אור ברסלב
שות מהראפ סימן יז

שות מהראפ· הרב אהרן פריד

סימן יז

סימן טז

ישאו הרים שלום וברכה לכבוד ידידי הרב המאוה"ג הגאון אבדק"ק א"ש

נועם ימינו הגיעני כו' ועל דבר אשר הקשה על הא דפסקו הרמב"ם טור ומחבר כר"י אמר רב חולין י"ט דשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש דכשירה ולכאורה תמה הא הוי פסוקת הגרגרת ברובה אלא ודאי משום דהיא דרך שחיטה ולפ"ז מוכח מזה דאם הפסיק כדי' שהי' ודאי השחיטה פסולה דאין לאחוז החבל בתרין ראשין לומר דלא הוי פסוקת הגרגרת מפני שהוא מעשה שחיטה אחת ולא תפסל ע"י שהי' לא ניתן להאמר וא"כ מצינו שהי' שפוסלת בשחיטת הגרגרת ותיקשי אמחבר בסי' כ"ג דפסק דאין שהי' פוסל בעוף בגרגרת אלו דבריו בקיצור. והנה. מה שהניח דאם הפסיק כדי שהי' שחיטתו פסולה הוא מבואר כן בפרי מגדים סי' כ"ד ס"ק ט"ז וז"ל ואם הגרים שליש ושחט שליש ושהה והשלים השחיטה יראה דהוי נבילה מדאורייתא כיון שרוב הקנה נפסק אף שלא במקום שחיטה הוי טריפה עכ"פ וא"כ תו הוי לי' נבילה שוב ראיתי שטרפה הוי כה"ג ולא נבילה עכ"ל. וממילא דה"ה בשחט שליש והגרים שליש ושהה וגמר השחיטה דהוי ג"כ נבילה דחד טעמא הוא אך לפי מה שחזר בו הפרי מגדים לא הוי אלא טריפה וצריך טעם למה אינו רק טרפה. ונראה לענ"ד דהנה הפליתי הביא בסי' כ' סק"ג דעת הכ"מ והפר"ח שפסוקת הגרגרת למעלה ממקום שחיטה לא הוי אלא טרפה והקשה הפלתי הרי ר"ה אמר רב ס"ל דבהגרים שליש ושחט שליש דכשירה דכי נפקא חיותי' בשחיטה נפקא וקשה אם אתה אומר בפסוקת הקנה שלא במקום שחיטה לא הוי נבילה רק טרפה ש"מ דלא נפסק חיותא בפסוקה ההיא דהא הוא רק טרפה וא"כ איך נפסק חיותא בהגרים שליש ושחט שליש ואיך יוכשר שחיטה הא לא נפיק חיותא כלל דשליש במקום שחיטה ליכא רובא וכשר ושליש דלמעלה ממקום שחיטה הא שם לא נפיק חיותא דמעלה ממקום שחיטה אינו אלא טרפה וא"כ מכל צד לא נפק חיותא כלל ובגמרא אמרי' נפק חיותא ואיך יוכשר השחיטה אם לא עשה מעשה נבילה ולכן ברור דהואיל ונפיק רוב הקנה ורובו ככולו בכל התורה הוי כניטל ונפסק גרגרת נבילה ולענ"ד נראה לישב קושית הפליתי דהנה הר"ן כ' דר' הונא ור' יהודה בהא פליגי דר"ה סבר דהגרמה כמקום הראוי לשחיטה שנשחט שלא בהכשר דמי והוי לי' כחצי קנה פגום כו' ור' יהודא סבר דהגרמה לאו במקום שחיטה דמי אלא במקום טרפות וכל זמן שנגרם רוב אסורה ע"כ ויש להבין דברי הר"ן באיזה סברה פליגי ונראה דר"ה ס"ל דפסוקת הגרגרת ברוב למעלה ממקום שחיטה הוי נבילה וגם שם נפיק חיותא וממלא בהגרים שליש הוי לי כחצי קנה פגום ולכך כי שחט שליש השני שפיר נפיק חיותו בשחיטה וכשר אבל ר"י ס"ל דפסוקת הגרגרת ברובא למעלה ממקום השחיטה לא הוי אלא טרפה ולכן בהגרים שליש ושחט שליש לא נפקא חיותא כלל וממילא מיושב קושית הפלתי דודאי לר"ה הוי פסוקת הקנה שלא במקום שחיטה נבילה ושפיר נפקא חיותא ברובא דהגרים שליש אבל אנן דקיימ"ל כר"י דהגרים שליש ושחט שליש נבילה שפיר קיימ"ל דפסוקת הגרגרת לא הוי אלא טרפה וא"ש. עכ"פ למידן אנו מדברי הפליתי דאי סבירא לן דפסוקת הגרגרת הוי טרפה אז לא מצרפי' בהגרים שליש ושחט שליש לומר דנפקי חיותא ע"י הצטרפותן ממילא לדידן בהגרים שליש ושחט שליש א"ש דהוי נפסק הקנה ברובו מ"מ כיון מה שנפסק שלא במקום השחיטה לא הוי אלא טרפה לא נפקא חיותא בזה וממילא אם שהא אינו אלא טריפה דשהי' לא גמירי אלא בדבר שהחיות תלוי וכמו שכ' הפרי מגדים בסי' כ"ג ס"ק כ"ב כל היכי דהוי שחיטה והגרמה לא הוי אלא טרפה וכן בשחט שליש והגרים שליש ושהה לא הוי אלא טריפה כיון דלא נפקא חיותא עדיין וממילא דמיושב קושית מעכ"ה דודאי אין דין שהי' בעוף בקנה שיהא נבילה זה אי אפשר אבל אי שחט והגרים ושהה אז לא הוי אלא טרפה ואינו נפסל מדין שהי' שהיא נבילה וא"ש כנלע"ד

תוכן העניינים

שות מהראפ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה