שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
שאלה מח
טופס הצואה אנו עדים חתומי מטה הלכנו לבקר את הישיש ונעלה הנבון הר' יוסף וילייאלובוש שהיה חולה ומוטל על ערש דוי ורצה לסדר צואתו בפנינו והסכמנו לשמוע דבריו ולכוין אותם כדי להעיד עליהם ולכתוב ולחתום שטר צוא' זו וראינו היות שפוי ומיוש' בדעתו כדרך הבריאי' על כן נטינו אזן לשמוע דבריו ולעשות מהן עיקר וזהו תורף צואתו ראשונה צוה מחמת מיתה שתגבה מרת אשתו רחל אחר פטירתו כל סך כתובתה עד סוף פרוטה אחרונה בלי שום שטר כלל כדת וכהלכה וזולת זה תטול כל מטלטלי הבית זולת חפצי כסף וזהב והספרים וארגז אחד מלא נכסים המיוחדים לנשואי רחל בת היקר כר' שמואל וילייא לובו לובו נ"ע בנו של ר' יוסף הנז' לעיל העומדת היום בקושטאנדינא עוד צוה שיחלקו כל נכסיו ליורשיו כמו שהוא דין תורה והיתומה רחל בתר' שמואל הנזכר תטול ותירש החלק שהי' ראוי לאביה נ"ע בתנאי שתבוא לדור פה ואם לא תבא לא תטול מננסיו של ר' יוסף הנז' לעיל רק עשר' שולטאניש זהב לבד והחק המגיע ליתומ' הזאת הנזכר לעיל רחל גם החלק המגיע ליתומי הר' שלמה הנז' בנו של הר' יוסף הנזכר העומדים פה צפת תו"בב על שני החלקים הללו תהיה מרת רחל אשתו של הר' יוסף הנז' לעיל אפטרופוסות ולא יצרו נכסים הללו מתחת ידה עד שיגדלו היתומים הנזכר לעיל ועד שתנשא היתומה הנז' לעיל ותביא לדור פה כמו שהותנה למעלה כל הדברים הללו סדר בפנינו השכיב מרע הר' יוסף הנז' לעיל בדעת שלמה ובשכל בריא כתבנו וחתמנו שטר צואה זו בוויושצה שיכתוב לראיה ולזכות והיה זה פה צפת תוב"ב יום ו' כ"ה לחדש דרהשעני משנת השי"ת ליצירה והכל שריר וקים:
תשובה עיקרא דהאי מילתא איתא בפרק יש נוחלין תנן התם האומר איש פלוני בכור לא יטול פי שנים יש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה וכת רש"י ז"ל לא אמר כלום שהרי מתנה לעקור דבר מן התורה ובעל כרחו יירש עם האחין ואינו יכול לסלקו מירושה אלא על ידי שיתן בלשון מתנה כל נכסיו לשאר בניו או שיאמר שאר בני ירשו כל נכסיו ואליבא דר' יוחנן בן ברוקה עד כאן ומילתא דפשיטא דהא מתני' היא הלכה פסוקה אליבא דכולי עלמא וכדקאמר בגמרא לימא מתני' דלא כרבי יהוד' דאי כרבי יהודה האמר בדב' של ממון תנאי קיים אפילו תימא ר' יהודה התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל והרב האלפסי והר"אש וכולהו רבוותא כתבו זאת הפסק' מהך מתני' להלכה ונדון דידן דקאמר לא תירש בת בני כי אם עשרה שולטאניש לבד היינו מתני' ולכאורה היה נראה דהיה איפשר למימר דלא דמי נדון דידן לההיא מתניתין מתרי טעמי חדא דבההיא מתני' קאמר איש פלוני לא יירש את אחיו כלל ובנדון דידן דנתן לה עשר' שולטאני' הי' נרא ללאור' דדמי לההי' ריבה לאח ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור דבריו קיימים ועוד מטעמא אחריתי דבנדון דידן לא התנה על מה שכתוב בתורה לגמרי אלא תנאי הוא שהתנה שאם לא תבוא לדור בצפת שלא תטול כי אם עשרה שולטאניש אבל אם תבא לדור בצפת תטול כל חלקה ונמצא שלא התנה על מה שכתוב בתור' וכדמעיינן שפיר אשכחינן דהך תרי טעמי לאו מילתא נינהו אי טעמא קמייתא דכתבינן משום דהניח לה עשרה שולטאניש ודאי דלאו מילתא היא משום דזיל בתר טעמא דכתב רש"י ז"ל דאינו יכול לסלקו מירושה זו אלא על ידי שיתן כל נכסיו בלשון מתנ' לשאר אחיו או שיאמר שאר בני יירשו כל נכסי לפי האי טעמא מילתא דפשיטא היא דאין לחלק בין היכא דסלקו מכל הירושה להיכא דלא סלקו לגמרי ובהדיא כתב הרב בעל הטורים בשם הר"מה וזה לשונו וכתב הר"מה אי נמי אמר פלוני בני נא יירש אלא כך וכך לא אמר כלום ואי טעמא אוחרנא דכתבינן משום דעל תנאי התנה על מה שכתוב בתורה הא נמי לאו מילתא היא דכיון דאינו יכול לסלקו מהירושה אלא על ידי שיתן נכסיו לשאר בניו וכדכתב רש"י לפי האי טעמא מילתא דפשיטא היא דאין לחלק בין סלקו לגמרי ובין סלקו על ידי תנאי הכלל העולה מהדברים דיראה לדעתי הקצרה דזאת הצואה היא בטלה ולית בה ממש במה שצוה שלא תחול כי אם עשרה שולטאני"ש אם לא תלך לדור עם זקנתה בצפת ועל מה שמנה אשתו אפטרופסית וצוה שלא יצאו הנכסים מתחת ידה עד שתנשא היתומה ותבא לדור בצפת יראה דדבריו קיימין ואף על גב דלכאורה היה נראה דאפשר לדון ולומר דדילמא הא בהא תליא דכוונתו למנות אפטרופוסות אם תשב בת בנו עמה אבל אם הבת תשב בארץ והנכסים בצפת מה יעשו ביום שידובר בה ואמרינן דעתא דבכי האי גוונא לא היה ממנה אותה אפטרופוסית ולא יהא אלא ספק חזר אפוטרופוסי' לאביהם של היתומים שהם הבית דין והם ימנו אפטרופוס למי שירא' בעיניה' גברא דמהימן וראוי לכך ואיברא דהנך מילי לאו מילי דסמכ' נינהו להוציא האפטרופוסות מחזקתה ומשום הכי יראה לי דבמה שצוה שתהיה אשתו אפטרופוסית עד שתנשא הבת דבריו קיימין ובמה שצוה שלא תטול כי אם עשרה פולטאני"ס אם לא תלך הבת בצפת דבריו בטלין וכדאמרן זהו מה שיראה לעניות דעתי בהיותי חולה ושוכב על ערש דוי זה כמשלש חדשים. ואל הרבנים החכמים השלמים רבני צפת משפט הגאולה:
נאם הצעיר יוסף ן' לב: