שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ו · יז
וראיתי למעכ"ת באות יו"ד בסופו הביא דברי מהרש"א בסוט' (דף מג) שהקשה על הא דמוקי בש"ס בהרכבה איסור כתב מהרש"א והכא לא מקשינן לימא דלא כר' יוסי הגלילי דאפשר דלא עביד איסורא כגון דאריס דידי' הרכיב וכתב מעל' ולא הבנתי תירוצו דהא אכתי עביד איסור במה שמקיים כלאים וכמבואר בש"ס ובי"ד (סימן רצה) הנה מה שפשוט לו שכן הוא בש"ס לא עיין במשנה למלך ברמב"ם ריש ה' כלאים דמשמע בגמרא דע"ז דלרבנן דר"ע מותר לקיים כלאי זרעים אפי' לכתחילה וכן משמע באמת בגמרא (דף סד) דקאמר דלרבנן אפי' לקיומו שרי אלא שהרמב"ם סמך על הירושלמי פ"ה דכלאים שכתב בהדיא הכל מודים באיסור שהוא איסור כשלא קיים ע"י מעשה וע"י מעשה לוקה והסוגיא דע"ז אפשר ליישב דהש"ס קאמר שישראל יכול לסייע לנכרי לקיומי' כיון דאין בידו לעקרן שהם של נכרי מותר לסייע לקיום שמקיים הנכרי ובאמת י"ל דאפי' להרמב"ם שאסור לקיים כלאי זרעים מ"מ נראה לחלק דכלאי זרעים הכלאים ניכרין וצריך להפרידן לעקור הכלאים אבל כלאי אילן שכבר נתאמו ונעשו אחד אין איסור בקיומן כלל וראיה שלא זכר במשנה רק כלאי זרעים אסור לקיים אבל כלאי אילן לא הוזכרו במשנה כלל לאסור לקיימן וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב הלכה ז' המרכיב אילנות כלאים אעפ"י שהוא לוקה מותר באכילה שלא נאסר אלא זריעתן בלבד ומותר ליטע יתור מן האילן שהורכב כלאים לא הוזכר כלל שאסור לקיים האילן דאם הוא אסור לקיים האילן איך יקוים היתור ממנו לנטעה נטיעה אחרת א"ו כלאי אילן מותר לקיים והרא"ש והטור שפסקו שאסור לקיים המורכב צ"ל שמחלקין כי האילן שלם שיוציא הפירות ות אסור לקיים אבל היתור שאינו מוציא פירות לבדו מותר לנטעו ודוחק הוא א"נ כהרמב"ם שלא זכר קיום כלאי אילן כיון דבירושלמי יש שמותר ליטע היתור לכתחילה א"כ מה איסור שייך במקיים האילן בשלימות ואם אסור לקיום המורכב הלא גם הענף מהרכבת עבירה וכן משמע מפרש"י בסוטה שפירש דהרכבת עבירה הוה כמו גזלן ולא פירש בהרכבה דלא הוה כרם דלמיעקר קאי ועוד דאפי' כבר חיללו ישוב לביתו לעקור הכלאים שעובר עליו בכל שעה אלא נראה שאין איסור בקיום אילן מורכב ולדברי הרא"ש וטור אם אחד קנה כרם או אילני מאכל מן הנכרי יצטרך לעקור המורכבים וזה לא שמענו וכן נראה שיטת מהרש"א כנ"ל ואין מקום להשגתו: