אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ב ג › ב

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ב ג · ב

א

עוד יש לדון בזה היתר דידוע דעת הגאונים שסוברין בישראל שהפקיד חמצו אצל נכרי דאינו עובר עליו שאע"פ שהוא שלו אינו ברשותו והרא"ש תמה עליהם דמ"מ עיקר הממון של ישראל וביתו מקרי בין שהשאיל ביתו לשמירת ממונו ביתו מקרי ובאמת כבר ישבנו דברי הגאונים בטוב בספרי מגן אלף (סי' תמ סק"ה) כאשר ידרוש המעיין מספרי המצוי במדינה זו וכ"פ לדברי הגאונים לא עבר הישראל כלל בבל יראה ומ"ש מעל' כיון שהנכרי חייב לו הוה כשכר ממנו הבית בהנאת מלוה ליתא דודאי לדברי הפוסקים בהנאת מלוה מקודשת היינו שצריך שיאמר בשכר שאני מרויח לך זמן מקודשת וכן בהנאת מחילת מלוה צריך שיאמר כן בפירוש דהא מקדש במלוה אע"פ שכל המלוה נמחל בקידושין אפ"ה אינה מקודשת כ"ש בסתמא שהנכרי נותן לו רשות להעמיד שם יי"ש שלו שלא קנה המקום דהא שכירות קרקע נמי כמכירה ואינו נקנה אלא בכסף ושטר וחזקה כדאיתא בח"מ (סימן קצה סעיף ט) בסתמא לאו שכירות הוא ולא אמרינן מסתמא הוה הרחבת זמן שהרי הישראל יכול לתובעו כיון שהגיעו זמנו ואם מצד עצמו (נמנע) [נתרצה] מתנות טובה שעשה לו אין זה שכירות כלל וכל נפקד נותן רשות למפקיד שיעמיד שם חפצו ולא הוה קנין במקום ושטיחת פרי והעמדת בהמה לא קנה כדאיתא בח"מ (סי' קצב) ומה שנתן לו רשות אינה חזקה גם מעות לא הוה שהרי לא אמר בפירוש שמרויח לו ושיקנה בזה ואם הנכרי רוצה יכול לחזור כיון שלא נתן כסף וגם חזקה ליכא בזה אפי' לדעת הרמב"ם שסובר דבצחוח סלע קנה בהעמדת בהמה הכא שיכול להחזיק בנעילת דלת כדאיתא בגיטין פ' הזורק תחוד ותפתח אבל בלא חזקה לא קנתה הגט א"כ שייך נמי חזקה בשכירות כמו שם בגט שלא קנתה הגט רק לפי שעה ואפ"ה לא סגי בהעמדת החפץ כיון דאפשר בחזקה במקום ההוא וקנין מעות לא הוה כיון שלא הרויח לו זמן בפירוש ויכול לתבוע מעות מן הנכרי א"כ ליכא שום חזקה וקנין במקום שנאמר שהמקום תעשה כרשות ישראל וא"כ להגאונים לא עבר כלל בב"י וכן הסכים הר"ן בשם הרמב"ן והשיג על הרמב"ם ג"כ אלא דהר"ן מסיק דמ"מ החמץ אסור מדרבנן כדמשמע בנכרי שהלוה וכבר ישבנו בספרי מגן אלף:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה