שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ו · כה
ברם צריך אני למודעי בדבר האמור לעיל שהחזקתי פסלות המורכבים בזה שההרכבה גורם שינוי השם וצריך אני לבאר מה שיראה מה שהוכחתי (לעיל אות ט"ו) מן דוגמא דסוכה (דף יג) דשינוי השם פוסל במינים של מצוה וצריך לבאר דבסוכה (דף לג) דמוקי באסא מצראה דקיימא שבעה שבעה בחד קניא דכי נתרי ארבעה אשתייר תלתא אמר אביי ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לוי לא מתכשר ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מ"מ וכה"ג (דף לד) בחילפי גילי לערבה וקשה דא"כ מאי פריך (בדף יג) אמרירתא דאגמא דכשר למרור ופריך מאזוב ולא אזוב יון ומאי קושי' לישני מרורים אמר רחמנא מ"מ גם הא גופיה למה אזוב יון פסול לחטאת נימא אזוב אמר רחמנא מ"מ. ולכאורה היה אפשר דלא אמרינן הכי דשם לוי פסול. רק כששם המין מפורש בתורה בלא שם לוי ונקרא בשם לוי הוא שפסול משא"כ בהדס אין המין מפורש בתורה רק עץ עבות וכל שהוא עץ עבות כשר ולפ"ז היה אפשר לומר כיון שאין אתרוג מפורש בתורה רק פרי עץ הדר אמרינן פרי עץ הדר מכל מקום ואפי' מורכב בכלל אמנם נראה דהא ליתא דהא מרור אינו מפורש בתורה ואפ"ה פסול כשנקרא מרירתא דאגמא אלא דהדבר ברור דודאי צדקו דברי הרמב"ם שכתב בסדר זרעים בהקדמה שלא נסתפק להם בדור דור שהוא אתרוג והדס ודבריו ברורים וראויים למי שאמרם. אך ההפרש הוא כך והדבר ברור דאזוב יון ואזוב מצרי משונה באיכותו מסתם אזוב ויעיד ע"ז מרירתא דאגמא שבודאי איכותו משונה שהרי כל מיני מרור אינם דומים באיכות כלל זה לזה והה"ד אזוב יון ואזוב מצרי ולזה אמרינן שאינו בכלל אזוב סתם כיון שנקרא בשם לוי לא היא זו שרמזה התורה אזוב סתם וזאת בשינוי מאזוב סתם וקונה שם לוי לעצמו אבל כשלא נאמר שהתורה רמזה בשם זה דוקא הדם כפי הקבלה בכלל עץ עבות שהוא הדס שנתמעט מכלל לשון עץ עבות שאין זה בכלל קריאת השם שאדרבה אסא מצראה שעליה מרובין כ"ש שנכלל עץ עבות ואיך נאמר שקפדה תורה על הדס סתם וממעט מעץ עבות מה שהוא יותר עבות זה לא מסתבר כלל שהרי עכ"פ באה הקבלה שבחרה התורה בהדם וכינוהו התורה בשם עץ עבות דכ"ש שיכונה אסא מצראה בשם עץ עבות וכן בערבי נתל לא מסתבר למעט חילפי שאין איכותו המשתנה משאר ערבי נתל שגם חילפי גילי בכלל שם ערבי נתל ולא נוכל למעטו בשביל שינוי שם שקורין העולם חילפי גילי שאין בו שינוי איכות שנוכל לחלק ביניהם אבל באזוב יון ואזוב מצרי שיש בו שינוי איכות שראוי לחלק ביניהם ואם היה נקרא סתם היה כשר דהי מינייהו מפקת אבל כשיש שינוי שם ויש שינוי באיכות נאמר שאין רצון התורה רק באיכות הלזה ובן בפרק אלו טריפות (דף סג:) דאמר רב יהודה הני כופשא ציצינא כשרים לגבי מזבח ופריך עליה ג"כ מאזוב יון יש בהם ג"כ שינוי באיכות משאר תורים לכן אי באמת הי' מכונה בשם כופשי ציצינא לא היו כשרים למזבח די"ל שאין אלו תורים כלל שידוע היה שהם משונים בחיכית מסתם תורים וי"ל שאינם בכלל סתם חורים [לכן] צריך לתרץ כמ"ש בגמ' כן נראה לי ברור ובזה מיושב מה שתמהו התו' תימא מאי ס"ד הא אפי' הירדוף הוה מכשירין והניחו בקושיא ולדברי הרמב"ם לא קשה מידי דודאי הקבלה היתה על הדס וידוע היה רק דלא מסתבר שתסמוך התורה הקבלה דמה שאינו מוכיח מתוך הכתוב על זה המין ולהכי פריך ואימא הירדוף ואין רמז בתורה על הקבלה שהוא הדם אבל לפי האמת הקבלה היתה הדס ושפיר ס"ד הואיל ויש לו שם לוי נוציא מכלל הרמז שבא על הדם קמ"ל דמ"מ אין להוציא כיון שאין למעט מתיבות עץ עבות וכל זה ברור לאמיתה של תורה ברית הן הן הדברים שנאמרו בסיני אמור מעתה אחר שבאת הקבלה על אתרוגים והמורכב קונה שם לעצמו בשביל איכות מין אחר המורכב בו ממילא אינו בכלל אתרוג בפרט די"ל שהקבלה היתה על שם אתרוג ששמו פרי עץ הדר וכה"ג מצינו בריש (פרק ב') דביצה אילן אדרא וי"ל דאתרוג שמו פרי עץ הדר והדברים ברורים ותו לא מידי ארי' ליב צינץ: