שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן ג
שלום וברכה מאלקי המערכה לכבוד הרבני הנגיד המפואר ומרומם לשבח ולתהילה כבוד מו"ה יצחק שווייגער ני' ראש הקהל בקהל היראים דק"ק אוהעל יע"א:
נועם מכתבו הגיענו. ובקראי רעדה אחזנו על הבערה אשר לחלק יצאה קהילה קדושה אוהעל גם עליך עבר כוס התרעלה. קריה נאמנה איך נהפכת לסורי גפן נכריה. ולהורך ומורך עורף פנית ה"ה כבוד גאון וצדיק זרע קודש מצדיקים וגאוני עולם הרב אב"ד שלכם ה' יחייהו לעד:
והנה ליטה פה תשובה אשר השבתי בענין זה זה חדש ימים לכבוד הרב הגאון ני' וראשי עדה דק"ק סיגוט. וממוצא דברינו שם שבכל קהלה שיש רב אב"ד ומרא דאתרא שקבלו עליהם הקהל כל השחיטה והוראה תחת יד הרב ני' והורמנא דליה ובלי רשותו לא ירום איש את ידו וכל מי שישחוט או יורה מבלי נטילת רשות מהרב מרא דאתרא יהי' מי שיהי' או מאיזה חברה שיהיה שחיטתו והוראתו אסורא מדינא והשחיטה והוראה פסולין מדאוריי' גם שם הוסכם שאנשי שטאטוסקווא המה ומוריהם ושחיטיהם כולם אסורין ופסולין לפני כלל ישראל כפסקי הגאונים אשר נדפס במכתב גלוי בק"ק סיגוט יע"א:
והנה ידעתי כי יש נמהרי לב אשר יקשה להם איך אפשר לאסור בעלי השטאטוסקווא באוהעל הלא עד עתה גם היראים היו שטאטוסקווא. הכי הכשירו כליהם כשנעשו שומרי הדת או איך אפשר שהגאונים הצדיקים אשר היו עתה שטאטוסקווא אכלו ח"ו טריפות ונבילות ואם לא הי' טרפה ואסור להם איך יאסור עתה השטאטוסקווא? ואיך יהפך ההיתר לאיסור מעצמו? אבל אני אבאר בעזה"י כי נכונים דברי חכמים וצדקו דבריהם הנאמרים באמת וחלילה להרהר אחריהן. הנה לאחר מפלת הקאנגרעס ותשועת הצדיקים התאספו גאוני דורנו לערך נ"ב גאונים המפורסמים ובראשם הכתב סופר ומהר"ם שיק ובצירוף ג"כ מהר"ש סופר אבד"ק קרקא כולם זצ"ל ואסרו השטאטוסקווא מוריהם ושוחטיהם מטעם הכמוס וגזרו איסור עליהם וגזירה זו היה לסייג ולהעמוד הדת על מכונה ואמנם לא נתפרסם גזירה זו להמון עם שבמדינתינו ולא היה יודעים מזה רק יחידי סגולה כי כעת עתה נדפס גדרה זו במכתב גלוי הנ"ל. אחר זה איזה שנים היה בפעסט אסיפת הרבנים מקהילת היראים ונתאספו לערך שני מאות ויתר רבנים ונשאלה השאלה לפניה' אם לפרסם האיסו' איש איש בתוך עדתו שהשטאטוסקוו' נאסרו מפי הגאונים או לאו שלא נפרסם האיסור והיה מיימינים ומשמאילים עד שעמדו למנין והסכימו שלא לדבר מהם כלום והאיסור נשאר כבראשונה. גם אנכי הייתי מן הנימנים שלא לדבר מהם כלל והטעם שלנו הי' לאחר שנודע כי אז הי' קהילת קדושת שטאטוסקווא כמו אוהעל וסיגוט והרבנים שלהם היו צדיקים וגאוני עולם ולקהילת האלה ינהרו ויסעו אלפים אנשים בכל שנה לסיגעט לקבל פני הצדיק ולאוהעל לסחר. והמה יתערבו שמה ימים ושבועת וכמו כן לקראלי ודעברעצין וכדומה ואנשים יראים יתערבו שמה למסחר ביומא דשוקא. אם יאסרו להם השוחטים ומורים דשם הכי ימותו ברעב? ובפרט במקום שגאוני הדור וצדיקים בראשם ושוחטים יראים ושלמים הכי יוכלו לעצר בעדם שלא יאכלו שם ועוד איזה מחלוקת גדולה היה יוכל לצמוח מזה כאשר יבין כל בר דעת והרי זו גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה. ולזאת אמרתי שטובה השתיקה והאיסור שגזרו ישאר כראשונה. ולזאת לא נתפרסם הגזירה אז ולא נתפשטה ואין כופין את האדם ללכת בה כמבואר ברמב"ם הל' ממרים פ"ז הלכה ו'. אך עתה ברוך השם כי האיר ה' את עיני היראים והצדיקים כמעט בכל הקהילת אשר היו פד פתה שטאטוסקווא כי כל מי שיראת ה' בלבו ונקודת להם היהדות בוער בקרבו מחויב להתקשר עצמן עם הקאנצלייא שלנו ולהתחבר עם שומרי הדת ועין בעין יראו איך שהכופרים ופורצים רוצם להעבירנו מכל תוה"ק וכל מי שמחובר להם טמא יקרא. והכלל בכל הקהלות אוהעל סיגעט, קראלי, דעברעצין, בכל מקום ימצא חברת שומרי הדת ועתה כבר רוב הציבור יוכל לעמוד בה כי בכל מקום יש חבורה שומרי דת אשר יוכלו לאכול ולהתקיים שם. עתה נתעורר האיסור הראשון ומצוה לפרסמו להמון עם שכל שטאטוסקווא אסורין מקדם רק שלא נתפשט עד היום וממילא עד עתה הי' המאכלים כשרים והכלים כשרים בלי שום פקפוק אך אחרי אשר הוסד חברה דשומרי הדת כל מי שלא יתקשר עמם וישאר שטאטוסקווא יאסרו מהיום והלאה כל כלים שלו ופשיטא דהשוחטים שלהם ומורים שלהם כולם אסורים ומגופלים כנבילות וטריפות ומצינו כענין זה בדברי חכמינו ז"ל חולין ו' דכותים ר' אמי ור' אסי גזרו עליהם לעשותן כנכרים ופריך הש"ס והרי מהתם גזרו בהו רבנן. ומשני אינהו לא שאלו גדולים ממנו אלא שבדורו של ר' מאיר לא רצו לקבל עליהם לפרש מן הכותים שהיו רגילים כמו שלא הי' יכול לפרש מהשטאטוסקווא ולכך לא נאסרה אך עתה שאפשר לפרוש מהם חלה איסור הקוד' הנאמר מפי גדולי ארץ לאסור מוריהם ושוחטיהם. והנה כבר מבואר בתשובת לסיגוט שהמורים והשוחטים בלי נטילת רשות הרב ני' השחיטה והוראה אסורה ואל תאמרו כי הרב סלק ידו מששטאטוסקווא ואינו רב שלהם זה הבל וגסות רוח כי הוא מחויב להטות לב העם לתורה ולעבודה ולעשות סייגים וקשרים למען יתאחדו היראים לעבוד את ה' שכם אחד ואשר לא ירצה הוא ממילא מרוחק אבל לעולם כל השחיטה והוראה הוא תחת יד הרב והורמנא דלי' ומי שיעלה שלא ברצון הוראתו פסולה ושחיטה אסורה וק"ל:
עוד כתב לי מעכ"ה ני' שערכו מערכה מול מערכה והי' לצד המתנגדים הרוב אל יחושו לזה כבר הי' כן לעולמים ואין חדש תחת השמש כמו שמבואר במס' סנהדרין כו' דשבנא וסייעתו הוא רוב ישראל ורצו לעשות שלום עם סנחרב הרשע הסופר בעל עולם ולהתקרב לנכרים הכופרים ועובדי ע"ז וחזקיה המלך עם סייעתו היה המיעוט כל חפצם היו להעמיד תורת ה' ולחזק עבודת ה' ואין שלום אמרו לרשעים להתרחק מהם והי' חזקיה מתירא משבנא מחמת שהרוב מסיע ליה ואחרי רבים להטות כתיב בתורה מיד שאמר לו ישעי' לא תאמרו קשרנו קשר רשעים אינו מן המנין ופי' המהרש"א ז"ל דאינו מן המנין קאי על הקב"ה שאינו נמנה להסכים עם הרוב מאחר שהמה קשר רשעים לכן אל תירא חזקיה אעפ"י שהמה הרוב כיון שהוא קשר רשעים אין השי"ת נמנה עמהם ע"כ כן הדבר הזה אם היראים תרצו לחזק דת תורתינו הקדושה ולשמור כרם ה' צבאות שלא יפרצו בו הפושעים ומורדים ואומרים אין שלום אמר ה' לרשעים לזאת נפרדים מאתם אך כת המתגאים שלכם רוצים לקרב עצמן לכופרים ולהתחבר עמם אל תיראי מחמת הרוב כי כבר החליט ישעי' הנביא מפי ה' יתברך שקשר רשעים אינו מן המנין ולא נלך אחרי רבים לרעות ותנן נמי כמתני' דפאה אפי' תשעה ותשעים אומרים לבוז וא' אומר לחלק לזה שומעין שאומר כהלכה עי' בביאורי הגר"א למס' זרעים מה שכ' במשנה זו ומעתה ה' עמכם והוא יצליח דרככם בכל אשר חפץ ויתרומם קרן התורה והירא' על ידיכם ישר כחכם פד אשר נזכה כולנו במהרה לעלות לציון ברנה. דברי הכותב המקוה שיבוא במהרה גואל צדקינו לעשות שלום בישראל ולרומם קרנינו אמן