אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ב ג › א

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ב ג · א

סימן ב ג

תשובה הנה ראיתי למעל' שהאריך בדברי אריכות וקשה עלי לטרוח לעיין בדברי אריכות במקום שאמרו לקצר ע"כ באתי בקצרה הנה מעל' חשב שהוא הדין הנזכר (בסימן רמ"ד סעיף ה') אם שכר עכו"ם לשנה שיכתוב לו או שיארוג לו בגד הרי זה כותב ואורג בשבת כאילו קצץ שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד שהוא עושה בכל עת שירצה ובלבד שלא יעשה בבית ישראל כו' ויש מי שאוסר וחשב מעל' שהראב"ד אוסר בנידון זה והרמב"ם אפשר שאוסר נמי כיון שהוא בבית ישראל ובזה לא כוון יפה בדברי שניהם גם ראיתי ראשית דבריו לתמוה על הט"ז (ר"ס רמ"ד סק"ב) שהקשה למה אסור בשדה בקבלנות ובאריסות שרי והתוס' כתבו דבבית רגילין לשכור מדי יום יום והרואה אינו אומר קבלנותיו עביד וכתב בט"ז דמשמע דבשדה מותר קבלנות ועל זה כתבו אח"כ לחלק דדוקא במטלטלין מותר קבלנות וכתב בט"ז לפרש דס"ל התוס' דבבית רגילין לשכור שהוא תמוה שהרי עיניו רואות דדרך לבנות בקבלנות ומתרץ דבשדה יש שני דרכים אריסות וקבלנות להיתר ודרך אחד לאיסור שכירות יום בזה אזלינן לקולא דרגילין שעובד לעצמו ג"כ לכן בשדה אפילו עובד בקבלנות אין כאן אלא צד אחד לכן אסור ומעל' תמה על הט"ז דגם בקבלנות איכא נמי צד אריסות והאריך בתימא ובאמת לא ירד לסוף [דעת] הט"ז דודאי אם הוא אריס באמת אף שיש דרך איסור בשכירות אם לא יודע להם יש שני דרכים להיתר אריסות וקבלנות ואם יודע להם האמת הרי אריסות מותר אבל בקבלנות כיון שיתברר להם שאינו אריס שהרי אינו נוטל חלק בפירות אין כאן רק צד אחד להיתר קבלנות וצד אחד לאיסור היינו שכירות ויש שיתלו בשכירות לכן אסור גם קבלנות שיתלו בשכירות אחר שיתברר שאינו ארים אין כאן רק צד אחד להיתר ובט"ז חסר תיבה אחת במ"ש דודאי אינו צ"ל דודאי אינו אריס וזה פשוט בכוונת הע"ד (בפ"ז ממכירה) והסכים המ"מ לשיטת האחרונים שחלקי על הרמב"ם דמלוה אינו קונה במכר וא"כ בהא גופי' איכא תרי ספיקי שנוא אין הלכה כרמב"ם דס"ל מלוה קונה במכר דפשטא דש"ס פ' האיש מקדש מוכח דמלוה אינו קונה הגם שאמרנו ליישב ולתרוצי לרמב"ם מ"מ פשטא דש"ס משמע דאין חילוק בין מכר לקידושין ואת"ל שהלכה כרמב"ם דמלוה קונה במכר שמא אין הלכה כמותו במה שפוסק דבנכרי מעות קינה ופשיטא שאין להחמיר בחמץ שעבר עליו הפסח לתפוס שני החומרות היוצאים מדעת הרמב"ם:

אמנם צריך לעיין בהא דאינו ענין לנדון דהרמב"ם דניהו דמלוה אינו קונה במכר היינו כשנשארו המטלטלין אצל המוכר אבל כאן שכבר שלח האדון לישראל היי"ש ודאי אם עשה בו משיכה הו"ל חמץ של ישראל כיון שכבר שלחו וקיבלו הישראל רק בנ"ד שלא קיבלו הישראל לרשותו רק העמידו ברשות נכרי אחר וא"כ אפי' היתה העגלה בחצרו של ישראל לא קנה עדיין אם העגלה היתה של נכרי הו"ל כליו של מוכר ברשות ליקח דלא קנה כדאיתא (בסי' ר סעיף ה) וא"כ לא היתה החמץ ברשות הישראל כלל ונשאר ברשות הנכרי הלוה:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה