אור ברסלב

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן לב

סימן לא

קבלתי מכתבו. והנה כבר נשאלתי על זה מהרב דק"ק ריטשוואל וכבר כתבתי לו שאינני אתראי להשיב על דברים הכתובים ומפורשים בש"ס ומחלוקת האחרונים וכתבתי לו שם דעתי. אך תמהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח ויודע בהכרעות נגד מחלוקת גדולי אחרונים והוא פלוגתא דהש"ך ותומים [סי' קכ"ה ש"ך סקכ"א תומים סק"ו] וראיתי מ"ש מעלתו דבע"פ לא שייך שיעבודא דר"נ לא ידעתי איך לא ראה בעיניו אשר כתוב לפניו בש"ע ח"מ וסימן קכ"ה סעיף ג) אם המלוה מודה וכו' שהרי המשלח יאמר כו' היו מוציאין מידו מדר' נתן. הרי איירי בע"פ שצריך להודאת המשלח. ולענין שיעבודא דר"נ בע"פ לחלק בין אית לי' פסידא ול"ת ליה פסידא אין לו מקום כלל בין שטר לענין בעל פה ולא ידעתי לו מקום דאי לא שייך שיעבודא באית לי' פסידא בעל פה גם בשטר למה יהיה שייך באית ליה פסידא. ועוד ממ"נ אם דנין המשועבד מדר"נ כלוקח. א"כ נימא דאפילו בשטר לא שייך כמטלטלין דמטלטלי דלוקח אפילו בשטר לא משתעבדי לכן גם מ"ש בשם הגאון הנודע ביהודא לא נתברר לי ג"כ. וע"כ שיעבודא דר"נ מנין אשר שכמו שמתחייב לזה כמו כן מתחייב לאשר גובה בו כמבואר בגמרא וא"כ כמו שהדין בשטר שמחוייב לשלה מטלטל אפילו אין לו קרקע וגם פשיטא אם יש לו ממות לירור להלקו כמ"ש שצריך ליתן לב"ח מעות א"כ אין טעם לחלק בין בע"פ לבשטר. ודברי קצה"ח לא ראיתי גם אין זה כדאי להכריע נגד התומים וראיותיו אינם מכריעות:

ובאמת דברי (ש"ס) [הש"ע] אינם מובנים לי ל"ל שעבודא דר"נ פשיטא אם מודה שחייב לזה למה לא נפסוק אפילו לכתחילה להגבות לו חובו ממעות שביד לוה שלו. וכמ"ש הר"ן (פ"ב) דכתובות הובא בש"ך (סימן ק"א סק"ג) כמו שמגבין לו משאר נכסים. ועוד מי גרע מתופס לבע"ח במקום שאינו חב לאחרים דקנה. וכיון שבאמת חייב לשליח אפילו בלא שיעבודא דר"נ יכול לומר אני תופס בשביל חוב שלך ואחזיקם לעצמי בשביל חובי ולא מקרי חב לאחרים שהרי באמת חייב לו וראוי שישלם לו מרצון כדת. לכן נראה דלשון שעבודא דר"נ אשגראי דלישנא דלפי האמת שייך בי'. אבל באמת אפילו בלא שעבודא דר"נ אם המלוה חייב לשליח ובא שלו לידו ע"י שליחות הלוה שפיר יכול להחזיק לעצמו שאומר כיון שאתה חייב לי מהיכא תיתי לא אוכל להציל חובי ע"י שליחות שבא ממונך לידי ואין לו טענה על הלוה. והיכא דמהימן השליח במגו ס"ל להחומים דהוה כאילו היו עדים שחייב לשליח וא"כ השליח תופס כדין רק שגורם היזק למשלח ס"ל להתומים דאין לו לחוש להפסד המשלח ע"י עלילות דברים אשר לא כן:

מעתה כל הטעמים הקלושים ורעועים האלה אינם כדאי להכריע נגד התומים ואין להאשים אח הרב מריטשוואל אשר לא מילא לבו לסמוך על הכרע נגד התומים אמנם לדינא כבר הסכמתי לדעת הש"ך שאין יכול להפסיד המשלח. ותשובתי מסורה ביד הרב מריטשוואל. הגם שחזר והשיב לא נכנסו דבריו באזני ואני במקומי עומד. ואין משוא פנים בדין. כי הכרעה שלי בראיות מופתיות מבוארים למעיין היעב אשר יש לו יד ושם בעיון ושיקול דעת השכל הישר וראוי שלא להיות קטגוריא בינו לבין הרב מריטשוואל. כי בעוה"ר בלא"ה התורה מונחת בקרן זוית. ובזה מבזין התורה יותר. גם סברתו מתפיסה באיסור גם היא לא נכנסה באזני כלל. ואינני רגיל להשיב על דברים שאין נכנסין באזני כי קשה עלי הטורח בזה:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה