסף ן' לב: