שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן לו
בענין שמות האיש והאשה בגט
המרדכי פ' כל הגט (קצת משובש לפנינו) אך הגירסא הנכונה מובא בסוף. האלפסי תולין בקיצור המרדכי באות שנ"ד וכן הובא בבית מאיר סי' קכ"ט כ' רבינו יואל אי לא מסתפינא מחברי' הוה אמינא אפי' לא הזכיר שם האיש והאשה בגט רק שיהי' כתוב כהלכתו כשר ומביא ראייה לדבריו והיש"ש וגט פשוט ומכתב אלי' ובית מאיר כולם תפסו עליו מהא דגיטן כ' בהאי גברא דשקיל ס"ת ונתן לאשתו דמסקא ובעינן שמו ושמה הרי מבואר דפסול וכולם הניחו בצ"ע ולענ"ד נראה דרבינו יואל הוציא דינו מסוגיא זו דהנה כבר קשיא להו לרבותינו האחרונים ז"ל דלדעת הר"ן ורמב"ן דאם לא כתב שמו ושמה בגט פסול מן התורה וכמו שמוכח ממה דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה דמשמע מזה דאפי' ריח הגט אין כאן א"כ מאי פריך הש"ס מה קמ"ל ר' יוסף מדוע לא משני דהוא גופא קמ"ל דחסר שמו ושמה בבט פסול מדאוריי' ואין חוששין כלל ומה שתירץ בזה המכתב אלי' דהא פשיטא דבעינן ספר כריתות שיהי' הספר כורתה ואם חסרו השמות נמצא שאין הספר כורתה אלא העדים ואנו ספר כורתה בעינן ולכך פריך הש"ס דר' יוסף מאי קמ"ל הרי מקרא מלא כתיב וכי קרא אתי לאשמוענין קשה על זה הא מוכח מהא דכתב לגרש את הגדולה דעכ"פ גדולה מצי לגרש והרי התם השם אינו מועיל כלל והוי כאילו לא נכתב בו שם כלל ואפ"ה כשר א"כ שפיר איצטרך להשמיענו דלא כתב כלל גרע מכתב וגרש בו הגדולה ואכתי מאי פריך הש"ס אלא ע"כ מוכח מזה דדוקא היכי שהגט נכתב כהלכתו ומבואר בו שאני מגרש אשתי והעדים יודעין מי הבעל המגרש ומי המתגרשת הרי ודאי שפיר מגרש אותה בספר שבידו אף שאין כתובים שמם מ"מ הרי כתוב אני מגרש אותה ונותן הגט מידו לידה בפני עדים ולהכי שפיר אמרי' דלגדולה שפיר מצי מגרש לה אף דהוי כאלו לא נכתב שם האשה בגט אבל הכא דמיירי שהגט אינו כתוב כהלכתו רק שהוא ספר תורה ודאי אלו הי' כתוב בספר תורה וכתב ראובן לה לשרה ספר כריתות ונתן בידה אז הוי הגט כשר אבל כיון דלא כתב שם שם הבעל והאשה א"כ איך נידע מזה הספר שהבעל מגרש אשתו ואפי' העידי מסירה אינם יודעים שזה ספר כריתות ולהכי שפיר אמר ר' יוסף דליכא למיחוש בי' כלל משום דחסר שם הבעל ושם האשה וממילא דלא הוו ספר כריתות כלל ובזה אתי שפיר דמשו"ה משני הש"ס דרב יוסף אתי לאשמועינן דאין מי מילן כו' ולא רצו לשנויי דאשמוענין דחסר שמו ושמה פסול מדאוריי' דאז הוי אמינא דאפי' בנכתב הגט כהלכתו ג"כ הגט בטיל מדאוריי' וזה אינו אמת דכיון שנכתב כהלכתו אז הגט כשר וכדמוכח מהא דלא יגרש את הקטנה הנ"ל ולהכי הוצרך הש"ס לומר דר' יוסף בא להשמיענו ללמוד מזה למקום אחר דאין מי מילן כו' אבל מהא דאמר דחסר שמו ליכא למילף במקום אחר הדין דשאני הכא דלא נכתב הגט כהלכתו ובזה מדויק היטב לשון ר' יואל הלוי במה שכ' אפי' לא הזכיר שם כו' רק שנכתב הגט כהלכתו דלכאורה אין הבנה לזה ויראה לכאורה כדברים מיותרים ובדברינו ניחא וברוך ה' כי ישבנו דברי רבינו יואל כהלכה:
כבר הבאתי דעת הר"ן דחסר שמו ושמה בגט פסול מדאוריי' ואפי' לפסול לכהונה לא מהני מידי מדאמר רב יוסף למאי ניחוש לה אלמא דלא חיישי' לה כלל ותמה המכתב מאליה דא"כ מאי פריך הש"ס ור' יוסף מאי קמ"ל והלא טובא קמ"ל דחסר שמו בטל הגט ול"ל למימר דאשמועני' דאין מילין על מי מילין ונראה דבלא זה יש להקשות דמאי משני הש"ס דר' יוסף קמ"ל דאין מי מילין כו' בשלמא אי הי' ר' יוסף מסדר דבריו בהיפיך שמתחילה הי' אומר למאי ניחוש לה אי משום כריתות כו' הא בעי' שמו כו' והי' מסיים ואי משום מי מילן אין מי מילן כו' הי' שפיר לומר דעיקר הרבותא הוא דאין מי מילין כו' ודבריו הקודמים היו רק לחדודי בעלמא שבגמר דבריו אדם נתפס אבל כיון שמיד אמר הרבותא דאין מי מילין כו' ועיקר הרבותא דאתי לאשמוענין א"כ אכתי תיקשי דלמה האריך ר' יוסף עוד בדבריו לאמור דבר שאינו צריך ופשיטא. אבל הנראה בזה דהנה הרמב"ן בחידושיו בסוגין כ' דיש אומרים דשמו ושמה מדרבנן צריכין ואפ"ה אי לא כתב אין חוששין לריח הגט כלל דכל דמגרש אדעתי' דרבנן מגרש ושוויא רבנן לגיטא חספא בעלמא וכ' הרמב"ן ע"ז ולא דייקא ועוד דא"כ היכי אמרי' דמאי קמ"ל ר' יוסף והלא טובא קמ"ל ע"כ ובזה מיושב היטב קושית המכתב מאלי' הנ"ל דלעולם חסר שמו ושמה בגט בטיל מדאוריי' ומ"מ לא אמרי' דהא קמ"ל רב יוסף דחסר פסול דזה לא נוכל לדייק כלל דפסיל מדאוריי' אלא לעולם דלא הוי רק מדרבנן ואפ"ה לא חייש לה ר' יוסף כלל משים דהוה אמינא דכל דמגרש אדעתי' דרבנן מגרש כו' והוה אמינא דנלמד מני' לשאר פסולי גט דרבנן ג"כ דלא מהני הגט מן התורה וזה כמו שכ' הפנ"י לקמן במתני' דכתב לשם מלכות אינו הוגנת לישב דעת רש"י דכ' דקדושי שני אין תופסים מה"ת ואינו צריכה גט אלא מפני מראית עין משום שס"ל לרש"י כמו דאמרי' כל דמקדש אדעתי' דרבנן מקדש כמו כן אמרי' כל דמגרש כו' והגט בטיל מן התורה אף דלא הוי רק פסול דרבנן חוץ משלשה גיטין שכך התנו חכמים. ע"ש בפנ"י. אבל הש"ס שלן נשמר מזה שלא נטעה בכך ולזה מאנו לומר דלזה נתכווין ר' יוסף ואמרו דר' יוסף בא לאשמועינן דאין מי מילן תיפוק לי' אפי' אי יש מי מילן כו' מ"מ הוי פסול מדרבנן ואמרי' בי' כל המגרש כו' ואפי' ריח הגט אין בו אלא ע"כ דלא ס"ל לר' יוסף כל דמגרש כו' ולהכי שפיר אמר אין מי מילין דאז פסול מדאוריי' ממילא גם הא דסיים חסר שמו ושמה ג"כ פסול מדאורייתא ממש. וכדעת הר"ן ומיושב נמי מה שהקשתי דבזה שאתי לאשמוענין דאין מי מילן מוכח נמי דחסר שמו פסול מדאורייתא ואיכא ג"כ רבותא בזה ודוק