אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי שו"ת להגאון המחבר זצ"ל › סימן יג

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

שו"ת להגאון המחבר זצ"ל · סימן יג

שו"ת להגאון המחבר זצ"ל

ב"ה יום ד' לסדר ולפרט בכל ביתי נאמן הוא תרכ"ז לפ"ק פה פרעמשלאן.

שאלה

זה יותר משלשים שנה אשר בנה אדומו"ר הרב הצדיק הקדוש רבינו מאיר זלה"ה בית מדרשו הגדול דפה ק"ק פרעמישלאן ומכר מקומות לכמה אנשים המתפללים שמה. והי' כחדא כל מקום על שם הקונה אותו ומאז ועד עתה כולם עומדים על מקומיתיהם בקביעות באין פוצה פה. אך אין לשום אחד מהקונים שטר קנין אבל כולם עומרים בחזקתן באין מוחה והרבה מהמחזיקים מכרו מקומותיהם לאחרים דלא הי' שים ערעור וזה ערך ט"ו שנים אשר הגבאי ואנשים המתפללים שמה עשו פינקס וכתבו כל מקום ומקום על שם המחזיק בו. והמקום אשר נמכר כתבו בהפינקס על שם המחזיק החדש.

והנה לאשר עד הנה לא תי' תיבה לעמידת הש"ץ רק מי שרוצה להתפלל תפלת צבור הי' מתפלל במקומו בכותל מזרח. ומי שלא הי' לו מקום בכותל מזרח. הי' מתפלל לפני ארון הקודש. ועתה עלה בדעת הגבאי ויח"ס לקבוע מקום לעמידת הש"ץ ובחרו בימין ארון הקודש במקום אשר החזיק בו אחד לערך ט"ז שנים יקנה העקום הזה בשטר קנין מאיש אחד שהחזיק בו כל הני שני. והתפשרו עם בעל המקום ליתן לו מקום אחר סמוך לו. וגם עוד מקום אחד בכותל מערב לפייסו בזה ואחר שהעמיד הגבאי את התיבה אנשיו הטו את לבבו שלא יתן לו שום מקים עבור מקומו והראו לו עקום לערער בטענה שאין לשום מחזיק במקומו' ביהמ"ד שטר קנין. והרב הצדיק הק' מהר"ם ז"ל לא הורשה להם רק לעמוד שם ולא מכר לחלוטין למכור ולהוריש. והמעו' אשר נתנו לו לבנין בית מדרשו נתנו לו במתנה כדרך העולם שנותני' מעו' להצדיק

עוד טען המערער אחרי שהרב הצדיק הק' הנ"ל הורשה לאיזה אנשים לעמוד בביהמ"ד על מקום קבוע אף שלא מכר להם, ועל כן לא מועיל חזקה גם להאנשים שמכר להם המקומו' עפ"י המבואר בש"ע חו"מ הי' קמ"ט ס"ק ו' דבמי שאין מקפידין זה על זה אין להם חזקה זה על זה.

עוד טוען המערער שהמחזיקי המקומו' לא קנו בחזקה מהא דמבואר בסוף סי' קמ"ט דאין מחזיקין בשל קהל ושל הקדש. וכעת הביהמ"ד של הרב הצדיק הק' זלה"ה שייך להקהל ואין מחזיקין בשל קהל.

והנה לבבי לא כן ידמה ולדעתי שפיר קנו המחזיקים במקומותיהם בחזקה ואין צריכין לשום שטר קנין. כאשר אבאר ואבא על סדר דבריו של המערער מה שטען שהרב הצדיק הק' הנ"ל לא מכר המקומו' רק לעמוד שם דלא לחלוטין למכור ולהוריש. וכי מפיהם אנו חיין ואחרי שזה המחזיק קנה מקומו מאיש אחר שהחזיק כמה שנים. בזה אנו טוענין ללוקח כמבואר בחו"מ סי' קמ"ד בסמ"ע ח"ל אף אם אינו מבורר שקנאה או בגזילה בא לידו מהני חזקה כיון שמכר בשטר יש לו קול ואנן טענינן להם שבוודאי קנאה מהמערער רק שצריך להביא ראי' שהחזיק בה יום אחד בלבד וכמבואר בחו"מ סי' קמ"ה וקמ"ו:

ואטו השכיר אינו יודע שאין צריך יותר. ובפרט שבנר"ד המקום הי' נקרא על שם המחזיק הראשין ומבואר בחו"מ בסמ"ע סי' ק"מ אפילו אם אין העדים יודעי' בודאי שהיתה של ראובן רק שראו לראובן דר בו. וה"ה אם יש לו קול מבורר שהוא שלו מחזקינן אותו בשלו ובנר"ד גלוי וידוע שהרב הצדיק הק' הנ"ל מכר המקומות ולזה הקונה הראשון מכר בעין יפה כי הי' נכבד בעיניו ע"י מעשיו שהי' ידו פתוח לרוחה ונתן בער המקום הנ"ל הרבה מעות אין שום ספק שמועיל לו חזקתו

ומה שבא לערער מהא דמבואר בסי' קמ"ט דבמי שאין מקפידין זה על. זה אין להם חזקה. זה קאי דייקא בקרובים שאין מקפידים זה על זה. אבל האנשים שאינם קרובים שפיר קנו בחזקה. עיין ברמ"א שם.

ובאמת לפיענ"ד גם האנשים שהרב הצדיק הק' הורשה להם לעמוד על מקומו' ביהמ"ד ולא נתנו מעו' אם היו טוענים שהרב הצדיק הק' מכר להם או נתן להם במתנה שפיר קנו בחזקה ורק אם הוא בעצמו מודה שלא קנה המקום אז לא הוה חזקה. כי חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה. וע' בש"ע סי' קמ"ו ואין פותחין לו עד שיטעון מעצמו. אבל אם טוען כך מעצמו מועיל לו חזקתו:

ומה שבא לערער מהא דאין מחזיקין בשל קהל ושל הקדש כמבואר בסוף סימן קמ"ט זה אינו טענה וע' בש"ע סי' ק"מ וכן מקומו' ביהכנ"ס אם עדים מעידים שישב עליו כל עת שנכנס לביהמ"ד הוי חזקה ואין מחלק בין המערער הוא יחיד או רבים הם המערערים רק כתבו שמהני חזקה ולפי דברי המערער אין טענות חזקה במקומו' ביהכנ"ס כיון שהוא של קהל ומבואר בש"ע בכמה מקומות מפוזרים שיש למקומו' ביהכנ"ס חזקה.

עוד נלפענ"ד שכל הדינים המבוארים בש"ס ובש"ע דלא מהני חזקה בשל רבים הוא בדבר שאין עשוי למכור ועתה טוען אחד שקנה מתקפל והוחזק בו. בזה יש לדון אם מהני חזקה דאין מי שימחה בידו והוא כקדירה דבי שותפי משא"כ במקומות ביהכנ"ס שהיא דבר העומד למכירה בתחילת בניינה בודאי מהני, חזקה אף בשל רבים. ואין שום צד סברא לומר שאין מחזיקין בשל קהל. והכל כמנהג המדינה ובודאי נמכר כל מקום ומקום להאיש המחזיק בו. ועוד שאז כאשר מכר הרב הצדיק את המקומו' הי' אז הביהמ"ד שלו. והי' הביהמ"ד של יחיד ולא של קהל:

עוד נלפענ"ד אחרי שהגבאי והיח"ס עשו פינקס וכתבו כל מקום ומקום על שם המחזיק בו. וגם המקום הזה נכתב על שם הקינה החרש תני כשטר קנין ולא גרע מספר שכותבין בו הערכאות דמבואר בש"ע סי' מ"ח בהג"ה שהוא כשטר ומכש"כ בנד"ר שכתבו בהפינקס והוי כשטר:

גם נעלם מעיני המערער דברי הש"ע סי' קמ"ע סעיף ל"א שם מבואר. ואם יש גזברים ממונים יש לי חזקה. ובנד"ר יש בביהמ"ד משעת בניינה גבאי ממונה ובידו למחות ומוכר וקונה מקומות בביהמ"ד ודאי דמהני חזקה אף נגד רבים וגם אפילו אם לא הי' שם שים גבאי עכ"ז מועיל חזקה כמבואר בתומים ובנתיבות המשפט סי' קמ"ט ס"ק ט"ו וז"ל דדוקא בימיהם שהז' טובי העיר הי' צריכין למכור במעמד אנשי העיר אמרי' דקלא הוי לי' משא"כ לפמ"ש הש''ך בסי' רכ"ח ביו"ד דעכשיו כשאנו המנהגים והכל נעשה עפ"י רוב המנהיגים כגזברין דמי ויש להן חזקה. וכן פסק המהר"א ששון סי' קפ"ג עי"ש.

והנה אחר עבור זמן נתרצה הגבאי ליתן לו מקום אחר סמוך לו. והמחזיק אינו מרוצה בזה המקום שקמייתא עדיפא לי' שהוא המקום הראשון אצל ארון הקודש ושוה הרבה יותר מזה המקום שרוצה ליתן לו עתה. ולפיענ"ד בודאי יכול לעכב כמבואר בתשובות הרא"ש כלל ה' דין ד' הובא בש"ע סי' קע"א ברבים היושבים על ספסל אחד ורוצה אחר להוסיף לו מקום אחד. השני יכול למחות כיון שעכשיו היא שני לראש ואם יוסיף עוד מקום אחר יהי' שלישי לראש. אף שלא הרחיקו אותו ממקומו מכש"כ בנד"ד שדוחי' אותו ממקומו בוודאי יכול לעכב. עוד נשאר דבר אחר לבאר. הנה המחזיק צווח ככרוכיא שאסור להתפלל במקום הזה ולא השגיחו עליו עד שהוכרח לפשר. ובין כה ובין כה התפללו לפני התיבה כל הני שני. והשניחו על דברי המערער שאמר להם שאינו גזל כי לא יזכה בעיניו בדין. והוא עלה בידו כי הקהל נקראו מוחזקים.

אמנם נעלם ממנו דברי ש"ע תר"ע סי' ד' בהג"ה ובסמ"ע שם. שאין הקהל נקראים מוחזקים רק בשש בעניני משום נקראי' מוחזקים נגד היחיד אבל לא בשאר דברים. והטעם כי המה גובין למלך הרי הם כיד המלך וע"כ נקראים מוחזקים אבל בשאר דברים אין נקראים מוחזקים. ומבואר בש"ע סי' שס"ט גזל ביה אסור לכנוס בה בהמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ומכש"כ שאסור להתפלל לפני תיבה העומדת במקום גזול וקרקע אינה נגזלת. והגזילה לא נשתנית ובדבר מצוה יש להחמיר אפילו בספק גזל שמבואר באחרונים. שכל הני טעמא נראה פשוט וברור שאסור להתפלל לפני התיבה עד שיפייסו לבעל המקום. ומצאתי נפשי כמחויב בדבר להציע דברי אלה לפני גאוני זמנינו ולהראות כי האמת אתי בזו ההוראה. ואלה הם דברי הגאון המפורסם וכו' מוהר"ר יואל אשכנזי אבד"ק זלאטשוב.

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה