שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
שאלה יד
שאלני אחד מן המעיינים על מה שכת' הרב ר' ישראל בעל תרומת הדשן בספר הפסקים והכתבים בסימן רנ"ג וז"ל ואף כי רב אלפסי סבר דאפילו בטבע במים לא בעינן קברתיו וכתב מהר"ם פרק נערה מאורסה דנהגו לפסוק כרב אלפסי בדבר שלא נחלקו עליו התוספות והדברים תמוהי' בעיניו דהרי הרב אלפסי כתב בהדיא בעיא דעד אחד במלחמה לא אפשיט בעיין אלא מיהו כיון דאמרינן בפרקא דלקמן ההוא גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגישרא דסביסתנ' ואנסב' רבה לדביתהו אפומה דשושביניה לבתר חמשא יומי שמעינן דעד אחד במים שאין להם סוף נאמן ודוקא היכא דאמר אסקוה לקמאי וחזיתיה לאלתר ואשתמודענא ליה דאיהו פלוני וכדאסיקנא למעשה דב' תלמידי חכמים שהיו באים עם ר' יוסי בן סימאי וכדאמרי' בההוא גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגישרא והוא הדין לעד אחד במלחמה היכא דאמר וקברתיו ואי לא מסהדי הכי ואפילו תרי סהדי לא סמכינן עלייהו וכל שכן עד אחד או אשה דחיישינן דילמא אאומדן דעתא קא מסהדי וכן הלכתא עד כאן והרש"בא כתב בתשובת שאלה דכיון דיצא הדבר מפי הרי"ף והרמ"בם דבעינן מת וקברתיו במלחמה ובמים אין לנו אלא לשית לבנו לדעתם וכן כת' הרי"בש ז"ל וז"ל וכן הסכימו כל האחרונים אלא כיון שיצא הדבר מפי הר' אלפסי והרמ"בם ראוי לחוש לדבריהם כמו שכתב הרש"בא בתשובה ומי לא יחוש וכי הרב אלפס והרמ"בם קטלי קני באגמא נינהו הלא הם גאוני עולם ועמודי התורה ומי' יתיר לשוק אשה שהיא ערוה לדעתם חלילה עד כאן אלו הם דברי השואל ואיברא דזה ימים רבים ראיתי זאת התשובה מהרב הנזכר זכרונו לברכה ונפלאתי הפלא ופלא על זה וגם בעיני יפלא שזאת הסברא בעצמה אמר' רב אחד שהיה בזמני של הרי"בש והבין מדברי הרב אלפס מה שהבין הרב ר' ישראל וכמו שכתב לו הרי"בש ז"ל וזה לשונו ואתה האדון כתבת שהרב אלפס לא הצריך קברתיו אלא בעד במלחמה ואין דעתי כן דהא בפירו' אמרי' בגמרא דמים כמלחמה דמי ואיך יחלוק הרב על מה שנאמר בגמרא בלא חולק אלא כמו מושכל ראשון אבל דעת הרב דאסקוה אגישרא דסביסתנא דההוא דטבע בדגלת הוי כמו קברתיו דלא קברתיו ממש בעינן אלא כל שנתעסקו בטלטולו הוי כמו קברתיו וכמו שכתבתי עד כאן וגם אני תמיה על הרב רבי יצחק בר ששת זל"הה שלא הקשה עליו אלא דהוי כמו מושכל ראשון דמים כמלחמה דהכי איתמר בגמרא ולמה לא הקשה לו מדברי הרב אלפסי ז"ל עצמו דאיהו לא קאמר דבמלחמה בעינן קברתיו אלא מדבעינן במים אסקוה לקמאי דהוי כמו קברתיו ועתה באתי לדון ולפלפל בדברי הרב אלפסי ז"ל דלכאורה קשיא בדבריו טובא ואפשר שמתוך זה הפלפול יתברר תירוץ לדברי הרב בעל תרומת הדשן לכאורה קשיא כדברי הרב אלפסי ז"ל במאי דקאמ' וכדאסיקנא במעשה דב' תלמידי חכמים שהיו באים עם ר' יוסי בן סימאי וכו' ומאי סייעתא היא מדחייא דדחה דוחה פשיטות הבעיא ודילמ' איירי דקאמרי אסקו' לקמן דהוה ליה כמו קברתיו ודילמא לא איירי אלא שראו שפלטום הים ודוחק הוא לומר דכונות הרב אלפסי למימר דהאי דחייא דדחא הדוחה פשיטות הבעיא קושטא דמילתא היא מההיא עובדא דכרמי ומההיא עובדא דדגלת ואם תאמר דכוונת הרב אלפסי היא לומר דההיא עובדא דב' תלמידי חכמים לא אפשר לתרוצה אלא בחד מתרי אנפי חדא כפי מה שהיה סבור הפשטן דעד אחד מהימן אפי' דלא אמר קברתיו וחד' כפי מה שהיה סבור הדוחה פשיטות הבעיא דאיירי דקאמרי אסקינהו לקמן דהוה ליה כמו קברתיו ומשום הכי קאמר הרב אלפסי ז"ל דנקטינן מיהא דעד אחד דאמר קברתיו מהימן אם אם כן למאי אצטריך לרב אלפסי ז"ל להביא ראיה מהנהו עובדי דדגלת וכרמי והלא מהך בריתא גופא נקטינן מיה' דעד אחד מהימן בדאמר קברתיו והדברים עתיקי' ויש לי פלפול ומשא ומתן באח' מפסקיו וכשיעמוד המעיין על דברי הפסק ההם יתברר לו תירוץ לזאת הקושיא ועוד קשיא לי בדברי הרב אלפסי ז"ל במאי דקאמר ואשתו מודענא ליה דהוא פלו' דנר' שצריך שיאמר הכרתיו שהוא פלוני והלא בהנהו עובדי לא אידכר כלל ואשתמודענא דאיהו פלוני אלא דאסקינהו קמן דהוה ליה כמו קברתיו ולכאורה היה נרא' לתרץ בזה ולומר דאיכא תרי אנפי דבדדמי חדא דאף על פי שלא יכירנו לגמרי יאמר בדדמי וכמו שכתב הר"אש ז"ל בפסקיו וכיון שראו שנפל ולמים בדבר מועט יאמרו שאלו הם שנפלו למים ואיכ' אנפא אוחרנא דבדדמי כההיא דמלחמה דאמרינן מאי טעמא דמלחמה משום בדדמי וכל הני דאיקטול איהו פליט ואם תמצא לומר דכיון דשלום בינו לבינו טרח וחזיא זימנין דמחו ליה בגירא ורומח'ש דסברא ודאי מאית ואיכ' דעבדו ליה סמתרי וחיי ובטביע' מים נמי איכ' למימ' דכיון שיראהו מוטל על שפת הים יאמר בדדמי שמת משו' דנטבעים בים רובם המים פולטם מתים ולא חיים וכיון דאיכא הנך תרי אנפי דבדדמי מצינן למימר דשמח הרב אלפסי נתכוון לשניה' ובמאי דקאמ' אסקינהו לקמייהו ושינו אות ממקו' למקו' מסתלק חדא אנפא דבדדמי דודאי היה מת דאם היה חי היה ניכר כששינו אותו ממקום למקום וכשיאמר דאשתמוד' ליה דאיהו פלניא אסתלק ההוא בדדמי אוחרנ' דאמרי' דכתבו התוס' והר"אש דבדבר מועט יאמרו שאלו הם שנפלו למים וכד מעיינן אשכחינן דלאו מילתא היא דאי הכי אמאי בהנהו עובדי לא אידכר ואשתמודענא דאיהו פלניא ואפשר לבקש תירוץ לזאת הקושיא מתוך תשובה אחת לרב אלפסי שהעתי' אותה הרב בעל העיטור וזה לשון התשובה מרב אלפסי מי שטבע במי שאין לה' סוף אין הית' לאשתו עד שיב' מי שיאמ' אני עמדתי עליו לאת' שהשליכוהו המי' כשהו' מת אבל אם אמר מת לבד ולא אמ' ראיתי מת והכרתיו אסור להנשא לכתחילה ואי אנסיבה לא מפקינן לה עד כאן ולפי זאת התשובה מצינן למימר דסבירא ליה לרב אלפסי דהכרתיו לחוד סגי דכיון דנתן בו עין לדקדק בו ולהכירו מי הוא מסתמא דהכיר בו שהוא מת והוא הדין נמי דקברתי לחוד סגי או שינה אותו ממקום למקום דכיון דקברו או שינה אותו ממקום למקום הכיר בו שהוא מי והכיר בו נמי שהוא פלוני ונסתלקו תרי אנפי דבדדמי דאמרינן לעיל ולפי זה מאי דקאמר הרב אלפסי דאסקוה קמאי ואשתמודענא ליה שהוא פלוני או הא או הא קאמ' ובחד מינייהו סגי או דקאמר אסקוה קמאי או דקאמ' הכרתיו ומי שיעיין בתשובו' הרב רבי יצחק בר ששת יראה דהרב הנז' הבין מדברי הרב אלפס ז"ל דהכרתיו לא מהניא ולא מידי וכן נמי דסבירא ליה לרב אלפסי דכיון דהבעיא אפשיטא אם נשאת תצא ומזאת התשובה יראה איפכא דסבירה ליה לרב אלפס דהכרתיו סגי כמו קברתיו וכן נמי אם אמר מת לבד אי אנסיבה לא מפקי' לה וכשיעמוד המעיין על כל מה שכתבתי ימצא תירוץ דחוק בתשוב' הנז' מהרב בעל תרומת הדשן. גם ראיתי בזאת התשובה בעצמ' מהרב הנז' שכתב דיש לחלק דהרמ"בם איירי באותם שראו הטביעה דאמרי טפי בדדמי כמו שמחלק האשרי פרק האשה בתרא עד כאן ולכאורה נראה דנראים דבריו כשנדקדק דברי הרמ"בם שכתב וז"ל עד אחד אומר ראיתיו שמת במלחמה או במפולת או שנטבע בים הגדול ומת וכיוצא בדברים אלו שרובם למיתה אם אמר קברתיו נאמן ותנש' על פיו ואם לא אמר קברתיו לא תנשא ואם נשאת לא תצא וכן האשה שהעיד לה עד אחד שטבע בעלה בים או במים שאין להם סוף ולא עלה ואבד זכרו ונשתכח שמו הרי זו לא תנשא על עדות זו כמו שביארנו ואם נשאת על פיו הרי זו לא לא תצא וחכם שהורה להנש' לכתחילה מנדין אותו עד כאן לשונו ואסביר לשואל הבנת דברי הרמ"בם ז"ל בבא קמא איירי שראהו העד שטבע בים הגדול וראהו גם כן אחר שפלטו הים ואם לא אמ' וקברתיו אינו נאמן משום דחיישי' דילמא קאמר בדדמי ומשום דסברא ליה דהבעיא לא איפשיטא קאמ' דאם נשאת לא תצא ובבבא בתרא קאמ' הרב שהאשה שהעיד לה עד אחד שטבע בעלה בים או במים שאין להם סוף ולא עלה ואבד זכרו ונשתכח שמו שהרי זו לא תנשא עכ"ל ושמע מינה תרתי חדא דלא נימא דכיון דנשתכח שמו ואבד זכרו ועברו כמה שנים שלא ידעו ממנו חזקה דמת בים ולא עלה ותנשא לכתחילה וכבר היה אפשר לומר נמי דדווקא בנשחכח שמו ואבד זכרו הוא דאמרינן דאם נשאת לא תצא ושמעינן נמי מהרב ז"ל דבעינן שיעיד העד שלא עלה כגון דקאמר ששהה עליו שיעור שתצא נפשו ולא עלה הא לאו הכי אם נשאת תצא וכדאמרינן בפרק כל הגט אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים ואם נשאת תצא וסבירא ליה לרב ז"ל דלאו דוקא נקט ועל ספינה שאבדה בים דהוא הדין נמי דאם העיד העד שטבע ולא העיד דשהה עליו עד שתצא נפשו ולא עלה דאפי' אם נשאת תצא וכן כתב הרב רבי יצחק בר ששת וזה לש נו בהנהו תלת דרבי אליעזר בן פרט' שנותנין עליו חומרי חיים וחומרי מחי אם נשא' תצא וכו' ואע"ג דחד מיניהו ספינ' שאבדה בי' ואין זה נטבע במי' שאין להם סוף דאם נשא' לא תצא דטבע במי' להם סוף מעיד שטב' בים ושהה כדי שתצ' נפשו ואז הצלת ע"י מחילה של דגי' או שיצ' במקו' רחוק והוי מיעוט' דמיעוט' דלא שכיח ע"כ והרש"בא כתב נמי הכי אלא דלכאור' נראה דקשיא בדבריו דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא שכתב וזה לשונו דע כי במעיד שטבע ממש ושהה עליו כדי שתצא נפשו ולא ראהו שעל ואף על פי שלכתחילה לא תנשא אם נשאת לא תצא ואם אינו מעיד אלא שנשברה ספינה בים בלבד זה אינו כלום ואפילו אם נשאת תצא כי שמא ניצל על גבי עץ או קורה כדרך שנצולים הרבה פעמים עד כאן לשוני וקשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא כדאמרן גם בדברי הרמ"ב' דקיימינן עלייהו צריך לעיין דנראה לכאורה דסתרן אהדדי דהרי קאמר דמת במים ולא עלה והדר קאמר ואפילו היה הגוי שמסי' לפי תומו ואמר שטבע פלוני בים ונשאת על פיו הרי זו לא תצא עד כאן ולא קאמר שלא עלה אם לא שנאמר דסמיך אמאי דקאמר לעיל ולא עלה וכן נמי אית לן למימר דמאי דקאמר בגמרא מאן איכא בי חסא טבע חסא לשנא קלילא נקט וטבע ולא עלה קאמר ועוד יש לדקדק בדברי הרב מאי חדושא אשמעינן בדקאמ' ואפילו היה הגוי שהסיח לפי תומו וכו' ואהיכא תיסק אדעתין לחלק במים שאין להם סוף בין גוי מסיח לפי חומו לשאר עד אחד כיון דבשאר מילי דעדות אשה הם שוים ואחר שכתבתי זה אומר דלכאורה נראין דברי הרב רבי ישראל שכת' דהרמ"בם מחלק בין ראה הטביעה ללא ראה דדוקא בראה הוא דקאמר דצריך שיאמר קברתיו ואם לא אמר לא תנשא דאי לאו הכי לישמעינן רבותא דהיכא דראהו מת על שפת הים ולא ראה הטביעה ואף על גב דנראין דבריו מכל מקום לא מצינו בכל האחרונים שכתבו דברי הרמ"בם שחלקו כמו שחלק הוא אלא שכתבו דהרמ"בם והר"יף סבירא להו דצריך שיאמר מת וקברתיו בסתמא ואפשר דסבירא להו דלאו בדוקא נקט הרמ"בם מי שטבע בים הגדול וראה הטביעה דאין לחלק בין ראה הטביעה ללא ראה דאם היה מחלק כגון האי ודאי דהיה צריך לאודועי ולפרושי בהדי' אי נמי דנקט במי שראה הטביעה לאשמעינן רבותא דאפילו הכי אם נשאת לא תצא ובהכרתיו שהוא מת דכתבינן לעיל דבעל העיטור מצא בתשובה לרב האלפסי דמהני ואף על פי שכתבתי דבהכי סלקי יפה דברי הרב אלפסי מכל מקום ראוי לעיין בזה טובא ולא למעבד ביה עובדא כיון שלא נזכר בדברי האחרונים והרב ר' יצחק בר ששת כתב בהדיא דלא מהני הכרתיו וכן נמי אין לחלק בין ראה ללא ראה הטביעה אלא דבתרווייהו בעינן קברתיו וכדכתבינן איברא דבא מעשה לידי בעד השומע מפי הגוי מסיח לפי תומו והתרתי בלא קברתיו משום דהוו תרתי לטיבותא חדא דהוא עד השומע ותלינן להקל ועוד דהראשון הוה גוי וכתבו ההגהות דמסיח לפי תומו אין צריך שיאמר קברתיו אבל היכא דאיכא חדא לטיבותא אין להתיר דאין לסמוך על ההגהות להק' וגם בעד השומע אין להתיר והיכא דאיכ' תרתי לטיבותא וכדאמרן הקלתי ונעש' מעש' על ידי ורוב הגדולים אשר היו באותו הזמן כתבו כדברי להק' וגם ביבם משומד בא מעשה שהעיד עד אחד שמת היבם ולא אמר קברתיו וכתבתי דאע"ג דיש זיקא ביבם משומד ואפילו שהיו מן האנוסים הקדמונים מכל מקו' היה אפשר לדון ולהקל כיון דהוו תרי ספיקי חדא ספיקא דפלוגתא דרבוותא ביבם משומד ועוד ספיקא דפלוגתא דרבוותא אם צריך לומ' קברתיו והוי כעין ספק ספיקא ומכל מקום אמרתי שהיה ראוי להחמיר משום שכתב המרדכי בפרק החולץ דאשכחינן בכמה דוכתי בתלמודא דאזלי' להחמיר אפילו בספק ספיקא ועוד דאיכא נמי ספיקא להחמיר מסברת הרב ר' אשר ז"ל שכתב דאין עד אחד נאמן ביבמה להתיר' לשוק איבר' דרוב הפוסקים רוב בנין ורוב מנין חולקים עליו ובטלה דעתו אצל מרובים ותו לא מידי נאם הצעיר יוסף ן' לב: