שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן לט
שפעת שלומים משמי מעונים לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסים מו"ה יהושע אהרן צבי ני' אב"ק מארגערעטין יע"א:
זה איזה ימים אשר באתי לביתי ממרחץ הארשפאלא. והאיר ה' לפני מכתב קדשו ונהניתי כי הסכים כ"ת לדעתי להתיר לאיש הידוע לישא אשה בלי היתר מק' רבנן. אמנם מצאתי א"ע מחויב בדבר להעמיד דברי לנכון במה שהשיג עלי שכתבתי דס"ל לרמ"א דאפי' לדעת הרי"ף כיון דהוי כנותן גט על תנאי במעכשיו דקיימ"ל דקדושין תופסין בה ממילא לא הוי כאשת איש דיהי' נאסר הבעל ליקח אשה מכח איסור שתי נשים ומדוע כ' המהרי"ק דגם לענין ב' נשים חשובה כאשת איש והשיג עלי כ"ת וכ' וז"ל דבריו תמוהים ואינם מובנים דודאי הא דתופסין בה קדושין הינו אם נתקיים התנאי אח"כ אכל אם לא נתקיים התנאי אח"כ פשיטא דהיא אשת איש למפרע וא"כ בנידן דידן נמי דלמא לא יתקיים התנאי, ולא יגיע הגט לידה וא"כ היא אשת איש גמורה לד הרי"ף עכ"ל וצריך אני להרחיב הדיבור כי קצרתי במכתבי. הנה מבואר באע"ז סי' קמ"ג במגרש על תנאי במעכשיו ותנאי בידה והיא בשב ואל תעשה ולרמב"ם אפי' בתנאי שהוא בקום ועשה מותרת לינשא לכתחילה ואפי' כתנאי שאין בידה רק לכתחילה לא תינשא אבל קדושין תופסין בה רק צריך להפריש ממנו עד קיום התנאי. ונראה לע"ד דה"ה במגרש על תנאי במעכשיו דמותר לו לישא אשה אחרת מיד ואין כאן איסור שתי נשים דהרי גם בידו לבטל התנאי וכמש"כ הבית שמואל שם סק"א וכן קיימ"ל לענין קדושין בסי' ל"ח דדל האומר מעכשיו יוכל לבטל התנאי א"כ הרי בידו של הבעל לבטל התנאי ושיהי' הגט חל למפרע וכמבואר שם במקנה הל' קדושין ל"ח ובאבני מלואים וכן מוכח מתשובת הרא"ש גופא שכ' דמהאי טעמא יוכל לבטל התנאי משום דכל תנאי מתנאי בני גד ובני ראובן ילפי' לה וחידוש הוא שדיבור מבטל מעשה וא"כ אין לך בה אלא חידושו דוקא היכי דאינו מבטל התנאי אבל היכי דהמעשה ישאר קיים אמרי' דהתנאי בטיל משום דאתי דיבור ומבטל דיבור וכמו דקיימ"ל בהאומר כר"י ע"כ. והנה הא דאמר ר"י כקדושין אתי דיבור ומבטל דיבור היינו ביטול למפרע ונעקר הדיבור לגמרי כמו דאמרי' בעלמא החכם עוקר הנדר מעיקרא דאי לא תימא הכי אלא דנימא אתי דיבור כו' כמו דאמרינן בעל מיגז גייז ומהשתא ולהלן הוא מבטל א"כ מה מקשה הש"ס שם בסוגיא דאתי דיבור דקשיי' הלכתא אהלכתא וכן לא תיקשו קושית התוס' שם בד"ה מידי כו' ודו"ק. אלא ע"כ הדבר פשוט דאתי דיבור ומבטל דיבור למפרע. וא"כ אם יבטל הבעל התנאי אז למפרע לא עשה שום איסור משתי נשים והדבר ק"ו ומה לגבי אשה דאם לא יתקיים התנאי הוי אשת איש דאוריי' אפ"ה מותרת לכתחילה לינשא ואינו חוששין שמא לא יקוים התנאי והקדושין חלין מכ"ש לגבי הבעל לענין שתי נשים מכ"ש שמותר לו לישא אחרת ואין לומר דנזיל בתר איפכא דבאשה מהאי טעמא הקילו משום דחמיר איסורא ולא אתי' לקילקולא ותקיים התנאי אבל באיש שקיל איסורא חיישי' שמא לא יבטל התנאי דהא ליתא אדרבה אנן סהדי כיון דאינו צריך לביטולו שום עד ואפי' בינו לבין עצמו יוכל לבטל היכי דלית לי' פסידא ודאי מבטל התנאי כדי שלא יוכשל בחרם דר"ג ולמה יקלקל עצמו בחנם לבוא לידי עבירה ואין אדם חוטא ולא לו כיון דבידו לבטל ופשיטא דדיבור בעלמא לא נקרא קום ועשה דהרי אמרי' דלאו שאין בו מעשה אין לוקין חוץ ממומר ומגדף כו' ואמרי' נמי דדברים שבלב ג"כ הוי דברים כל היכי שבלא גילוי דעתו יש לנו לדעת דעת מעצמינו עי' תוס' גיטין ר"פ השולח. וממילא זה האיש המגרש ע"י תנאי כיון שנושא אשה אחרת אמדי' דעתי' דמבטל לתנאי וממילא אין כאן איסור שתי נשים. והשתא לפ"ז לא מבעי' אם נאמר במזכה גט דהוי כמגרש על תנאי וממילא יוכל לבטל התנאי דפשיטא דמותר לו לישא אחרת וע"כ צ"ל כן דאל"ה דנאמר במזכה מהני ביטול א"כ גם האשה תהי' מותרת להנשא. ואפי' נאמר דחמיר טובא ואינו יכול לבטל התנאי ע"כ צריכן אנו לומר טעמא דמילתא משום דקליש אישית דידי' לגבה דאפי' התנאי אינו יכול לבטל דהוי כאיש נכרי ולא נשאר בידו כח אפי' לבטל התנאי אז ודאי הסברא מחייבת דלא חשיבה אשתו כלל ואין כאן איסור שתי נשים ולכן ס"ל לרמ"א דמזכה אין בו עוד איסור שתי נשים כנלע"ד. דמהאי טעמא הרמ"א חולק על המהרי"ק. וגם בלא זה תמוהין לי דברי המהרי"ק ממתני' דר"פ האומר התקבל דתנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה לחזור אינו חוזר דקשה לשיטת מהרי"ק הנ"ל מאי רבותא אשמוענין במתני' דאם היא עשאו שליח לקבלה הבעל אינו יכול לחזור והרי אפי' אם הבעל עשה שליח לקבלה היכי דזכות הוא לה ג"כ אמרי' דהבעל א"י לחזור אלא דהיא לא מתגרשת עד דמטא גיטא לידי א"כ הי' לו לאשמוענין דמיד מתגרשת בקבלת הגט ליד שליח אבל באם רצה לחזור אין כאן רבותא כלל אלא ע"כ מוכח ממתני' דס"ל לדבר פשוט דשני דברים תלי' זה בזה ואם מתגרשת הבעל אינו יכול לחזור ולא יצוייר בשליחת הגט אופן שנאמר דגיטא לא הוי והבעל אינו יוכל לחזור וממילא ידענו כל היכי דלא יוכל לחזור הגט מהני מיד בקבלת השליח ודלא כמהרי"ק וצ"ע. את כל אלה כתבתי לישב דבריי. אלה דברי ידידו דורש שלום תורתו באהבה רבה ומעתיר בעד אריכת ימיו בנעימים כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים. ערב שבת קודש ראה זמרת לפ"ק בוסערמין יע"א:
אהרן פריעד חונה פה ק"ק הנ"ל.