שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ו · כג
וכל אלה הדברים הם במורכבים גמור אבל על הקארסקנער לא דברתי ולא ידעתי מאין הרגלים לחוש למורכבים ובההעתק אשר הועתק במכתבו מרבני פרינצי כתב שר' רפאל פנחס באקי אינו מהגדולים אנשי שם שראוי לסמוך על כתבי הכשר שלו ובהעתקה מאגרת מרבני פרינצי מבואר שהאתרוגים ההם אין להם חזקה וממילא מורכבים הם ע"כ ואנכי לא ידעתי מהו עדותו של ר' פנחס שהעיד שאינם מורכבים וכתבו רבני פרינצי שאין להם חזקה כי איך אפשר להעיד שאינם מורכבים כי אפי' יצאו ממורכבים מאלף שנים קדמוניות אם הם מורכבים תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם ומינה נמי מה חזקה יש ליעניעזר שאינם מורכבים אי משום שנהגו אבותינו לצאת בהם אין זו חזקה במקום שרחוק ממקום גידול האתרוגים שידוע שאחב"י שומעים לקרב ולא לרחק ומצות חביבות עליהם לברך עליהם כאשר ימצאו והראיה בהדסים היבשים אשר כמעט פסולים לגמרי הן מצד היבשות וגם הם שוטים וחתרו רבותינו הקדמונים בסברות דחוקות ליתן להם מקום הכשר שלא ימנעו מלברך עליהם:
והנה היעניעזר שהורגלו לצאת רובן אין להם שושנתא וכמ"ש הרמ"א (בסי' תרמ"ח סעי' ז') ובגמ' מצינו ניטלה פיטמתו ופירשו בתו' סוכה (דף לו) שהוא שושנתא וכן הביאו התו' בשם הירושלמי הנה ראינו שאתרוגים שבזמן הש"ס הי' להם שושנתא וביעניעזר אינו כן ואף שהוא חסרון ניכר ופסלות האתרוג תלוי בו לא נגזר עליהם בשביל שינוי זה שיהיו מורכבים. ובענין העוקץ הבולט אפשר שיש רמז בגמ' להמפרשים פטמתו ועוקצו במקום אחד משמע שיש גומא אם ינטל העוקץ לפנים משמע קצת שגידול אתרוגים שבזמן הגמ' היה שקוע העוקץ מיהו גם בבולט ימצא גומא קטנה עכ"פ כשינטל העוקץ אפי' אם הוא בולט וגם הגרעינין אין לעמוד עליו אחר שבררנו שלא ימצא חזקה לשום אתרוג ואפי' אתרוגים שהוחזקו מאבותינו הלא אנו גולים בארבע כנפות הארץ וא"כ במה יודע איזה הם מורכבים ואיך ראוי שיניחו הגרעינין בבלתי מורכבים למען השינוי המתהווה ביניהם ואין שום חזקה לאתרוגים לפענ"ד אם לא שיש מקים שגדלים בעצי יער ביערות ואין משגיח עליהם לזה המקו' מחמת ריבויים והעדר חשיבותן מסתמא לא יטרחו עמהם להרכיבם כאשר שמעתי אומרים כן אך מי יודע אם האמת כן ואם היעניעזר מקורן משם סוף דבר ליכא חזקה לשום אתרוג מאחר שאין הכשר למורכבים כל ימי עולם ובודאי גם משום איזה שינוי אפי' אם יש שינוי נגד אתרוג שיהיו מוחזקים מימות עולם לא נגזר בשינוי תואר שנמצא בהם במקומות אחרים לא נגזור משום זה עליהם שם הרכבה ומין אחר ובפ' שור שנגח (ד' נה) אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מ"ט אי משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טעיא דהאי אלים קועיה והאי קטין קיעיה ה"נ דהוו כלאים זה בזה ע"כ הרי שבשביל שינוי לא נגזר שהוא מין אתר כ"ש בפירות שאפי' בעיר אחד יש כמה וכמה שינוים במין אחד לכן לא ראיתי להחזיק בשום סימן הגם שרבותינו הקדמונים טרחו בסימנים נגד המוחזקים אבל לפענ"ד גם המוחזקים הוא חזקה שאין עמה טענה דשמא הראשונים היו מורכבים ג"כ ואין להחזיק שום סימן כשרואין שרב המיץ בפנים הוה רגלים לדבר מאחר שאנו יודעים שבלימון המיץ רב בו א"כ אותו שהמיץ מעט מוחזקים יותר לאתרוג ואם המיץ רב יראה שיש בו כח הרכבה מלימון לכן לדעתי אין ממש בעדות ר' רפאל פינחס באקי איך יעיד אם לא ידע אביהן ואין טעם לדברי רבני פרינצי שכתבו שממילא הם מורכבים מאחר שאין להם חזקה כי החזקה ג"כ אינו חזקה כי ליכא לברורי כלל מיהו גם בגרעינין אילו היו משונים בלימון מבאתרוג אם דומין ללימון היו רגלים להרכבה אבל בחנתי כמה פעמים ולא ימצא בירור ושינוי בגרעינין כלל נמצא שאין ראי' וחזקה רק ברבות המיץ הרבה יש לחוש להרכבה וידחו כמוץ אשר חדפנו רוח ובזו יש להבחין באיזו אתרוגים ואם המיץ מעט כמו ביעניעזר אין טעם לפוסלן:
מיהו מ"ש מכ"ת דרוב אתרוגים אינם מורכבים לא ברור לי דשמא נתרבו המורכבים בהמשך זמן על הבלתי מורכבים (וכעין שאמרו חז"ל בחולין סג:) אמנם אחר שמצינו בגמרא הסימן באתרוגים שטעם עצם ופרים שוה אם ימצא שאין טעם עצם ופרים שוה מסתמא מורכבים הם וכבר ביארנו שהמורכבים פסולים א"כ בזאת יבחנו הקרסיקאנער נגד היעניזער ואם גם הקרסקאנער טעם עצם ופרים שוה כמו היעניעזר אין לפוסלן כלל אם אין המיץ שבפנים מרובה כנגד היעניעזר ובחינה אחרת אין לנו: