שות מהראש· הרב אלכסנדר שמואל היילפרין
סימן כט
ב"ה. לה' עירובין.
התב"ש חדית לן דאפי' בצורת הפתח לא מהני היכי שהרחיק ג' טפחים מן הכותל ונלענ"ד הא דלא מהני זה רק בהרחיק משני הצדדים אבל אם לא הרחיק רק מצד אחד מהני וארויחנא בזה לתרץ מה דקשיא לי טובא בש"ס עירובין (ו'.) כיצד מערבין דרך ר"ה עושה צוה"פ מכאן ולחי וקורה מכאן וכ' התוס' שם ד"ה לחי אע"ג דלחי לא מהני ביתר מעשר יעשה לחי רחב כו' ע"ש והוא פלאי דאכתי ק' הך ברייתא לרב דס"ל אף בצוה"פ צריך למעט וכבר התעורר בזה זקני המהרש"א ולא מצא מענה ע"ש והנכון בעיני דלרב י"ל דאינו עושה הצוה"פ רק בעשר והשאר מניח פרוץ וזה נכון אי אמרינן דהרחיק מצד אחד מהני. אכן לפי מה דחדית לן התוס' עירובין (י) ד"ה ואצבעים כו' וריצב"א מפרש דאוירא דעלמ' לא אמרינן אתי אוירא ומבטל אלא באויר שאני חושבו כסתום כו' ולפי"ז י"ל דודאי לדידן דקי"ל צוה"פ מהני אף ביתר מעשר ומהני אפי' בפרוץ מרובה כמבואר בפ"ק דעירובין (י"א) א"כ ע"כ צוה"פ חשיב כסתום כל הרוחב אפי' הפרוץ נמי כעומד ובזה אמרינן אתי אוירא ומבטל אכן לרב דס"ל דצוה"פ לא מהני רק בעשר ורק בעומד מרובה כמבואר בש"ס שם ובתוס' שם ד"ה אילימא כו' ולכך אפי' בעשר קאמר ר"י בשבת דלא מהני צוה"פ משום דפרוץ מרובה כו' ע"ש א"כ מוכח דצוה"פ לא חשיב כאלו נסתם הפרוץ וא"כ לא אמרינן אתי אוירא ומבטל. וממילא מ"ש האחרונים להשיג על התב"ש והוכיחו מדמהני נעץ ד' קונדוסין ש"מ דבצוה"פ לא אמרינן אתי אוירא ומבטל דז"א דש"ה דאויר של חוץ לא חשיב כסתום ול"א בזה אתי אוירא ומבטל כנ"ל. מיהו לפימ"ש המ"מ ה' שבת (פי"ז) דצוה"פ בעשר אף לרב מהני בפרוץ מרובה א"כ הקל"ד דנימא אתי אוירא ומבטל ותו דהתב"ש החמיר מטעם דחשיב מחיצה שהגדיים בוקעין ובזה אין חילוק בין רב לחכמים דאפי' העמיד מחיצה רחבה בעומד מרובה והרחיק ג' טפחים חשיב מחיצה שהגדיים בוקעין בה וכן מוכח מש"ס סוכה (ז') דבעינן שיהי' עירובן מחיצות ואף דבסוכה לא מהני צוה"פ ובשבת מהני צוה"פ כמ"ש הר"ן שם מיהו עכ"פ בעינן שיהי' הצוה"פ סמוך לכותל וראי' לזה מהא דאריב"ל עושה לו פ"ד כו' וצריכא נמי צוה"פ משמע אפי' בסוכ' גדול' ועיין בר"ן ובהג"מ ה' סוכה (פ"ה) כ' דלא בעי צוה"פ לכל הדופן רק על ארבעה וכ"כ המרדכי פ"ק דסוכה וא"כ קשה הרי הפליג הצוה"פ מן המחיצ' וכ"ת דוקא בסוכ' מהני א"כ מדוע השמיט הרי"ף הך מימרא וכן לשבת מיגו כו' וכ' הרא"ש דלהכי השמיטו כיון דס"ל להרי"ף דבעי נמי צוה"פ א"כ פשיט' ע"ש ואי נימא דלענין שבת לא מהני היכי דהרחיק צוה"פ ג' טפחים אפי' מצד אחד א"כ נ"מ טובא דבשבת שיושב בסוכ' אמרינן מגו דמהני לסוכ' הוי דופן לשבת א"ו דמהני דהיכי דלא הרחיק רק מצד אחד מהני בשבת בעלמא. מיהו מפרש"י שכ' שעושה צוה"פ לכל אורך הדופן משמע דהרחיק מן המחיצה לא מהני ומוכח כהתב"ש ודוק: