שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן לז
הנה זה ח"י שנים אשר אנכי רובץ פה למשא בני ישראל אנשי קהילתי וכאשר קרה לפני איש ואשה להתגרש הייתי הולך ונוסע לק"ק שאמשאם אשר הייתי להם לרב וגם אח"כ סרה למשמעתי ושם סדרתי הגט מחמת שהי' שם שני נהרות וכבר מקדמת דנא סדרו שם גיטן אך זה כמו חמש שנים יבשו שם בשאמשאם כל הנהרות ולא נשאר מהם שום זכר עד שחרשו המקומות ועשו מה שדה לבן ומן אז והלאה נמנעתי לסדר שם גט. וכהיום אירע פה קהילתינו אשה שבעלה נכפה ר"ל ושפטו הרופאים שאין לו תוחלת לרפואה וזה יותר משלשה שנים אשר אשתו רוצית גט פטורין והבעל אינו רוצה לילך למקום אחר לגרש או לצוות על הגירושין לסופר רק אם יהי' הגט ניתן פה אז יבוא לגרש הנה ולא באופן אחר וע"כ הסכמתי בדעתי לכתוב פה גט פטורין ולמסרה לאשה הנ"ל הגם שלא ניכתב פה גט מעולם מ"מ איכא קצת עיגן והרבה חשו חכז"ל לתקנת עגונה:
והנה שם העיר פה בלשון יהדות בוסערמין אך הנכרים האונגארין קורין לה Boszormeny והנה יש כאן חמשה ספיקות א' שאין פה שום נהרות רק אנשי העיר שותין ומסתפקין ממי בארות. כ' שיש סמוך לעירינו כמו בריחוק איזה פרסאות עוד כפר אשר שמה ג"כ בוסערמין כנ"ל. ג' שאנו קורין "בו סער" ובלשון אונגאריש כותבין שני הברות שוות Boszor א"כ אפשר צריך לכתיב שניהם ועל שם הנכרים דמתקרי וכמבואר בש"ע. ד' עוד יש שינוי שאנו קוראין אותה בוסערמין כמו חירק והמה קוראים meny שהוא כמו צירי כפי מה שקורין האשכנזים הצירי. ה' יש שינוי שאנו מסיימין "מין" והמה מסיימין באיפסלאן בסוף להורות שהוא כמו יוד לבסוף אחר הנון וא"כ נראה כמו שם אחר בלשון אונגאריש והי' מן הצורך לכתוב שניהם דהיינו בוסערמין דמתקרי בוסורמעני:
ומעתה נבוא לחזור על הספקות ולבאר כיד ה' הטובה עלי. והנה הספק הראשון מצד שאין כאן שום נהר אמת שכן כ' הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק י"ח בשם הד"מ דהמנהג לכתוב בגט ב' נהרות אך תברא בצידה שכ' דהיכי דאיכא למיחוש לעיגון אין לחוש וכבר כ' הבית מאיר בסי' הנ"ל בסופו דעתה מסדרין וכותבין גיטין בכל יום אף במקום כאין שם שום נהר דכל שפת הדחק כדיעבד דמי וכן נמצא בטיב גיטין מקומות שעכ"פ שם אשר כותבין בהן גיטין ואין שם שום נהר וכן הסכים בספר טיב גיטן בליקוטי שמות עירות ס"ק כ"ח וכן כ' והעיד הגאון מוה' נחום טרעביטש בספר קובץ על יד על הרמב"ם בפ' ד' הל' י"ב ע"ש ומסיים דלדידן חשיב הכל מקים עיגון דמי יימר דיתרמי ב"ד בקיאין ע"ש ואנכי הבאתי ראי' לדבריו דהיכי דצריכן האיש ואשה לילך למקום אחר להתגרש הוי מקום עיגון עיי' לעיל שאלה כ"ו:
ספק הב' מפני שיש כפר ג"כ הנקרא ביסורמיען לענ"ד אינו מזיק לן מידי דנודע בפי כל וגם נכתב בכל הפראטאקאלען שלהם שעירנו ניקרא הוידע בוסורמיען וכן נכתב בכל השטרות וכן נדפס על הפאסט שטעמפל והוא סימן שנדע שהכוונה לעירינו וכבר כתבו הפוסקים מובא בב"ש אע"ז סי' קל"ב סק"ג דהיכי דשמותיהן שווים כותבין סימן וסימן מהני לכ"ע א"כ שפיר נכון לסדר פה גט וליכתוב הוידא בוסורמיען. אך לכאורה הי' נראה לחלוק על זה מטעם דידוע ששם הוידא הוא שם סקאמיטאט דששה ערים המה אשר אנשיה קנו להם חירות מן הממלכה לפני כמה מאות שנים וניתן להם שם זה שם חירות על שם שהמה היידוקן אנשי חירות וכל אחד מהערים הנ"ל נקרא כן כמו הוידא נאנאש הוידא דאראג וכדומה א"כ הוי שם זה כמו שם המדינה וכבר מבואר בתוס' סוף פ' במה מדליקין דאין כותבין שם המדינה בגט ואף שהתוס' כתב כן על שם הדירה שעלי' קאי שינה שם עירו ועירו מ"מ אפשר גם שם מקום העמידה ג"כ הכי הוי דמה"ת לחלק וסתמא כתבו התוס' דאין כותבין שם המדינה בגט. אך באמת גם הא לא תברא דהא דאין כותבין שם המדינה בגט היינו אם רוצים ליכתוב שם המדינה במקום שם העיר אבל במקום שאנו כותבין שם המקום רק שאנו כותבין ג"כ שם המדינה כדי ליתן סימן אז בודאי כותבין וראייתי לזה מגט פשוט סי' ק"כ ס"ק ב' בד"ה גי אמון בשם הראב"ד דכותבין אלכסנדריא של מצרים לאפוקי של ארם. וכן מבואר עוד שם בד"ה טבריא שכותבין טבריא שבעמק והנה עמק הוא שם המדינה וכמבואר במתני' דמס' שביעית פרק ט' דשלש ארצות לבבל אחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק. והעמק תחום טבריא ע"ש הרי שכותבין שם המדינ' לסימן. ובדברינו זה יש לישר קושית תוס' שם גבי בבל בורסיף דאמרי' דאשתנו שמייהו ונ"מ לגיטי נשים ופירש"י לענין שינה שם עירו ושם עירה והקשה תוס' הרי בכל שם המדינה ואין כותבין שם המדינה בגט ועיי' בתשו' מהרי"ט סי' י"א אך בדברינו א"ש דכוונת רש"י דאם יש שני עיירות ששמותם שווים ואז צריך לכתוב שם המדינה לסימן כמו אלכסנדריא של מצרים או טבריא שבעמק ואם כתב שם בבל לסימן שהוא נקרא כעת בורסיף או להיפוך אם הוא שם מקום עמידה פסול לגרש בו לכתחילה לדעת רש"י ורי"ף בהי' במזרח והוא כתוב במערב ואף שרש"י נקט לישנא דשינה שמו ושם עירו דמיתני' דמיירי ממקום הדירה כוונתו על רישא דמתני' הי' במזרח כו' או אפשר דס"ל לרש"י דגם במקום הדירה אם כ' לסימן שם המדינה ושינה בו פסול דמה לי בשינוי שם העיר או שינה שם המדינה שהעיר בתוכו וא"ש. עכ"פ יוצא לנו דשפיר ונכון לן ליכתוב הוידע בוסערמין לסימן:
עוד יש לפקפק ולומר כיון שיש ג"כ שם לבוסערמין אחרת והוא נקרא בערעג בוסערמין א"כ נכתוב פה בוסערמין סתם ויהי' ג"כ מוכח מתוכו מפני שזה השני נקרא בערעג בוסערמין. גם זה ליתא מכמה טעמים א' שאין שם זה מוחזק בפי המון שנקרא ג"כ בערעג מפני שאין שם פאסט ואין זה מפורסים כל כך שנחשב לסימן ועוד עכ"פ אי לא נכתב הוידא יש לחוש שיאמרו שאינו זאת העיר מחמת שזו נקרא הוידא ובזה נכתב בוסערמין סתם ועוד הרי עיקר הטעם שצריכין לכתחילה לכתוב שתי הנהרות משום דהוי כשני סימנים ולא חיישי' לעיר אחרת שיהי' לה ג"כ שני סימנים כאלה וא"כ ה"ה הכא אלו נכתב בוסערמין סתם הי' סי' אחד מחמת שהשני קורין לו בערעג בוסערמין ונוסף על זה שיש להעיר הזאת ג"כ שם הוידא ראוי שנכתוב הוידא בוסערמין כדי שיהי' כעין שני נהרות וגם מפני נגד עיירות דעלמא:
ספק הג' שבלשונה נקרא בשני הברות שוות כמו מלופאם ובלשונינו כותבין בוסער והבר' שני' ישונה קצת זה אינו מזיק מידי ובשביל זה אין צריך לכתוב שם נכרים בגט דהרי כתבו רבותינו האחרונים דקאזמר דמתקריא קאזימיריז לא מפני שינוי התנועת צריכין לכתוב שם הגוים רק משום דניתיסף הזי"ן עוד נראה דדרך הלשונות אם יבואו שני הברות שוות זה אחר זה הראשון נדחק ונרגש יותר מן השני דהשני נחטף כמו בלשון הקדש שקל עשר כסף א"כ ה"נ בלשונם הברה השנית נחטף ולא נרגש אלא כמו סגיל דבלא"ה ידוע כי הברה זו ממוצע בין סגול למלופאם ובודאי אין צריך לכתוב בשביל זה שם הגוים. וכן ספק הד' שהזכרנו שהגוים קורין מען ואנו קורין מין ג"כ לא מזיק דהרי הברתם כעין צירי לפי קריית המדקדקים והברתינו כמו חירק והנה היוד מורה על חירק וצירי וכמבואר בטוב גיטן בשמות נשים אות ויו סי' ג' וא"כ אפי' אי נרצה לקרות כמו הברת הנכרים ג"כ צריך ליכתוב יוד שיורה על צירי ולא עין שיורה על סגול וא"כ אין כאן שינוי שנצרך לכתוב ג"כ שם הנכרים. אמנם ספק החמישי יש לעמוד בו דאנו מסיימין בוסערמין בנון והמה מוסיפין אות איפסלאן במקום יוד נחה ונרגשת ולכאורה יש לספק כמו דצריכין לכתוב קאזמר דמתקריא קאזמירז מפני זין הנוסף וכן פוזנן דמתקריא פיזנני משום יוד הנוסף כן הי' צריך ליכתוב בוסערמעני אבל לדעתי אי אפשר ליכתוב כן משום דמסתמא היוד הנוספת תיקרא לתנועה בפני עצמה ונרגש ונדחק בחירק כמו פוזנני ואנו רוצים שתהי' נחטפת בשווא אשר על כן נראה לענ"ד כיון שאין לנו אות כמו האיפסלאן שתהי' תמיד נח מורגש ולא תהי' תנועה בפני עצמה שלא נכתוב אותו כלל כיין שאינו באה לתנועה בפני עצמה רק תמיד נוספת לאות שלפניה ליופי הלשון ואנו אין לנו אות כזה מוטב שנניח אותו לגמרי ומצאתי ראי' לדברי דבטוב גיטן מביא פרעשבורג דמתקריא פאזשאן והנה נודע ומפורסים בכל ספריהם ופאסטאמט שנקרא ונכתב בלשונם Pozsony ומ"מ לא כתבו רבותינו רק פאזשאן וע"כ היינו מטעמא דכיון שאין לנו אות כמוהו לא ניכתוב אותו כלל ומהאי טעמא לא כתבו פאזשאני משום דהיא אפשר לקרות בתנועת החירק לבסוף לפיכך הניחו אותו ולא כתבו אלא פאזשאן ואף שהביא שם ג"כ באנהארט דמתקריא באניהאד אף שאחר הנון יבוא איפסלאן בלשון נכרים ומ"מ כתבו שם יוד י"ל דשאני התם דגם גוים האשכנזים קורין שם העיר באניהאד והמה באמת קורים הנון קצת בחירק כידוע ולכן שפיר כתב ביוד בלשון נכרים ולא השגיחו על לשון האונגארין וכמו שהביא בנ"ב שם אבל פאזשאן הוא שם של גווי איגארין בלבד להכי לא כתבו רק פאזשאן ולפ"ז בנידן דידן גם אי הי' צריך לכתוב בוסערמין כמו הנכרים ג"כ לא היינו כותבין רק נון לבסוף לזאת דעתי נוטה שלא לכתוב שם דמתקריא כלל רק הוידא ביסערמין בלבד וגדולה מזו כתבו שאפי' בפוזנן לא היינו צריכין לכתוב דמתקריא פוזנני אף שנדחקת בחירק לבסוף רק לכתחילה וכשר בדיעבד ומכ"ש בנידן דידן דכשר לכתחילה. היוצא מדברינו ליכתוב גט בעירנו הוידא בוסערמין דיתבא על מי מעיינות