שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב
מפתחות מפותחות לבאר על הלוחות סימני התשובות הכתובות על הספר הזה בהם יוכל המעיין למצוא מבוקשו בקלות נמרץ בעזרת האל
שאלה א אשה שהוחזקה אשת איש ויש בידה מעשה בית דין איך כבר נתגרשה מבעלה בגט כשר בלי שום תנאי ואין עדים מצויין לקיים חתימת הדיינים ושאל השואל אם תוכל זאת האשה להנשא בזה המעשה בית דין כיון שלא נתקיים בחותמיו תמצא ואת השאלה בדף א עמוד א
שאלה ב ראובן גרש את אשתו על תנאי וכתוב בשטר שליחות וזה לשונו הולך גט זה לאשתי ותן אותו בידה או ביד שלוחה בכל מקום שתהיה ותתן אותו על תנאי זה שאם לא אבוא ואמצא עמה בפני עשרה אנשים כשרים מישראל מהיום הנזכר עד שנים עשר חדש הגט הזה הא גט ואם אבוא ואמצא עמה בפני עשרה אנשים כשרים מישראל קודם שיעברו שנים עשר חדש הגט הזה לא יהא גט והריני מאמין את אשתי' האמנה גמורה שלא באתי ולא נמצאתי עמה וכו' והיהודי המגרש בא בתוך הזמן ולא מצא לאשמו באותה המדינה אשר היתה יושבת בה ושאל השואל אם הגט הוא פסול אם לאו תמצא זאת השאלה בדף א ע"א:
שאלה ג ראובן שלח גט לאשתו ובשטר השליחות כתוב איך מינהו שליח להוליך גט לאשתו ותכף שיגיע הגט לידה תהא מגזושת ממנו מעכשיו ומותרת לכל אדם ושאל השואל אם יש לפסול זה הגט אם לאו תמצא זאת השאלה בדף א' עמו' ג:
שאלה ד קטנה שהשיאוה אביה ואמה ומסרוה לחופ' לראובן וכמשלש חדשים רצה ראובן לגרש' ונתרצו אבי הילדה ואמה והקטנה היתה בת שמונה שנים ושאל השואל אם תתגרש הקטנה על ידי עצמה או על ידי אביה או לא תתגרש כלל עד שתגדל תמצא זאת השאלה בדף ב ע"א
שאלה ה אשה אחת הביאה גטה בידה ואין עדים מצויין לקיימו והבעל ערער ואמר שעל תנאי כך וכך גרשה והיא אומרת שגט כריתות היה בלי שום תנאי ושאל השואל אם הוא נאמן או נאמר דכיון דהוא מודה בגט והגט יוצא מתחת ידה לאו כל כמיניה לבטל הגט תמצא זאת השאלה בדף ב ע"ג:
שאלה ו פלפול ארוך שקלא וטריא בההיא סוגיא דפ' שאלה כיצד דקאמר התם הטוען על אשת איש וכו' אמר רב ובעדים ומסקינן והלכתא כוותיה דרבי וקושיות ותירוצי' במה שכתבו מהר"ם והרא"ש ובעל טורים ז"ל ורבינו ירוחם ויש בתשובת השאלה חדושין בשמעתא דפרק האומר אמר אביי אמר לי עד אחד אכלת חלב והלה שותק וכו' תמצא זאת השאלה בדף ג ע"א:
שאלה ז ראובן קדש בת שמעון והוו בהנהו קדושי כמה ספיקי חדא שתיקותא דלאחר מתן מעות ועוד דלא קאמר לי אלא דקאמר הריני נותן לך בעד קדושין ועוד דהעדים לא הוו מכוונן והיה הכחשה ביניהם תמצא זאת השאלה בדף ד ע"ג:
שאלה ח ראובן הביא עדי' שקדש את בת שמעון ונתקבלו העדים שלא בפני האשה ולא בפני מורשה שלה ואחר ימי' חזרו העדים מעדותם ואמרו כי את האלדים היו יראים וכל מה שהעידו היה דבר כזב ושאל השואל אי אמרינן כיון שלא נתקבלו העדיות בפני בעל דין דיכולין לחזור ולהגיד או דילמא בדיעבד הויא עדותן עדות ואינן יכולין לחזור תמצא זאת השאלה בדף ה' ע"ב:
שאלה ט ראובן גרש את אשתו ובעת כתיבת הגט אמר לפני הסופר והעדים שהיה רוצה לתת הגט על מנת שתתפייס אשתו בחצי הנדוניא ושתעשה לו שטר מחילה בדיני ישראל ובערכאות ובשעת נתינת הגע לא הזכיר התנאי ואחר נתינת הגט טען ראובן דאף על גב דלא הזכיר התנאי בשעת הנתינה אדעתא דתנאה דפירש בשעת הכתיבה קא יהיב ושאל השואל אם הדין עם ראובן בזה או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה י ראובן רצה להרחיק נדוד וקרובי אשתו שאלו ממנו שיתן גט זמן לאשתו ונתפייס ראובן לתת לה גט זמן והיה נחוץ ללכת וצוה לסופר שיכתוב ולעדים לחתום ולשליח שיתן אחר שילך ושאל השואל אי מצינן למיעבד כהאי גוונא או לאו תמצא זאת השאלה בדף ו' ע"ב:
שאלה יא יבם שהיה רוצה ליבם ולא לחלוץ והיבמה לא שאלה יא היתה רוצה להתיבם ובאי קרובי' ותפסו ליבם על ידי גוים והכניסוהו באונס בבית שהיתה בו היבמה והיו בבית שלשה יהודים וכשנכנס היבם ירקה היבמה בפניו ואמרו קרוביה שיכופו אותו לחלוץ מההיא דפרק מצות חליצה שלחו ליה לאבוה לשמואל יבמה שרקקה תחלוץ מכלל דאיפסלה לה מאחין ושאל השואל אם הדין עמהם לכוף את היבם לחלוץ או לא תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה יב ראובן יצא ממקום פלוני ללכת למקום פלוני ולא הלך שמה והועדו כמה עדוית בבית דין ששמעו מפני כמה גוים משיחים לפי תומם והיו ברוב אותם העדויו' ספיקות וגמגומים והרב המחבר כתב בזה כמה חדושים והתירה מחמת עדות אחד שהעידו בבית דין תמצא זאת השאלה בדף ז' ע"ג:
שאלה יג אשה אחת היתה זקוקה ליבם מהאנוסים אשר במלכות פורט וגאל והיתה הורתו ולידתו בגיות ובא אנוס אחד ואמר שראה לאותו האנוס מת על שפת הים והכירו שהיה כל גופו שלם בלא נזק והכיר שמו ושם אביו והיה מכיר גם ליבמ' אך לא אמ' וקברתיו ושאל השואל אם יש לחוש לדברי הרי"ף והר"מבם שמצריכין לומר וקברתיו או אם יש לנו להקל כיון דעובדא דא הויא ביבם אנוס וכן אם המנהג לפסוק בעד אחד שמת היבם להחמיר כדברי הרא"ש או כדברי הרי"ף והר"מבם ושא' הפוסקי' להקל תמצ' זאת השאל' בדף ח' ע"א:
שאלה יד שאל אחד מהמעיינים להרב המחבר קושיא על מה שכתב בעל תרומת הדשן ז"ל בספר הפסקים הנכתבים סימן רנ"ג וזה לשונו ואף כי הרב אלפלסי סבר דאפילו בטבע במים לא בעינן קברתיו וכתב מהר"ם פרק נערה המאורסה דנהגו לפסוק כאלפסי בדבר שלא נחלקו עליו התוספות והוקשה לשואל דהרי"ף כתב בהדיא על ההיא דעד אחד במלחמה לא אפשיטא בעיין אלא מיהו כיון דאמרי' בפרקא דלקמן ההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקוה אגישרא דסביסתנא אנסבא רבה לדביתהו אפומא דשושביניה לבתר חמשה יומי שמעינן דעד אחד במים שא ין להם סוף נאמן ודוקא היכא דקאמר אסקוה לקמאי וחזיתיה לאלתר ואשתמודענא ליה דאיהו פלוני וכדאסיקנא במעשה דשני תלמידי חכמים שהיו באים עם רבי יוסי בן סימאי וכדאמרינן בההוא גברא דטבע בדיגלת והוא הדין לעד אחד במלחמה היכא דאמר וקברתיו עד כאן והר"שבא כתב בתשובת שאלה דכיון דיצא הדבר מפי הרב רבינו יצחק אלפסי והרב רבינו משה בר מימון דבעינן מת וקברתיו במים אין לנו אלא לשית לבנו ולדעתם עד כאן לשונו תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה טו על הר' רבי צורי תושב גאליפולי שנהרג והועדו בבית דין כמה עדויות ששמעו טפי גוים והרב המחבר פקפק בהם ונטה להחמיר משום דהיה נראה קצת דהיו מכוונים להעיד ואחר כך קבלו עדויות מפי אחרים שלא היה בהם ספק ופקפוק כלל והותרה האשה בהסכמת הכל תמצא זאת השאלה בדף ט' ע"א שאלה יו שאל חכם אל הרב המחבר שיפרש מה שכתב הרב המגיד משנה בההיא בעיא דעד אחד במלחמה לפי סברת הרי"ף והר"מבם כי דבריו סתומים וחתומים וצריך פירוש לפירושם וגם הוקשה לשואל בדברי הרב ז"ל קצת קושיות וגמגומים ויש בזאת התשובה חדושים ודברים מפולפלים ומחודדים תמצא זאת השאלה שם ע"ב:
שאלה יז שאל חכם אל הרב המחבר על מאי דכתב הר"מבם ז"ל בפרק י"ג מהלכות גרושין טעמא דאשה אינה נאמנת בקטטה משום שהוחזקה שקרנית ונראה לכאורה דפסק כרב חנניה לקולא דקאמר משום דמשקרא ולא כרב שימי בר אשי דקאמר משום דקאמרה בדדמי דהוה לחומרא ועמד השואל על מה שכתב הר"אם ז"ל והרב המגיד משנה ובקש מהרב המחבר להסביר ולפרש לו דברי הרבנים הגאונים גאוני עולם זל"הה תמצא זאת השאלה בדף י' ע"א:
שאלה יח ראובן נשא אשה ובזמן הנשואין התנו ביניהם תנאים בכללם שאם ימות ראובן בלתי זרע של קימא יחוייב שמעון אחיו לחלוץ לה וקבל עליו שמעון תנאי זה בשבועה אחר זמן נפטר ראובן ונשארה אשתו זקוקה לשמעון אחיו ומבקשת ממנו שיחלוץ לה בכח התנאי הנזכר ושמעון אומר שרוצה לעבור השבועה כדי לקיים מצות יבום והיבמה טוענת ואומרת שהוא עובר שלא במקום מצוה כי חדל להיות לה אורח כנשים ושאל השואל תחלה אם כופין את היבם לחלוץ ואם תמצא לומר שאין כופין אותה אם תמות יבמה זו בלתי חליצה אם יירש היבם עזבונה או שאר היורשים תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה יט ראובן היו לו בנים והיה קורא לשמעון קרוב והיו שואלי' אותו מה קורבה היה לו עמו ואמר כי היו בני שני אחים אחר ימים מת ראובן ומתו בניו ובא שמעון ושאל מהבית דין שיחזיקו אותו בנכסי ראובן כי אין לו גואל קרוב ממנו והבית דין אומרים כי אפשר שהיו לראובן ממשפחתו יותר קרובים ממנו כי בא ראובן מארץ מרחקים ושאל השואל אם הדין עם שמעון בזה להחזיקו בנכסי' או לאו תמצא זאת השאלה בדף י"א ע"א:
שאלה כ ראובן צוה מחמת מיתה שיתנו מלבושיו לאביו לאחר מותו ונפטר והניח בן קטן בן שלש עשר שנים ובת קטנה בת שנה והניח אשתו מעוברת וגבתה האלמנה כתובתה ולא נשארו למזון היתומים רק המלבושים ושאל השואל אם נשתעבדו המלבושים למזונות היתומים או יתנום לאבי המת מכח המתנה ואם תמצא לומר שהם משועבדים למזון היתומים אם תפסום מיד האלמנה אי מהניא ליה תפיסה או לא תמצא זאת השאלה שם ע"ב:
שאלה כא ראובן אשכנזי היה נשוי עם אשה ומנהג האשכנזי' משונה ממנהג הספרדי' שכותבי' בתנאי הכתובה שאם חם ושלום תעדר האשה אחר החופה בשנה ראשונה בלא בני' יחזיר ראובן כל נדונית' ליורשיה ואם תעדר בשנה השני' יחלקו הנדוניא ראובן ויורשיה ואם בשנה השלישית יחזור הענין לדין תורה ומתה האשה בלא בנים ביום האחרון לשנה השנית שהם שתי שנים נמנים מיום ליום אחר החופה ונקברה ביום ראשון לשנה השלישית וכשנשא ראובן את האשה היה בתוך השנה ויורשי האשה תובעים לראובן שיחזיר להם חבי הנדוניא אחרי שמתה אשתו קודם כניסת השנה השלישי ושאל השואל אם הדין עמהם או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה כב ראובן נשא את לאה כדת משה וישראל ויבא אליה ותה' לו ובעת לדתה ותקש בלדתה עד שהוציאו הולד מבטנה חתיכות חתיכות ובסיבת זה נשאר פתחה פתוח באופן שהיא משתנת ואינה מרגשת בעצמה כלל ועל ידי תרופות רבות נסתם פתחה בהחלט עד שאי אפשר לה להשתין רק בקושי גדול וחזרו לעשות לה תרופות עד שנפתחה מעט כדי יציאת השתן ועתה אין ראובן יכול לבוא עליה כדרך כל הארץ ועבר זמן ששה שנים כך כי חתר להחזירה לאיתנה ולא יכול עד כי נלאה נשוא ושאל השואל אם יוכל ראובן לישא אשה אחרת לקיום המין ולא יקרא עובר על השבועה שלא ישא אשה אחרת עליה או לאו ואם ראובן חייב במזונותיה אם תוכל לאה להכריחו ליחד לה בית לעצמה אם אין יד ראובן משגת לכך ואם ירצה ראובן לגרשה אם יתחייב לפרוע לה תוס' כתובתה ואם יתחייב לפרוע ואין לאל ידו אם יכריחוהו לכתוב לה שטר חוב לזמן קצוב ככל חובות אחרות תמצא זאת השאלה בדף י"ב ע"ג:
שאלה כג יש חק ומנהג במלכות פורטיגאל שהאלמנה היא זוכה במחצית הנכסים מעזבון בעלה בין שהכניסה בנדוניתה הרבה או מעט ויש להסתפק דהוי דבר שלא בא לעולם וגם דהוי בלא קנין אף על פי שכותבים כתבים וחזוקים בערכאות של גוים וגם הוא מנהג קבוע ביניהם על הסתם ומתו אותם היהודים שמה ואחר כך באו לכאן האלמנה והיורשים ושאל השואל אם זוכה האלמנה כאן כדת פורטוגאל או לאו תמצא זאת השאלה בדף י"ג ע"ב
שאלה כד אשת ראובן חלתה וראה שלא נשאר ממנה זרע ועמדה ומחלה לבעלה אותו השליש מהכתובה ושאל השואל אם היא יכולה בכך או דילמא לאו כל כמינה תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה כה ראובן מת ובאה האלמנה לגבות כתובת' היורשי' וראובן הניח מעות בעין ומטלטלים וגם השום שהכניסה לו האלמנה קצתו קיים עדיין אך היו משתמשים בהם מעין מלאכתם וקצתו נאבד או נגנב והאלמנה תובעת תשלו' נדוניתם והתוספות במעות בעין דכיון דאית להו לא מצו לסלוקי אלא בזוזי והיורשים אומרים שרוצים לתת לה מהשום שהכניסה לבעלה ואף על גב דבלו טובא כיון דמשתמשין בהם מעין מלאכתם ושאל השואל אם הדין עם האלמנה או עם היורשים תמצא זאת השאלה בדף י"ד ע"א:
שאלה כו ראובן היה נשוי עם בת שמעין אחי אמו ומתה אשתו והניח זרע של קימא באופן שהוא היה יורש אשתו ובעת מותה היו מלבושיה ותכשיטיה בבית אביה בפיקדון ועת' טוען שמעון שראובן חתנו נשאר יתום ילד קטן ולהיותו בן אחות ל בביתו ולקח את ירושת אביו גם כן והיה מפרנס את היתום ושם בדעתו להשיב לו ריוח מעזבון אביו עשרה למאה ועתה הוא אומר שאינו רוצה לפרוע לו ריבות ומחזיק בתכשיטי בתו ומלבושיה שהופקדו בידו לגבות מהם הריוח והרבית ושאל השואל אם הדין עם שמעון אם לאו תמצא זאת השאלה בדף יד ע"ג:
שאלה כז ראובן היה אפוטרופוס שמינה ואבי יתומי' ובא אחד מקרובי היתומים והיה איש אלם דסנו שומעניה והשתדל בערכאות של גוים להוציא הממון מיד האפוטרופוס להיות הוא אפוטרופוס עליהם והיה קרוב לודאי שאם יכנסו הנכסים בידו ילכו כלם לטמיון ולפיכך השתדל האפוטרופוס והוציא הוצאות ושוחדיות בערכאות להעמיד הממון בידו ושאל השואל אם מחוייב ראובן לפרוע אלו ההוצאות משלו או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה כח ראובן מת והניח ילדה קטנה והניח את אשתו לאפוטרופוס על נכסיו והזקן אביו של ראובן תובע את האלמנה שתתן לו חשבון מהנכסים להיות בידו למזכרת והאלמנה טוענת שאינה חייבת בכך ושאל השואל אם הדין עמה או לאו תמצא זאת השאלה בדף טו ע"ב
שאלה כט ראובן ושמעון היו ביניהם מחלוקות ודברי ריבות על עסק שותפות שהיה ביניהם וביררו דייני' פשרני' לפשר ביניה' ואם לא יסכימו לדע' את' שיה' לוי מכריע ביניה' והפשרנים לא הסכימו לדעת א' והמכריע עשה פשרה בין שתי הדעות וראובן לא נכשרה בעיניו הכרעת המכריע ואומר שלא קבלו את המכריע רק שיכריע כאחד מן הפשרנים ויסכים לדעתו ושאל השואל אם הדין עם ראובן בזה או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה ל ראובן נשא אשה זקנה שלא היתה ראויה לילד ועמד עמה קצת ימים ויש ביניהם מריבה וקטטה יען יש לאשה הזאת אחים ובנים והיא טוענת למה תפקיע נחלתה מיורשיה לתתה לאיש נכרי עד שנתפייס ראובן להתנות עמה שאחר מיתת' יירשו היורשין שלה כל הנדוניא שהכניסה לו ונסתפק השואל בזה בכמה דברים תמצא זאת השאלה בדף טו ע"א:
שאלה לב ראובן מת והניח בנים גדולים וילדה קטנה בת שלשה חדשים ואחרי מותו פרעו הבנים לאשה כתובתה והאלמנה תבעה אחרי כן שכר יניקת הילדה מאחר שאינה נזונת משל יתומים והבנים אומרים שהיא מחוייבת להניק כ"ד חדשים דדוקא בגרושה אמרינן בגמרא דכופה בזמן שמכירה ונותן לה שכרה ושאל השואל הדין עם מי תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה לג מעשה היה באדם שאמר לאשה אחת התקדשי לי במנה וטולי אותו מעל גבי קרקע ושאל השואל אי הוו קדושין או לא דבגבי גרושין בעינן נתינה מידו לידה או מיד שלוחו לידה תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה לד במאי דכתב בעל תרומת הדשן וזה לשונו תו נראה דאפילו לפירוש רבינו חננאל אם יאמר השליח סבלונו' אפילו בשבועה וכן המשודכת שלא קדשו כבר כלל לא מהמני ודוקא עדים מהמני כדכתב באבן העזר אי איכא עדים שלא קדשה כבר מהמני משמע דאינהו גופייהו לא מהמני וכו' ומדברי הרב בר ששת יראה דמהמנינן להו ממה שכתב בתשובותיו סימן ה' וזה לשונו מכל מקום בנדון שלך הרי אתה מודה שלא קדשת בכסף קודם הסבלונות וכו' ושאל השואל כמאן מינייהו עבדינן הלכה למעשה תמצא זאת השאלה בדף יו ע"א:
שאלה לה ראובן בהיותו בריא נתן נכסיו למי שראוי ליורשו ובלשון מתנה מהיום ולאחר מיתה ואחריו למי שלא היה ראוי ליורשו ושאל השואל אי אמרינן במהיום ולאחר מיתה כדאמרינן בפרק יש נוחלין נכסי לך ואחריך לפלוני אם היה ראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק תמצא זאת השאלה שם:
שאלה לו ראובן לא היו לו בנים ובהיותו בריא רצה לתת נכסיו לאחד מקרוביו באופן זה שיהיה הוא שליט בנכסיו בעוד בחיים חיתו לתת ולמכור ולתת מתנת בריא ומתנ' שכיב מרע וכל מה שישאר אחרי מותו שיהיה לאותו היהודי הקרוב אליו ושאל השואל אי מהניא מתנה בכי האי גוונא או לא תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה לז ראובן אמר לשמעון שישלח לויניציאה בעד בגדי משי ותולעת שני שיבואו לאחריותו והוא יתן לו אחד עשר למאה מהריוח ועוד כל פרט הנקרא בלעז דוקאדו קוריינט"י בויניציאה יקב לוהו עליו בחמשים לבנים ועל זה נעשה ביניהם שטר שעבוד וחיוב מסודר בכל חזוקי סופר ועתה בבוא הבגדים פה העיר טען ראובן באמרו כי הן אמת שהיה יודע שהדוקאדו קוריינטו לא היה שוה חמשים לבנים אך חשב שלא היה שוה פחות מארבעים ושמונה לבנים ושאל השואל אם ראובן הוא נאמן לאפקועי שטרא בטענה זו או לא תמצא זאת השאלה בדף יח ע"א:
שאלה לח יעקב מת והניח בן אחד ושמו ראובן ולהיות ראובן הנז' בלתי בקי במשא ומתן הניח נכסיו מופקדים ביד שמעון שיהיו לעולם מופקדים בידי של שמעון ומהריוח הבת מהם יזון ראובן וכך עשה שמעון ועתה ראובן יש לו בני' משתי נשים והבני' מתקנאים זה בזה וחוששין שמא יעשה ראובן מתנה מנכסיו לאחד מהם אם מתנה מחיים או לאחר מיתה או מהיום ולאחר מיתה והסכימו הבנים כלם שאם יתן אביהם מתנה לאחד מהם בין מתנת בריא בין מתנת שכיב מרע שיזכו בה כל האחין שוה בשוה כאילו היתה המתנה לכלם יחדיו בין שיתן בתורת מתנה בין בתורת ירושה והבנים רוצה לעשות חייוב זה לקימו עליהן ושאלו איך יעשו אותו שלא יערער המערער לומר שהם מתחייבין על דגר שלא בא לעולם תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה לט ראובן הגיע לגבורות ומתירא שמא יארע לו המות פתאום ולו ממון הרבה וגם בני' וקרא לטובי הקהל וחילק נכסיו לבניו במתנת בריא ובקנין ואמר שזולת המתנות עוד נשאר בידו כך ממון חלק ממנו הקדיש לעניים וחלק ממנו היה רוצה לשמו' לפרנסת עצמו והשאר רצה לחלק לקרוביו וצוה לבניו תנו לפלוני קרובי כך וכך ולפלוני קרובי כך וכך ואחר זמן נפטר לעולמו והקרובים מבקשים מתנת ראובן מאת היורשין והיורשין טענו שאביהם היה בריא בשע' המתנו' הנזכרת ולא נטל קנין על זה תמצא זאת השאלה בדף י"ט ע"ב:
שאלה מ ראובן היתה לו אהבה עם השרים ויועצי המלכו' ולפעמים היו תופשים מצד המלכות לקצת יהודי' עשירים וכותבין אותם סראפי"ש וראובן זה יש לאל ידו להציל את היהודי הנתפס אבל ירא לנפשו פן יתפשו ללוי תחת שמעון ואומר מאן לימא לי דדמא דשמעון סומק טפי דילמא דמא דלוי סומק טפי ושאל על זה אם הותר לו להציל את שמעון מצרתו או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה מא אם יש דינא דבר מצרא באלו החזקות הנהוגות בשאלוניקי ובשאר המקומות תמצא זאת השאלה שם:
שאלה מב ראובן משכן חזקת חצר אחד לשמעון וזה נוסח השטר בפנינו עדים חתומי מטה בא ראובן ומשכן לשמעון חזקת החצר והבתים והחנויות שלו שהם במקום פלוני בתורת משכנתא גמורה וכו' ומעתה עד שיפרע לשמעון הסך הנז' בשלימות יאכל שמעון פירות הבתים והחנויות של המשכנתא בעד שני בתים שידו' בהם בחנם אין כסף עד כאן ושאל השואל אם משכנתא כזאת הויא רבית קצוצה או אבק רבית או היא מותרת לכתחלה עוד נפל מחלוקת בין ראובן ושמעון שמעון רוצה לכוף את ראובן שיפרע חובו ויפדה המשכו' וראובן טוען דאף על גב דהני ליה זוזי לא מחייב בהכי כל שכן דלית ליה כסף ולא שוה כסף ושאל השואל הדין עם מי תמצא זאת השאלה בדף כ"א ע"ב:
שאלה מג ראובן בן עיר שנהגו בה לחוש לסבלונות ושדך בת קטנה לשמעון בן עיר שאין חוששין בה לסבלונות ושלח שמעון לראובן תכשיטין כמנהג וכשבא שליח שמעון לראובן אמר ראובן אני לא אקבל תכשיטין אלו כמנהג מקומי שחוששין בה לסבלונות אלא כמנהג ארצך שאין חוששין בה ושליח שמעון נאות בזה וראובן הציב לו עדים נאמנים על כך ובפניהם מסר השליח לסבלונות ואמר בפירוש על מנת שלא יהא בסבלונות ההם חשש קדושין כלל ושאל השואל אם תנאי זה מבטל המנהג הכולל או לאו תמצא זאת השאלה בדף כ"ב ע"ב:
שאלה מד רחל ולאה שתי אחיות התעסקו במשא ובמתן כמה שנים לאחר זמן הסכימו להפרד זו מזו ועשו חשבונותיהן ונתפייסו זו מזו ועשו שטר מחילה זו לזו ואחר עבור קצת ימים טענה רחל על לאה שיש לה זכות עליה מזמן המשא ומתן והשיבה לאה שיש לה שטר מחילה ורחל טענה שעשתה המחילה באונס ורבו הקטטות בין האחיות עד שנתקבצו נכבדי הקהלות מאליהם להשקיט זה הריב וביררו להם דיינים שידונו ויפשרו ביניהם ויאספו הנכבד' הנזכרים בבית הכנסת ויוציאו ספר תורה והחרימו חרם גמור למי שתבעוט ותסרב בגזר' הדיינים והדיינין עמדו על טענותיהן וחייבו את לאה שתתן סך מה לרחל ומפורסם לכל שלאה זו אשה עניה ואי אפשר לה לפרוע מה שגזרו הברורים ושאל השואל אם תקרא לאה בועטת בגזרת הברורים לשיחול החרם עליה או לאו תמצא זאת השאלה כתובה שם ע"ג:
שאלה מה פלפול בההיא שמעתא דפרק האשה רבה תצא מזה ומזה אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד אבל נשאת בשני עדים לא תצא מחכו עליה במערבא אתא גברא וקאי ואת אמרת לא תצא לא צריכא דלא ידעינן ליה זכו' ועוד משא ומתן במאי דאמרינן בפרק יש נוחלין היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו וכו' ונעשה תתנו פקח ונתחרש פתח ונסתמא שפוי ונשטתה וכו ועוד פלפול ומשא ומתן בכמה דברים דשייכי לאותה השאלה תמצא זאת השאלה בדף כ"ג ע"ב:
שאלה מו על מה שכתב הר"מבם וזה לשונו הוציא עליו שטר מקויים והלה אומר שטר מזוייף או מרבי' הוא וכו' בזה יש מחלוקת בין הגאונים יש מי שהודה שחייב בעל השטר להשבע כעין של תורה וכו' ועל מה שכתב בשם רבינו מאיר וזה לשונו הטוען מחבירו לקחת ממני רבית ומשכון היה לי אצלך וכו' ועל מה שכתב בעל הטורי' בשם הר"אש ראובן שאמר לשמעון לקחת ממני רבית מיד ליד ושמעון משיב לא לקחתי אלא על ידי גוי וכו' ונסתפק השואל אם חולק הר"מבם על רבינו מאיר ועל הר"אש ואם תמצא לומר שחולק עליהם אי עבדינן הלכה למעשה כדברי הר"מבם ז"ל או בדברי הר"מה והר"אש תמצא זאת השאלה כתובה ע"ד:
שאלה מז בשאלוניקי נוהגין לכתוב בשטר התנאים מהכתוב שלא יפתה האיש את אשתו שתמחול לו כתובתה ונדוניתה או קצת ממנה ואם יפתנה שתמחול לו שלא תועיל המחילה ההיא כלו' והחייוב והשעבוד לא יסתלק ובא ראובן ואיים את אשתו שתמחול לו כתובתה ונדוניתה ומחלה לו ושאל השואל אי הויא מחילתה מחילה תמצא זאת השאלה בדן כד ע"א:
שאלה מח בצואת ה"ר יוסף ביליאלובוש שנפטר בצפת וכתוב בצואה עוד צוה שיחלקו כל נכסיו ליורשיו כמו שהוא דין תורה והיתומה רחל בת רבי שמואל הנזכר תטול ותירש החלק שהוא ראוי לאביה נ"ע בתנאי שתבוא לדור פה ואם לא תביא לא תטול מנכסי רבי יוסף הנזכר רק עשרה שולטאניס והיתומה לא רצתה לבוא לדור בצפת ושאל השואל אם צואת ה"ר יוסף קיימת ואם לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה מט ראובן ולא נשאר לו זרע והוחזק בהרבה אחין שהיו לו בארץ מרחקים ואחר שנתים בא אד' ואמ' שהוא אחיו של ראובן ובקשו ממנו שיחלוץ ונתפייס לחלוץ ולא נמצ' בעיר מי שיכירהו זולת שתי נשים שהיו מאותו מקום של ראובן הנפט' והעידו בבית דין שזה אחיו של ראובן ושאל השואל אם הנשים נאמנות בכך או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה נ שני שותפין שהיו קונים מרגליות מסוחר בהקפה ולא היה מאמין בהם הסוחר והיו מניחין ארגז המרגליות בידו חתום בחותם והיו נותנין לו מעות ולוקחים מהמרגליות פחות מכדי מעותיהן והיו כותבים מה שהיו נושאים ונותנין בפנקס בבית הסוחר ויום אחד באו לידי חשבון ממה שלקחו מהמרגליות ומהנשאר בבית הסוחר ונמצא חסרון לפי פנקסם ורבו הטענות בין הסוחר והשותפין תמצא זאת השאלה בדף כ"ה ע"א:
שאלה נא ראובן נתן ביד שמעון פרחים להיות בידו למשמרת כדי לקנות סחורה ולשלחה ללוי הדר בארץ אחרת שראובן היה חייב המעות ללוי הנזכר ואם יראה בעיני שמעון שאין ריוח בקני' הסחורה שישלח ללוי המעות בעין בא יהודה ושאל מאת שמעון שילוהו מעות וענהו שמעון שאין בידו זולת הפקדון של ראובן ומאות' המעות ילוה לו לפי שאין שליח מצוי כעת להוליכם ללוי והלוהו מאותם המעות ועוד בקש יהודה משמעון מעות בהלואה פעמים אחרות והלוהו מאלו המעות עד שכלו המעות באופן זה ויהי היום ונהרג שמעון והניח ילד קטן ושאל יהודה למי יפרע דמי הלואתו אם לראובן שהוא בעל הפקדון או ללוי או לא לזה ולא לזה אלא לאפוטרופוס הילד של שמעון תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה נב ראובן ושמעון קנו חזקת חנות בשותפות מהנוסח השטר שבין השותפין בפנינו עדים חתומי מטה באו ראובן ושמעון וכך אמרו לנו הוו עלינו עדים וקנו ממנו בקנין שלם וכו' שיקבל ראובן חזקת לוי על ידי אפוטרופוסים בערך שיצא מהכרזת בית דין ויעשו ראובן כל הבא מידו לקנות חזקו' החנות ונתחייב שמעון להיות שותף עם ראובן בקניית חזקת החנות בזה האופן שמשלשה חלקים של מעות יפרע האחד שמעון והשני ראובן וכל ההוצאות שיעשו בחנו' הנזכרת יהיו בזה האופן ואם יצטרך איש עסק שישב בחנות יהיה על פי שניה' ובכלל השבועה נתחייב שמעון לפרוע חלקו ביום שיפרע ראובן ונתחייבו שניהם בשבועה שלא יוכל האחד למכור חלקו לאיש נכרי אלא לשותפו ועתה טען ראובן שהחנות מסוגרת זה חמש שנים או קנה חלקי אחת או אני אקנה חלקך ושמעון אומר איני רוצה למכור ולא לקנות ושאל השואל אם יוכל ראובן למכור חלקו לאחר או לכוף את שמעון שימכור או יקנה תמצא זאת השאלה כתובה בדף כו ע"א:
שאלה נג על מה שכת' הרי"בש פעמים שלש בתשובותיו על היהודים ההולכים בשיירת ישמעאלים במדבר והכל יודעין שהם צריכים לחלל השבת ונשאל הרב המחבר מאחד מגדולי קושטנדינא אי עבדי' הלכה למעש' כדברי הרב זל"הה או יש להשי' עליו דלכאורה נראים הדברי' תמוהין תמצא זאת השטה כתובה שם ע"ב:
שאלה נד ראובן היה חייב מנה לגוי והגוי ההוא חייב לשמעון ובאו שלשתן במעמד אח' ואמר הגוי לשמעון המנה שנתחייבתי לך קחנו מראובן בעל חובי והסכים ראובן וקרע השטר חוב שהיה לגוי על ראובן ונתחייב ראובן לשמעון בשטר שעש' לו וקודם זמן הפרעון גזר האפיפיור כל מי שיש לו נכסים משמעון ילך ויודיעוהו מסרהו לשופטי העיר ואם לא יודיע ענוש יענש במות והפסד ממון ולזה הלך ראובן והודיע הדב' והתרו בו שבהגיע זמן הפרעון שימסו' הממון ביד גבאי האפיפיור אחר ימים העלי להאפיפיור על כל היהודים דרך כלל הפורטוגיזיש ולקח נכסיהם למלכות ונכסי ראובן בכלל ועתה תובע שמעון מראובן המנה הנזכר וראובן טוען שהיה אנוס להודיע הדבר והממון ההוא נתעכב מצד גזרת האפיפיור ושמעון טוען על זה כי לסוף נלקחו כל נכסי ראובן ומידו היו נלקחים גם אלו הנכסים בעד עצמו ואינו נפטר בזה מלשלם לו תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה נה פלפול משא ומתן בתרי מימרי חדא דפרק אלמנה נזונת דאמרינן התם אמר ר' אליעזר אלמנה שתפשה מטלטלי' במזונותיה מה שתפשה תפסה וחדא דכר' הכותב דאמרינן אמר אמימר האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובעל חוב ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי לבעל חוב וכו' ומתוך תרי הני מימרי נפקי כמה הלכות בדין האלמנה עם היתומים ועם בעל חוב ואיכא כמה ספיקות וכמה מחלוקות ובזאת התשובה נתבררו ונתלבנו הדברים תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה נו במה שכתב הר"אש ז"ל בפסקיו על מתניתי' דפרק רביעי דמסכת מקואות תנן השוקת שבסלע יינה פוסלת את המקוה וכו' תמצא זאת השאלה בדף כח ע"ב:
שאלה נז משא ומתן במה שכתב הר"אש בפסקיו פרק הגוזל ענים וזה לשונו ודוקא היכא דבעי מי שהממון בידו ליתנו לשליח אז נפטר מהאחריו' אבל אי לא בעי למיתב ניהלי' בהאי שליחותא לא כפינן ליה וכו' תמצא זאת השאלה שם:
שאלה נח פלפול על מה שכת' בעל הטורי' וזה לשונו כתב הר"מבם מתה האלמנה יורשי הבעל חייבים בקבורתה נשבעה שבועת האלמנה יורשיה יורשי כתובתה הם חייבים בקבורתה יראה שחושב ליורשי הבעל יורשיה כל זמן שלא נשבעה כיון שאין יורשיה נוטלין כל זמן שלא נשבעה תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה נט דבור התוספות בפרק הכותב על מאי דקאמ' רב אשי אמר בנכסיך ולא בפירותיך דלית ליה לרב אשי יד בעל השטר על התחתונה תימא אמאי קתני שאם מכרה ונתנה קים וכו' ויש בזה פלפול ארוך תמצאהו שם ע"ד:
שאלה ס ראובן אמר לאשה אחת תרצי להתקדשי לי והיא שתקה ולא ענתה כלל מיד נתן לה שוה כסף בשתיקה ושאל השואל אי הויא אשה זו מקודשת או לאו תמצא זאת השאלה בדף כ"ט ע"א:
שאלה סא פלפול על מה שכתבו התוספות בפרק הגוזל בתרא על ההיא דאמרינן התם אמר רב אשי מקבלים עדות שלא בפני בעל דין תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים וכו' קבלה מיניה רבי יוסף בר חנינא כגון שהיה חולה וכו' וכתבו התוספות אומר רבינו יצחק דמשמע דבעינן שלחו לו ולא בא בהדי שהיו עדיו חולים וכו' תמצא זאת השאלה שם:
שאלה סב פלפול על מה שכתב רש"י בפ"ק דחולין מי קתני מניח המניח קתנא אלא מהכא אין השומר צריך להיות יושב וכו' וכתב רש"י אסיפא לא תקשי דלא זו אף זו קאמר והקושיא מבוארת דהיכי קאמר דלא זו אף זו קתני והלא המניח הויא סיפא ואין השומר צריך הויא רישא והוה ליה למימר דזו ואין צריך לומר הויא תמצא זה הענין כתוב שם ע"ב:
שאלה סג פלפול בהבנת מה שכתב הר"מבם פרק ח"י מהלכות עדו' מה בין הכחשה להזמה ההכחש' בעדות עצמה וכו' ולכאורה יראה מדברי הר"מבם שאם אמרו העדים עמנו הייתם המלוה או הלוה במדינה אחרת וגם אתם העדים עמנו הייתם דהוי הכחשה ולא הזמה שכתב וזה לשונו אבל אם אמרו להם אנו אין אנו יודעין אם זה הרג את זה ביום זה בירושלים כמו שאתם אומרים או לא הרגו ואנו מעידים שאתם עצמיכם הייתם עמנו ביום זה בבבל הרי אלו נהרגין או משלמין וכו' ובמתניתין דפרקא קמא דמכות ובגמרא לא הוזכר דאצטריך לן בהזמה שלא ישגיחו עדים על עצמה של עדות כמו שכתב הר"מבם תמצא זה הענין כתוב שם:
שאלה סד פלפול בהבנת לשון חמור מתלמידי רבינן יונה פרק כיצד מברכין מתניתין דקתני והוא אומר על המוגמר אף על פי שאין מברכין על המוגמר אלא לאחר הסעודה תמצא זה הענין כתוב שם ע"ג:
שאלה סה פלפול בהבנת מה שכתב רש"י ז"ל בבריתא דפרק השולח תנו רבנן האומר שדה פלוני לפלוני נתתיה לפלוני הרי היא שלו וכו' אמר רבי יוחנן וכלן בשטר ואני שמעתי וכו' תמצאנו כתוב שם:
שאלה סו פלפול בהבנת תשובת הר"אש וז"ל כיון שמודה ראובן שהכניסו ערב לגוי חיי' לפרוע לשמעון כל מה שיברר שמעון שהוצרך ליתן לגוי ואפ' לו אם היה הגוי תובע ממנו הממון שלא כדין ואנסו ליתן לו כי הדבר ידוע שידם חקיפה עלינו וכו' תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה סז מעשה היה באלמנה שרצתה להנשא והיה לה בת אחת וקודם הנשואין מסרה קצת מעות ביד שליש מנשואי הבת הנזכרת ואחר כך עמדה ונשאת ולאחר זמן מתה הבת קודם שנתארסה ובאו יורשיה ושואלים הממון באמרם שזכתה בהן הבת הנזכרת והאם טוענת שלח נתנה לה הלא ע"מ שתנשא שכך אמרה היא לשליש והשליש מודה בכך ויש עדים שמעידים כדבריה תמצא זאת השאלה בדף ל' ע"א:
שאלה סח על מה שכתב הר"מבם בפרק י"ז מהלכות מאכלות אסורות וזה לשונו פולין ואפונים ועדשי' וכיוצ' בהם ששולקין אותם הגוים ומוכרין אותן אסורים מפני בשולי גוים במקום שעולים על שולחן מלכים משום פרפרת ומשום געולי גוים בכל מקום וכו' ושאל השואל אי מאי דחייש הרב לגיעולי גוים אם הוסכם לכולי עלמא תמצא זאת שאלה כתובה שם ע"ב:
שאלה סט על מה שכתב הר"אש בתשובה י"ח וזה לשונו ששאלת מקוה שהמים נמשכין לו מהגגין והמקום נעול במפתח והמפתח ביד ישראל והמקוה של גוי וגם הגגין שיורדים מהם הגשמים והגוי משכיר כל מי שטובל בו בפרוטה ויש ימים רבים שלא ירדו הגשמים ושאל השואל אם נחוש שהגוי ישליך מים מגגו למקוה או לא תמצא זאת השאלה כתובה שם ע"ג:
שאלה ע ראובן קנה חזקת בית מיד שמעון ודר בו עשרי' שנה והשביח את הבית בהוצאות רבות ואחר זמן בא לוי מארץ אחרת וטען שהבית הוא שלו שהיה דר בו והוכרח ללכת לארץ אחרת וסגר הבית עם המנעול והלך לו ואחר ימים נפלה דליקה בעיר ונשרף הבית והוא נתעכב כל אותו הזמן בארץ אחרת ועתה בא לארצו והוא מבקש זכותו השיב ראובן ואמר אני קניתי הבית מיד שמעון שאלו לשמעון מאין בא לך הבית הזה ואיך החזקת בו ואמר אני קניתי הבית הזה מיד ישמעאל שהיה מותיוילי עליו ודרתי בו ארבעה שנים ואין פוצה פה ומצפצף ואחר כך מכרתי אותו לראובן ושאל השואל מה יהיה משפט הבית תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה עא הר' יום טוב נכנס לחנות אחת ונתחייב לגוים שלא יטעון בשום זמן שיש לו חזקה ועתה הכריחו את הר' יום טוב לקנות החזקה מרבי משה בסך חמשה אלפים לבנים ובאו הקהלות והסכימו בהסכמה ששום בר ישראל לא יהא רשאי להכנס בחנות הנזכר ולא ברי"בוטיקא בשום זמן עד שיהא הר' יום טוב פרוע ומפוייס מחמשה אלפים לבני' הנזכרים אחד כן קנה הר' ראובן הרי"בוטיקא הנזכרת מאת הר' יום טוב ושאל השואל אם אחר עבור שלשה שנים שתשאר הרי"בוטיקא הנזכרת ריקנית אם יוכל להשכירה הואיל וגזרו לבל יכנס בה שום יהודי בשום זמן בעולם או לאו תמצא מאת השאלה בדף לא ע"ב:
שאלה עב יש בה כמה פלפולים וכמה דינים וחדושים בהסכמת הקהלות במה יכולין לכוף את המיעוט ובמה אינן יכולין לכוף ואם יכולין שאר הקהלות לבטל הסכמת קהל אחד או לאו תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה עג ראובן ושמעון נשתתפו יחד להיות בחברה להתעסק בסחורה והתנו ביניהם לחלק כל הריוח לחצאין בין מה שירויחו בחנות בין מה שירויחו חוץ מהחנות בין מה שירויחו שניהם יחד ובין מה שירויח האחד לבדו וכן ההפסד ויקר מקרה והנה ראובן יושב בחנות ובא תוגר והוליכו בערכאות של גוים והעליל עליו עלילות דברים והלכו עמו מרעיו ואהוביו להצילו ופיזרו עליו מ"ב פרחים מכיסם אחר כן באו אצל שמעון וספרו לו כל המאורע ופרעו להם מנכסי החברה מ"ב פרחים אחר זמן נפרדו ראובן ושמעון ונטל כל אחד חלקו ולא הזכירו הארבעים ושנים פרחים אחר קצת ימים בא שמעון ותבע מראובן הכ"א פרחים באומרו שאות' הארבעי' ושני' פרחים אין מן הראוי שיפרעו מן החברה ולא טען כך באותה שעה להיותו טועה בדין שחשב שהיה מחוייב בדין ואחר כך דרש הדין מיודעי דת ודין ואמרו לו שאף על פי שהתנה שיהי' ההפסד לאמצע לא יובן רק על הפסד הסחורה לא על דבר עלילה וכיוצא ושאל השואל הדין עם מי תמצא זאת השאלה בדף ל"ב ע"ד:
שאלה עד שמעון השכיר קצת בתים מראובן בכך לשנה ואחר זמן בא ראובן ואמר לשמעון צוני למשכן שני בתים לקח' עליהן מעות כדרך משכנתא לכן אם תרצה אתה לעשות זה עשה ואם לאו אני מוכרח להוציאך מהם ענה שמעון אם כן אתה אומר ליקח מעות עליהן בהלואה והוא רבית קצוצה ויוצאה בדיינין לכן אם תרצה לעשות לי מכירה חלוטה לגמרי אני אעשה ונתרצה לו ראובן בזה וכתב לו שטר מכירה חלוטה בכל חזוקי סופר ובית דין ואחר זמן רב בא ראובן ואמר לשמעון תן לי הבתים באותם מעות שלקחתי ממך כי אני התניתי עמך כן שבכל עת שאביא המעות לך שתחזירם לי ואמר לו שמעון לא היו דברים מעולם כי מכירה חלוטה עשית לי וראובן טוען שמצד חשש האיסור של רבית עשה כן כי יודע שמעון שאין בדעת ראובן למכור רק למשכן תמצא זאת השאלה בדף ל"ג ע"ב:
שאלה עה ראובן ושמעון היו שכנים דרים בבית תוגר אחד וכל אחד מהם היה פורע שכירותו לתוגר והקול נשמע בעיר שכל אחד מהם היה לו חזקת הבית שהיה דר בואחר זמן יצא ראובן מאותן הבתים וכתב לו ראובן לשמעון שטר שלא היה לו חזקה באותם הבתים רק שמעון לקח לוכל הבתים מהתוגר אחר זמן מת ראובן ובאה אשתו לגבות כתובתה ולא מצאה בני חורין ותפסה אותם הבתים שדר בעלה בהם באומרה שהחזקה שלו היא ואמרה שמה שכתב בעלה שאין לו חלק ושייכות באותה החזקה קנוניא עשו ביניהם כדי שלא תוכל לגבות כתובתה וטען שמעון הרבה טענות לזכותו תמצא זאת השאלה בדף ל"ד ע"א
שאלה עו ראובן צוה מחמת מיתה שאשתו תהיה אפטרופא על נכסיו וכדי לישב דעת שמעון אחיו שלא יחשוד את אשתו שתעלים נכסיו צוה שאשתו הנזכרת תגיד ותודיע כל מה שישאר מנכסיו ללוי ויהודה והם יכתבו הסכום מהנכסים מששה לששה חדשים ואם ירצה אחיו לדעת סכום מהנכסים הם יודיעוהו על פה ולא בכתב לפי שאינו רוצה שיהיה כתב ביד אחיו עוד צוה שתהיה בתו לאשה ליעקב בנו של שמעון אחיו וזה יהיה תלוי ברצון בתו וברצון יעקב בן אחיו עוד צוה שאם תפטר אשתו שיהיה שמעון אחיו אפוטרופוס כמו שהיתה אשתו ואחרי מותו נתחייבה האלמנה להכניס בתה לחופה עם יעקב הנזכר אחר עשר שנים ועתה יעקב הנזכר רוצה ליכנס לחופה מכח הצואה הנזכרת והאלמנה טוענת שאין בתה ראויה להיות לאיש כי היא שוטה ועתה טוענין בית דין אביהם של יתומים לאמד דעת הנפטר וכו' תמצא זאת השאלה כתובה שם ע"ב:
שאלה עז ראובן אירס את בת שמעון ואח' ימים נתחרט שמעון שלקח אותו הבחור לחתן יען לא היה בן תורה ונדר לו ממון שיתן גט לבתו וראובן לא אבה לגרש וכשראה שמעון זה העליל על יעקב אביו של ראובן שהיה חייב לו ממון ועשה והצליח וישימהו בבית הסוהר וישב הזקן שלשה חדשים שם ונכנסו אנשים ביניהם ופשרו שיתן שמעון מאה פרחים לבנו של ראובן כדי שיגרש את בתו ושיתיר לזקן מבית הסוהר ויעשו כן וראובן לא מסר מודעא כלל אך אחר ימים בא וערער על הגט באומרו שהוא גט מעושה ששם את אביו בבית הסוהר ושאל השואל בזה אם הדין עמו תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה עח איש ירא אלדים נכנס לבו ומנא מאי שהביא נערו צד של כבש וראה בצלעותיה סרכות תלויות כמו שיקרה בצידי הבהמה שנסרכה לצלעותיה והיה במקום הרוחב ממצר החזה ושאל השואל על זה תמצא זאת השאלה בדף ל"ה ע"א.
שאלה עט ראובן יש לו אשה ובנים ונשבע בשטר הכתובה שלא ישא אשה אחרת בחייה ושלא יגרשנה אלא לרצונה ועתה מת אחיו שמעון בהיותו ארוס עם לאה ונשארה זקוקה לראובן וראובן רוצה ליבם והארוסה אשת שמעון אינ' רוצ' להתייבם אלא לחלוץ גם אשת ראובן תובעת מראובן שלא ייבם אלא שיחלוץ דהרי נשבע שלא יקח אשה אחרת עליה בחייה וראובן טוען שאינו עובר על שבועתו אם יקח זאת היבמה דאשה זו הקנו לו מן השמים ושאל השואל הדין עם מי תמצא זאת השאלה שם ע"ב:
שאלה פ שני דברים שלא נתפרשו בהסכמות החזקות האחד כי לא פורש כשיהודי מוכר המולקי לגוי ואינו שוכר המולקי ממי שקנאו והגוי הקונה רוצה להשכירו ליהודי אחר אם יוכל להכנס באותו החצר או אם נאמר שמי שמכר המולקי עדיין נשארה לו זכות בחזקת אותו המולקי לפי שלפעמים מוכרים המולקי בפחות מכדי שוויו כדי שישאר להם זכות בחזקה והשני כשהיהודי קונה מולקי מחוגר שמחזיק בו יהודי אם הוא מחוייב לפרוע למחזיק דמי זכות החזקה או לא תמצא זאת השאלה כתובה שם ע"ג:
שאלה פא מעשה שהיה שראובן מת וצוה לפני מותו ואחר שצוה תכף ומיד נפטר לבית עולמו ועידי הצואה לא בדקו אם היה מיושב בדעתו ואם לא ראו בו שום בלבול ולא שום טרוף בדעתו אלא דברים מועטים דבר וצוה לפניהם ומיד חלף הלך לו לבית עולמו ונסתפק השואל אם יש לפקפק בזאת הצואה או לאו תמצא זאת השאלה כתובה בדף ל"ו ע"ב:
שאלה פב ראובן צוה לפני מותו וחלק מתנות לקרוביו ויורשי והיתה האלמנה לפניו והתחיל להתרע' באמרה שלא תמצא מקום לגבות כתובתה וראובן בקש ממנה שלמען אהבתו שתתפייס ולא תעורר על מה שנתן ועל מה שצוה והיא שתקה ולא אמרה לא הן ולא לאו ושאל השואל אם אותה השתיקה כהודאה דמיא או דילמא דלא הויא כהודאה משום דהיא אומרת דשתקה כדי שלא תטרף דרדעת עליו תמצא זאת השאלה כתובה שם ע"ג:
שאלה פג שוחט אח' שחט בהמה אח' ונמצא' סירכ' באומ' ואותה הסירכ' היתה עם בועה ועוד נפל ספק אחר דאותו הצד היה של שמאל ונמצ' בו כעין אונה שלישית ונסתפקו בה אם היתה אונה או קרע שנת קרעה האונה והסירכא היתה כנגד אותו הקרע ושוחט טען שהכשיר מחמת שרוב הסירכה היתה דבוקה למיצר החזה תמצ' זאת השאלה כתובה בדף ל"ז ע"א:
שאלה פד בההיא דכתב הרי"ף ז"ל שאילו מקמי ריש מתיבתא המברך יום ראש השנה על תקיעת שופר בתר ספר תורה והשיח צריך לברך על התקיעות של סדר ברכות או לאו ואהדר להו הכין קא חזו רבנן שגוערין בזה השח וכו' תמצא זאת השאלה שם ע"ג:
שאלה פה כתב הרן ז"ל בפרק ראוהו בית דין וזה לשונו שמואל דאף על פי דאמרי' אין מצות צריכות כונה הני מילי בסתם אבל במתכוין שלא לצאת אינו יוצא וכולי ועשה בזה המחבר פלפול ארוך תמצא זה כתוב שם ע"ד:
שאלה פו כתב הרב בעל הטורים המוכר דברים האסורים מעבירין אותו ומשמתין אותו ואין לו תקנה ליקח ממנו עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה בדבר חשוב או ישחוט לעצמו וימצא טרפה לעצמו בדבר חשוב שבודאי עשה תשובה ויש בזה פלפול ארוך שקלא וטריא תמצא זאת השאלה שם:
שאלה פז אובן אמר בהיותו במקום פלוני הריני מקב עלי נזיר' שמשון בר מנוח בעל דלילה שעקר דלתות עזה וכולי אם אלך לקוסטנדינא שלא לשבת שמה שלשה שנים ונסתפק אם אמר אלו הדברים הנזכרים לבד או אם הוסיף עליהם מבלי שאחזור בכאן וגם במחשבתו הוא מסופק אם כיון לחזור למקום שהיה עומד או אם דעתו היה לצאת מקוסטנדינא ולא כיון לחזור למקומו ושאל השואל אם יספיק שיצא זה האיש ראובן קודם תשלום השלשה שנים מקוסטנדינה לאחת מן העיירות וישב שמה חדש ימים ואחר כך יוכל לחזור לקוסטנדינא או אם יצטרך לשוב אל הארץ אשר יצא משם תמצא זאת השאלה כתובה בדף ל"ח ע"א:
שאלה פח ראובן נשא אשה ובשטר הכתובה נתחייב בקצת חיובים וזה הוא נוסח החיובים ועוד קבל עליו ראובן שבועה וחרם לדע' המקום ברוך הוא ולדעת אנחנו עדים תתומי מטה שלא יוכל ראובן לישא אשה אחרת בחיי אשתו רחל בין שיהיו לו בנים ממנה ובן שלא יהיו לו בנים ממנה ואם חס ושלום לא יהיו לו בנים מאשתו הנזכרת וירצה ראובן הנזכר לישא אשה אחרת שתכף ומיד יתן לה כתובתה עד פרוטה אחרונה בלי איחור ועיכוב כלל ועיקר וקבל עליו ראובן וכולי וקנינא מראובן וכו אבל מאי דכתי' ומפרש לעיל וכולי וגם נשבע לקיי' כל הכתוב לעיל והכל שריר ובריר וקיים עד כאן וזאת האשה לא ילדה לו בנים ואחר עשרה שנים ויותר הלך זה האיש ראובן לארץ אחרת ובלי רשות אשתו ובלתי שידעה דבר לקח אשה אחרת אלמנה שהיו לה בנים ואשתו הראשונה מתרעמת בבית דין שבעלה זה פזר כל הממון שהכניסה לו בנדוניתה שהיו שמונה מאות זהובים והניחה xxxxxx ובחוסר כל ובלתי רשותה לקח לו אשה אחרת ועבר על שבועתו וזה האיש ראובן הודה ולא בוש שעבר על שבועתו אכן שלשם שמים נתכוון ושאל השואל כדת מה לעשות בנדון הלז תמצא זאת השאלה שם ע"ד:
שאלה פט ראובן תבע לדין את שמעון על דבר חזקת חנות אחר שקנה ממנו בקנין ובשבועה והתנו ביניהם שיתן ראובן לשמעון קצת מעות תכף ומיד והשארית יתן לו לזמן מוגבל ביניהם והשיב לו שמעון האמת כדבריך כן הוא אמנם כבר התניתי עמך שתתן את חתנך ערב פרען בעד השארית ועל מנת שיהיה גיסי מרוצה בערבות חתנך וראובן טען ואמר לא היו דברים מעולם רק נתפשרתי עמך לתת לך את יהודה בן יעקב להיות ערב ואם לא ירצה יהודה הנזכר להיות ערב אז אשתדל עם חתני להיות ערב אם ירצה גיסך והנה גיסך אינו חפץ בערבותו של חתני ובאו עדים והעידו כדברי ראובן עוד טען שמעון ואמר איך אמר לו ראובן אם תמחול מסך שווין החנות הנזכר ארבע מאות לבנים אתן לך את יהודה הנזכר להיות ערב כנזכר ולא באופן אחר עוד טען שמעון ואמר מאחר שראובן חוזר מדבורו באמרו לתת לו החנות פחות ארבע מאות לבנים גלה דעתו שנתחרט על המכר כי נראה לו שאין החנות שוה כל כך כמו שנתפשר כבר ונמצא המכר נתבטל וגם השבועה נתבטלה ושאל השואל אם הדין עם שמעון שהרי רגלים לדבר שנתחרט ראובן על שקנה או אם נאמר שאין בדברי שמעון כלום שהרי ראובן משיב לו שלא היתה כונתו בזה לבטל המכר אלא לראות אולי יוכל להרויח לפחות מסך דמי החוב תמצא זאת השאלה כתובה בסוף הספר:
שאלה צ איש אחד בא במקום פלוני והחזיק שמו בעיר ראובן בן שמעון יותר משלשים יום וארס אשה אחת באותה המדינה לימים נפל מחלוקת ביניהם וגרשה באותו השם שהחזיק לעצמו ואחר כך באו כמה אנשים מארצו והעידו שזה האיש ואביו מעולם לא נקראו באלו השמות שגרש ושאל השואל אם זה הגט הוא פסול לכתחילה או אפילו בדיעבד לפי שזאת האשה עמדה ונשאת:
תמצא זאת השאלה בסוף הספר:
תמו סימני השאלות ותשובות תהלה לרוכב בערבות.