אור ברסלב

שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב

שאלה לו

שאלה לה

ראובן שלא היו לו בנים ובהיותו בריא רצה לתת כל נכסיו לאחד מקרוביו ובהיותו בחיים חייתו רוצה להיות שליט בנכסיו לתת ולמכור למי שירצה ולתת מתנת בריא ומתנת שכיב מרע וכל מה שישאר אחרי מיתתו שיהיה לאותו היהודי הקרוב אליו וכל זה הוא עושה לפי שמתפחד שלא יבוא לו המות פתאום והוא חפץ ואוהב לזה היהודי הקרוב אליו יותר מכל שאר קרוביו ושאל השואל אם מהניא מתנה בכי האי גוונא ואם לאו:

תשובה קודם שאבוא לעיקר התשובה אעתיק לשואל שתי תשובות שכתב המרדכי בשם מה"רם דנראה לכאור' דסתרן אהדדי כתב המרדכי בפרק יש נוחלין נשאל לרבינו מאיר אם יש לאדם בן עני ורוצה לתת לו עתה כדי לסלקו לאחר זמן מירושתו והשיב דיש תקנה לאביו ואף על פי שהוא בריא לחלוק נכסיו לאחר מותו לכל יורשיו במתנת שכיב מרע חוץ מזה וכן יאמר עכשיו אף על פי שהוא בריא פלוני בני יטול לאחר מותי שליש נכסיו ופלוני בני כך וכך ולא ישאר לזה כלום ולא יזכירהו במתנה וממילא לא ישאר לו כלום ואפילו בריא הוי כמה ימים רבים אחר כך כיון שמצוה ואומר פלוני בני יטול לאחר מותי אין לך מצוה לאחר מיתה גדולה מזו וגדולה מזו אומר רבינו תם איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה שפיר' בהדיא אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה וכ"ש היכא דלא אמר מהיום ולאחר מיתה ע"כ עוד כתב ז"ל ועוד נשאל לרבינו מאיר על ראובן שתובע את שמעון ואו' שהפקידה אמו ביד שמעון וכשמסרתו לידו אמרה לו לתתו לראובן לאחר מיתה ושמעון השיבו כך אמרה לי אם אצטרך ממנו תנהו לי ואם היא תמות תנהו לראובן והשיב נראה לי שלא זכה ראובן במתנה שהרי כיון שהיתה בריאה באותה שעה מתנת בריא בעיא קנין אף על גב דאמרינן בפרק יש נוחלין אי זו היא מתנת בריא שהי' כמתנת שכיב מרע כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה שיפרש בהדיא אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה משמע דבלאחר מיתה קני ואפילו בלא קנין שאני התם דכתיב מהיום לתנא קמא ולרבי יוסף אפילו בלא מהיום מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו אבל בנדון זה דליכא מהיו' וליכא שטר קנין שיוכיח על המתנה לומר דמחיים חייל לא קני דאין לאחר מיתה בבריא וכו' ושכתבת דזכין לאדם שלא בפניו ושמעון זכה לו בקבלתו אינו כן דכל כי האי גוונא לא מבעיא היכא דאמרה תן לבני לאחר מותי דלא קני דאין מתנה לאחר מיתה דבההיא שעתא לא מצי קני וכל שכן בנדון זה שאומר תן לבני לאחר מתתו ואם אצטרך ממנו תנהו לי דלא קני אפילו אמרה חן לו מיד בחיי לא קני דהרי פירש רבינו תם דלא אמרינן תן כזכי במתנה אלא בחוב עד כאן לש נו במה שכתב בתשוב' הראשונה יש לתמוה טובא דנראה מדבריו דיוכל האדם לתת מנכסיו למי שירצה בלשון מתנה לאחר מיתתו ואפי' שלא יאמר מהיום ואפי דליכא שטרא כי היכי דנימא דזמנו של שטר מוכיח עליו ואפי' בלא קנין דסתמא קתני ולא עוד אלא שפי' ואמר כיון דמצוה ואומר פלוני בני יטול לאחר מותו אין לך מצוה לאחר מיתה גדולה מזו כנראה לכאורה מדבריו דהוא סבור דבמצוה לאחר מיתה דבריו ככתובים וכמסורים דמו לא שנא חולה ולא שנא בריא ולא היא דהבריא אינו יכול לתת מנכסיו לאחר מותו אם לא שיאמר מהיום ולאחר מיתה דמשמע מהיום גופא ולאחר מיתה הפירות או שיאמר מהיום אם לא אחזור בי כל ימי חיי ונמצא שאין המתנה מתקיימת בידו עד לאחר מיתה וצריך קנין אם מטלטלין אי נמי בשטר אם הם קרקעות ומיהו כי זכי בה לגמרי לאחר מיתה מהיום קני לה אבל היכא דלא אמר מהיום אין במתנת בריא לאח' מיתה כלום לא שנא בקנין ולא שנא בלא קנין כמו שכתב הרב רבינו ישעיא מטר"אני וזה לשונו דייתיקי דא תהא למיקם ולהיות פירוש מתנת שכיב מרע מקויימת יותר ממתנת בריא דאילו מתנת בריא שנתן לאחר מיתה לא אמר כלום שאין מתנת בריא לאחר מיתה שאין המקנה בעולם בעת קנית המתנה אבל שכיב מרע אע"ג דלאח' מיתה יהיב מתנתו מתנ' ודבריו ככתובים וכמסורים דמו עד כאן וכן כתב הרש"בא בתשובו' שאלה וזה לשונו בשכיב מרע בלחוד הוא דתקנו ר"ל בחולה שכפל למשכב מחמת חליו דהשתא הוא דאיכא למיחש שמא תטרוף דעתו עליו אבל במהלך על רגליו לא תקנו ואין מתנתו קיימת אלא אם כן נותנם במתנת בריא עד כאן ומאי דבעי רבא בפרק יש נוחלים בבריא היאך ואפליגו בפרושה דהך בעיא רבוותא ז"ל והר"ן כתב בחידושיו וזה לשונו פירוש בבריא שכתב שטר לבניו ואמר יירש פלוני בני נכס' אחר מיתתו דבריו קיימין או לא מי אמרינן דאף לבריא נתנה לו תורה רשות להנחיל לכל מי שירצה או לא אבל ליכא למימר דעל פה הוא דשייל אי מהני או לא דאיך אפשר דאפילו שכיב מרע לא עשו דבריו ככתובי' וכמסורים אלא כדי שלא תטרוף דעתו עליו אבל בריא לא הרש"בא ז"ל וא"ת אי בשטר נימא שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה יש לומר דכי אמרינן הכי דוקא בלשון מתנה אבל בלשון ירוש' מהני ולי נרא' דאפילו בעל פה מצי לאוקמה דכי צריכינן לטעמא שלא תטרוף דעתו עליו הני מילי כשהוא בדין מתנה אבל מה שהוא בדין ירושה בכל מה שנתנה התורה רשות לאב להנחיל בדבורא בעלמא סגי ליה דכיון דהתורה נתנה רשות להנחיל לכל מי שירצה כשהוא מנחיל לבן אחד מהבנים הרי הוא כאילו אין לו אלא אותו הבן בלבד דבדיבורא בעלמא סגי ליה כך נראה לי משמע מהכא דאליבא דכולהו היכא דלא אמר בלשון ירושה אלא בלשון מתנה אינו יכול לתת לאחר מיתה ועד כאן לא פליגי אלא משום דקאמר בלשון ירושה דהרש"בא ס"ל דלא בעי רבא אלא דוקא בשטר וה"רן ס"ל דאפילו בעל פה אבל בלשון מתנה כולי עלמא מודו דלא מהניא ולא מידי בבניו ואפילו הך בעיא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לא אפשיטא וכתב הרב האלפסי ולא אפשיטא הילכך לא עבדינן בה עובדא בבריא עד כאן וכשאמר מהיום ולאחר מיתה ודאי דמהני וכדאמרן אי זו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע כל שכתב מהיום ולאחר מיתה ולא זו בלבד אלא אפילו שלא הקנה לה לא הגוף ולא הפירות לגמרי אלא שכת' מהיום אם לא אחזו' בי כל ימי חיי דאע"ג דיכול לחזור בו כל ימי חייו ולא הוי מתנה גמורה עד לאחר מיתה ויכול לתת הן מתנת בריא הן מתנת שכיב מרע מכל מקום מתנה מחיים קרינן לה כיון דכי זכי בה לאחר מיתה מהיום קני וכמו שפירש רבינו תם בההיא דאמרינן כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה ואף על גב דאפליגו עליה קצת מרבוותא בפירושה דמילתא מכל מקום בעיקרא דדינא כולי עלמא מודו ליה וכמו שכת' הר"אש והרי"טבא וכן כתב הר"שבא בתשובת שאלה סי' ק"ו וזה לשונו יכול ליתן כל מה שיש למעכשיו אי נמי מהיום ולאחר מיתה ולא יהיה לאב כלום בגוף הנכסים אלא בפירות לבד דכל הנותן מהיום ולאחר מיתה גופה מהי' ופירי לאחר מיתה כדאיתא בפרק יש נוחלין אלא אם לא רצה ליתן אלא מה שישאר מנכסיו אחריו אומר הריני כנותן לך כל נכסי אלו ומעכשו ולאחר מיתה ושיירתי לי במתנה זו שיהיה רשות בידי כל ימי חיי למכור בהם ולאכול ולעשו' בהן בכלן או במקצתן מה שארצה ואפילו בגוף הנכסים ומה שישאר מהן אחר פטירתי בין בגוף הנכסים או בפירותיהן או בפירות פירותיהן יטול לפי שגוף הנכסים ופירותיהן ופירות פירותיהן נתתי לפלו' חוץ מן השיור שישיירתי לי בהם עד כאן. והר"אש כתב בתשובת שאלה סוף סימן ע"ה וזה לשונו ואם לא ירצה ליתן הגוף מעכשוי יתן מעכשו ושע' אחת קודם למיתתו שתחול המתנ' שעה אחת קודם למיתתו ר"ל שמעכשו תחול המתנה אם לא יחזור בו כל ימי חייו נמצא שאין המתנה מוחלטת בידו עד שעה אחת קודם למיתתו עד כאן הא קמן בהדיא דכל הפוסקים מסכימים לסברת רבינו תם לעיקרא דדינא במאי דפירש מהיום ולאחר מיתה פירוש מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיחה ויראה לי דאם אמר כך דיכול ליתן אפילו מתנת שכיב מרע דאפילו דאמרינן בפרק יש נוחלין דאם נתן במתנת שכיב מרע דאחריך קדמו בנדון דידן כבר התנה ופירש שיוכל לחזור במתנה כל ימי חייו איברא דבההיא דכת' הר"שבא ז"ל בתשובה הנז' שיאמר הריני נותן לך כל נכסי מהיום ולאח' מיתה ושיירתי לי במתנה זו שיהא רשות בידי כל ימי חיי וכ' יש להסתפק אם יכול ליתן מתנת שכיב מרע איברא דאם פירש ואמר בהדיא שיוכל ליתן הן מתנת שכיב מרע הן מתנת בריא ליכא לספוקי כלל עלה בידינו דכל אפין שוין דיוכל ליתן בקנין אם הם מטלטלין במהיום אם לא אחזור בי כל ימי חיי או באותו הנסח שכתב הר"שבא בתשובה הנז' או אפילו בלא מהיום היכא דאיכ' שטרא דזמנו של שטר מוכיח עליו ולאו אליבא דכולהו רבוותא דהרי כתב הרי"טבא דהוי פלוגתא בין הר"שבא והר"אה ז"ל היכא דכתב זמן ולא צוה הנותן לכתבו כתב וזה לשונו דאפילו שכתוב בו זמן לא אמר רבי יוסי שזמנו של שטר מוכיח עליו אלא בצוה בעל דבר לכתוב הזמן שגלה דעתו שרוצה שיקנה או שתתגרש מאותו זמן ולא בשכתבוהו העדי' מעצמו ודעת הר"שבא כי עכשו שנהגו כל כותבי שטרו' לכתוב בהם מיום כתיבתן ולא מיחה בידם הרי הוא כאילו צוה להם לכתוב כי יודע הוא שכותבין ולולי כי גמר לתת מהיו' מוחה היה בפירוש ומורי הרב נראה חלוק בדבר זה עד כאן לשונו וכיון דכן הוא יש לתמוה טובא כדאמרן לעיל בזאת התשובה ולא עוד אלא שכתב וגדולה מזאת אזמר רבינו תם וכו' כנראה מדבריו דמסתבר שיקנה לאחר מיתה כשלא אמר מהיום ואדרבה איפכא מסתברא כדאמרן וכן נמי בתשובה דבסמוך דכתבינן לעיל יש לעיין במאי דקאמר ואף על גב דאמרינן בפרק יש נוחלין אי זו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכ"ב מרע דמשמע דלאחר מיתה מיהא קני אפילו בלא קנין עד כאן ולכאורה צריך לדקדק דממה נפשך אי סבירא ליה למה"רם דההיא דמהיום ולאחר מיתה מיירי בקרקע למאי אצטריך קנין ואי איירי במטלטלין ודאי דאצטריך קנין ולא מהני לא מהיום ולא זמנו של שטר מוכיח עליו ואיברא דבגמ' מוכח דמיירי בקרקע מדקאמר בה קנא' מהו ומטלטלי' אינ' נקני בשט' ומדקאמ' בה קנא מהו משמע דמצי לאוקומי למתני' בלא הקנאה א"כ משמע דבקרקעי איירי מתני' דדמעיינן שפיר אשכחינן דהא לאו מילתא היא ולאו קושיא היא כלל משום ובאותו נדון דנשאל מה"רם ז"ל כיון דזכה לו על ידי אחר מאי דכתב מה"רם ומתנת בריא בעי קנין היינו כדי שיוכיח דמחיים חיילא והשתא אתי שטר מאי דקאמר שאני התם דכתיב מהיום לתנא קמא ולר' יוסי אפילו בלא מהיום ואיברא דבאותה התשובה הראשונה שכתבנו צריך עיון ומכל מקום נתברר דמי שהוא רוצה לתת במתנת בריא לאחר מיתה ושיהא שליט בנכסיו כל ימי חייו אם רצונו בפירות לחוד יכתוב מהיום ולאחר מיתה דמשמע גופא מהיום ופירי לאחר מיתה וצריך קנין כדי להקנות המטלטלין וכתב הרי"טבא וזה לשונו וכל שנתן מהיום ולאחר מיתה ויש שם מעות או חובו ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות אלא אם פיר' שיוכל להתעסק בהם והריוח שלו ואם נפסד מן הקרן נפסד ולא משתעבד ליה רווחא שלא אמרו כן אלא בשותפים ומתעסקים עכ"ל ואם ירצה להיות שליט בנכסיו כל ימי חייו ולמכור ולתת הגוף והפירות יכתוב הלשון המועתק לעיל מתשובת הר"שבא או שיאמ' מהיו' אם לא אחזור בי כל ימי חיי כמו שפירש ר"תם במהיום ולאחר מיתה ויכול לחזור בו כל ימי חייו וליהנות ולמכור ולתת הן מתנת בריא הן מתנת שכיב מרע דבמה שהיא נותן או מוכר הוא חוזר בו ונמצא במה שישאר אחרי מיתתו לא חזר בו והמתנה היא קיימת למפרע במה שנשאר אחרי מיתתו מאותו היו' שנתן ולא הויא מתנה דלאחר מיתה אלא מתנה דמחיים ואין להקשות ממאי דאמרינן בפרק מי שמת דחזרה במקצת הויא חזרה בכולהו ובנדון דידן ובאותו הנדון שכתב הר"שבא בתשובה הנזכר' לעיל שהוא רוצה להיות שליט בנכסיו ואינו רוצה לתת אלא מה שישאר לכאורה נראה דהויא חזרה במקצת חזרה בכולה וכד מעיינין אשכחינן דהא לאו מילתא היא דהרי כת' הרי"טבא ז"ל דאם אמר בפירוש שאינו חוזר בו אלא מן המקצת ההוא הא ודאי דדבריו קיימין במה שלא, חזר בועד כאן לשונו והכא נמי בנדון דידן הוה ליה כאילו התנה בפירוש שיחזור במה שירצה ואינו חוזר בו בכולו אלא שמה שישאי' אחריו יהיה לאותו המקבל המתנה וחשבתי להסביר לשואל כל מאי דאתמר בפירושא דהך מימרא דחזרה במקצת הויא חזרה בכולהו וטעמא אחריתי היותו מסביר לשואל דלא שייך ההיא דחזרה במקצת לנדון דידן אלא דלחפזון המוביל לא יכולתי להאריך ותו לא מידי נאם הצעיר יוסף ן' לב:

תוכן העניינים

שות מהרי בן לב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה