שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
שאלה מו
נדרשתי לאשר שאלוני על מה שכתב הרמ"בם וזה לשונו הוצי' עליו שטר מקויים והלה אומר שטר מזוייף הוא או מרבית הוא וכו' והמלוה עומד בשטרות ואומר שזה שטוען שקר הוא והלוה אומר ישבע ויטול בזה יש בין הגאונים חלוק יש מי שהורה שחייב בעל השטר לישבע כעין של תורה כמו שנשבע כשטוען עליו שפרעו ורבותי הורו שלא ישבע המלוה אלא כשטוען הלוה שהוא פרוע שהרי הודה בשטר ולפרעון הוא עומ' אבל כל אלה הטענות לאו כל הימנו לבטל שטר מקויים אלא ישלם ואחר כך יטעון על המלוה במה שירצ' שאם יודע יחזיר לו ואם כפר ישבע הסית ויפט' ולזה דעתי נוטה עד כאן לשונו וכתב השואל דנראה לו דמשמע לכאורה שחולק הר"מבם ז"ל על מה שכתב בעל המישרים בשם רבינו מאיר וזה לשונו הטוען לחבירו לקחת ממני רבית ומשכון היה לי אצלך והוצרכתי לתת לך רבית והלוה כופר או שטוען על ידי גוי בא משכון לידי ובהיתר נטלתי הרבית נאמן המלוה בלא שבועה כדאמרינן פרוזבול היה לי ונאבד נאמן בלא שבועה דלא שביק התירא ואכיל איסורא ואם המשכון בידו ואמר מלוה שעל ידי גוי בא לידי נוטל הרבית בלא שבועה ואם כבר נתן הלוה הרבית אין יכולת בידו להוציאו דאין אדם משים עצמו רשע לומר נתתי רבית החזירהו שהרי לאו דלא תשימון קאי אמלוה ואערב והיה לו להפסיד משכונו קודם שהיה נותן לו רבית כך כתב רבינו מאיר בתשובה עד כאן לשונו וכן כתב נמי בעל הטורים וזה לשונו ראובן אומר לשמעון לקחת ממני רבית מיד ליד ושמעון משיב לולא לקחתי אלא על ידי גוי כתב אדוני אבי הר"אש ז"ל בתשובה שנאמן בלא שבועה אבל אם משיב איני יודע אם נתת לו מעולם מעות ברבית צריך לישבע על אותם מעות שטוען ראובן שהלוה אותם לו ברבי' שאינו יודע שנתנה לו מעול' עד כאן לשונו ירצה השואל לעמוד על דעתי אם נאמר שחולק הר"מבם על רבינו מאיר ועל הר"אש ואם לאו ואם תמצא לומר שחולק עליהם אי עבדינן הלכה למעש' כדברי הרמ"בם ז"ל הו כדברי הר"מה והר"אש:
תשובה איברא דהוה צריך לעיין ולדקדק בהנך תרי לישנא שכתבו בעל הטורים בשם הר"אש ובעל המישרים בשם הר"מה דרבינו מאיר כתב בהך חשובה הך דינא תרי זימנא וקא יהיב תרי טעמי חדא משום דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ומשום דאין אדם משים עצמו רשע דלאו דלא תשימון קאי אמלוה ואערב והלשון הוא כפול ומכופל ויש בו כמה גמגומים ופקפוקים גם במה שכתב הר"אש על ראובן שטען על שמעון שלקח ממנו רבית מיד ליד ושמעון משיב שקבלו מיד גוי יפה כתבת דשמעון נאמן בלא שבועה מידי דהוה אפרוזבול וכו' ויש לדקדק כיון דטעמא שמותר ליקח הרבית הוי כדכתב ר"י מסאתמא דלא שביק היתרא ואכיל איסורא ואקנייה נהליה משכון לגוי וגוי קנייה במשיכה וכל מה שנותן לישראל בשביל הגוי נותן לו וכיון דכן הוא נראה לכאור' דלא שייך האי טעמ' דלא שביק התירא ואכיל איסורא בההוא נדון דהר"אש ז"ל כיון שהלווה טוען לקחת ממנו רבית מיד ליד ותו איכא למידק במאי דכתב הר"אש דהיכ' דקאמר איני יודע שצריך לישבע והלא האי טעמא דשייכא היכא דטוען בריא ואומר לא לקחתי אלא ע"י גוי או שטוען לא היו דברים מעולם דנראה דאין לחלק ביניהם האי טעמא שייכ' נמי בשטוען איני יודע וכי היכי דנאמן בלא שבוע' כשטוען בריא הכי נמי להוי נאמן בלא שבועה כשטוען איני יודע וכעת אני טרוד בשא' תשובו' וכיון שלא נשאלתי על זה אמרתי שלא להטריח את עצמו במה שלא נשא תי ועתה באחי להשיב לשואל על מה ששאל אם חולק הרמ"בם ז"ל סברת רבי' מאיר והר"אש לכאורה יראה שחולק עליהם וכיון דהאי גברא כתב הרבית בשטר ולפי סברת הרמ"בם יחייבו אותו בית דין לפרוע ויטול המלוה בלא שבועה הוה ליה כאילו כבר נתן הרבית וכיון דכן הוא אם יטעון טענת רבית משום עצמו רשע אלא ודאי דנראה דלא סבירא ליה להרמ"בם כסברת הר"אש והר"מה אם לא שנאמר דלאו כולי עלמ' דינא גמירי וכל שכן מילתא דהויא פלוגתא דרבוות' ואף על פי שכתב הרבית בשטר לא הוי כאילו נתן הרבית וסבור היה שהיה יכול להשביעו למלוה ולא היה משים עצמו רשע כשיטעון שישבע אחר שיפרע ולפי זה הרמ"בם אינו חולק על סברת רבינו מאיר והר"אש ואליבא דכלהו היכא שטוען הלוה על המלוה שלקח ממנו רבית נאמן המלוה בלא שבועה משום דאין אדם משים עצמו רשע ועוד אני אומר דאפילו דנימא דהויא פלוגתא דרבוותא היכא דטעי' הלוה לקחת ממנו ברבי' אי הוי נאמן המלוה בלא שבועה אפילו הכי לא ישבע וכי היכי דבממונא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מריה ותיקו דממונא לקולא דנתבע הכי נמי לענין שבועה לא משבעינן ליה כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ומצי אמר קים לי כהני דאמרי דנאמן בלא שבועה ותו לא מידי:
נאם הצעיר יוסף ן' לב: