שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ו · ו
ועוד דהא גופא לא ברירא לי אם הרכיב מין על שאינו מינו שנתבטל לענין ערלה כיון שנושא פירות ממין האילן שהורכב א"כ אפשר דעיקר הוא זה היחור שנשא פרי למינו וכמ"ש לעיל עכ"פ בערבה לא שייך זה וזה גורם שההיתר לבדו אינו ראוי לשאת פירות וכפי זה אפשר שאם הבריך באילן זקן שפסק מלהוציא פירות לא בטלה הילדה בזקינה אלא דקשה לפי זה בסוטה לוקחה כהאי גוונא שכבר פסק הראשון הזקן מלהוציא פירות ואז לא בטלה הילדה אלא דיש לומר דכה"ג לא יצלח גם להוציא פירות היחור כיון שפסק להצמיח פרי ואינו דומה לערבה שכח האילן שלם ואין המניעה מצר הכח רק מצר המין ובירושלמי בריש ערלה בעי קומי ר' יוחנן נטע צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל ועליון לסייג אמר ליה הוא הדא (פי' אותו של סייג פטיר ולאוכל חייב) כיצד הוא יודע אמר ר' יונה מביא זמורה ומסיים עד כאן לסייג מכאן ואילך למאכל ר"ז בעי ניחא צד התחתון לסייג וצד העליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג גדל מתוך האיסור ואת אמרת הכין ר"ז כדעתיה דאמר ר"ז כו' בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפי' מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור עכ"ל הירושלמי משמע דס"ל דעיקרא דמילתא תליא בתחתון ואם התחתון למאכל אפי' עליון של סייג אסור כיון שגידל מתוך האיסור ולא קרי העליון זוז"ג לסברת ר"ז דגדל מתך האיסור אבל התחתון לסייג והעליון למאכל לכ"ע התחתון מותר וכסוגיין במס' סוטה: