שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן מג
איש א' שהי' רוצה לשלוח גט פטורין לאשתו שהיתה במדינת הים וכאשר נשאל בב"ד על שמות האשה ואשה אמר הבעל שהוא מסופק אם אבי האשה הוא ישראל או לוי כי כמדומה לו שעלה לתורה בתוך שנים הראשונים אבל זאת ברי לי שאינו כהן ונשאלה השאלה אם די בגט ח' או צריך שני גיטין וא' בשם לוי:
תשובה נראה לענ"ד אף דמבואר בש"ע אבן עזר סי' קכ"ט ברמ"א דאם יש ס' אם הוא כהן או לוי צריך ליתן ב' גיטן מ"מ הי' נראה לכאורה להיפוך בנידן דידן דדוקא בגט א' ולא שנים מטעם שכ' הנודע ביהודא מ"ק סי' צדיק שאין ליתן שני גיטן ע"י שליח להולכה מטעם דקיימ"ל בדאוריי' אין ברירה וכן מבואר ביותר בס' גט פשוט סי' קכ"ט סקק"ה. והי' נראה להכריע בגט א' מטעם שכ' הטורי זהב שם סי' קכ"ט ס"ק י"א דדוקא היכי דאיכא קצת עדות שהוא כהן אז יש לחוש וליתן שני גיטן אבל מסתמא אמרי' סתם אדם מישראל אינו כהן ע"כ וא"כ ה"ה הכא כיון שאין עדות כלל רק חשש דממה שמדמה הבעל אין זה חשוב לגרוע כח הרוב שאינם לוים וכנ"ל לכאורה. ואמנם אחרי העיון נראה שאין להקל בגט א' מתרי טעמא חדא דדברי הטו"ז הנ"ל תמוהים לכאורה כ' מסתמא אדם מישראל אינו כהן וע"כ טעמא משום דאזלי' בתר רובא ורוב אנשים המה ישראלים ובאמת מבואר בתוס' נזיר י"א דאין סומכין על הרוב בכה"ג דהקשו שם דאמאי לא יאסרו כל העולם לישא נשים ואמאי לא נימא דין קבוע ותי' כיון דאין האיסור ניכר לעצמו לא אמרי' קבוע ותינח התם דאינו ניכר אבל בנידן דידן אם אנו מסופקים על האדם אם הוא כהן או ישראל איך נימא דאזלי' בתר רובא כיון דכהנים ולוים ניכרים בעולם ואדם המוליד הוא קבוע ועיי' בתוס' כתובת ט"ו ד"ה דלמא הא חדא. שנית נראה לענ"ד דע"כ לא כ' הטו"ז כן אלא היכי דמת אבי האשה ואין הס' עומד להתברר אם הי' כהן או לא אבל בנידן דידן מה בכך שאנו נילך בתר הרוב הלא אם יבוא הגט לפני הב"ד במקום האשה יתברר הדבר והם לא יתנו הגט אם לא יהי' נכתב כהלכתו וזה ברור. ומעתה מה נעשה לאחותינו בגט א' אי אפשר כנ"ל וב' גיטן נמי אין רשאין וכנ"ל:
אמנם אחרי העיון נראה להכריע בנידן דידן להקל בב' גיטן מחמת ארבעה טעמים. טעם הא' הגט פשוט חולק אעיקר דינא דברירה בשני גיטן מטעם דכיון דבממ"נ בחד מנייהו אגרשה ומדמה לה להנחת ב' זוגי תפילין רש"י ור"ת דיוצא בממ"נ וכן בתקיעת תשר"ת ותר"ת עיי"ש בס"ק ק"ו ונהי דנניח שיטת הנוב"י נגד הגט פשוט ונאמר דהוי ס' השקול מ"מ נראה לענ"ד בנידן דידן אין כאן שום חשש דאוריי' דלא מבעי' אם הוא בת לוי ולא נכתב לוי שבודאי כשר בדיעבד ושעת הדחק אלא אפי' אם הוי בת ישראל ונכתב לוי מ"מ נראה מפשיטת לשון הנוב"י מ"ק סי' פ"ט דאין כאן פסול אלא מדרבנן דהרי מדמה לה לשינוי מקום הדירה וכל הפוסקים ס"ל דאינו פסול אלא מדרבנן זולת רש"י יעו"ש בבית שמואל סי' קכ"ב וא"כ בכל אופן אין כאן אלא אי' דרבנן ובדרבנן יש לסמוך על הגט פשוט דס' דרבנן להקל:
טעם הב' דהרי אם נאמר דמתגרשה מה"ת בכל אופן בין אם נכתב כהן או לוי על ישראל או אם הוי כהן ולא נכתב א"כ לא הוי כאן אלא איסור דרבנן ובדרבנן קיימ"ל יש ברירה ועד כאן לא כ' הפוסקים דיש לחוש לברירה אלא היכי דאיכא ספק בשם המגרש דהוי חשש שינוי השם דהוא פסול דאורייתא וא"כ אפשר דהנוב"י מודה בנידן דידן ליתן גיטן שני:
טעם הג' נראה עפ"י מה שהכריע הים של שלמה בב"ק בדיני ברירה דבדבר העומד להתברר אמרי' יש ברירה אפי' בדאוריי' והוא סברת הר"ז מובא בר"ן בהלכות ר"פ כל הגט וא"כ י"ל פ"כ לא חששו הפוסקים בשני גיטן לחשש ברירה אלא היכי שהספק בשמות ואין הדבר עומד להתברר אבל בנידן דידן כיון שהדבר עומד להתברר עת אשר יגיע השליח עם הגט למקום האשה חל השליחות על הספק ואמרי' ברירה. ועל ארבעה לו אשיבנו דנראה דהכא כ"ע מודו דלא שייך ברירה וכמו שאמר ר"י בעירובין ל"ז ובחולין י"ד וכבר בא חכם ופירש"י וז"ל מתני' דהכא עסקי' שכבר בא החכם כו' ואין כאן צורך ברירה יעיי"ש וא"כ בנידן דידן אין כאן שום ס' אם הוא לוי או לא רק שאין אנו יודעים האמת ואין זה אלא גילוי מילתא בעלמא והרי זה דומה לשכח מה אמר לו רבו אם גדי או טלה דקיימ"ל דנוטל גדי וטלה ומתנה אם גדי אמר לי רבי גדי שלו כו' כמבואר פסחים פ"ח ולא שייך כאן דין ברירה כיון שהוא מבורר כבר רק שאנו אין יודעים ע"כ נלע"ד לשלוח שני גיטן וא' בשם לוי