אור ברסלב

שות מבעל טיב גיטין חלק א· רבי צבי הירש הלר

תשובה ג · (יג)

(יא)

אמנם בגוף הסוגי' עצמה אם היא סתירה לדברינו וכן לפי' התוס' שם במס' שבועו' דף מ"ג דבית הו"ל דינו כקרקע לענין שומרי'. אומר אני לא מיבעי' דלא הוי תיובתא אלא סייעתא גדולה לכל דברינו שלפי פשיטות הדברים דהש"ס איבעי' לי' מצד תלוש ולסוף חבור ולמ"ד בהכשר זרעים הוי כמחובר א"כ מה ענין לספוקי באצטרובל אי חשוב ככותל בית שהרי שם במילתא דרבא לא תלי' כלל בהכי וסתמא נאמר תלוש ולסוף חבור תנאי הוא ולא נאמר כלל לחלק בין בנין או לא והרי אף בנעוץ סכין בכותל דוודאי גרע מחובר אצטרובל לכותל אפ"ה הוי כמחובר אי נימא בשחוטה חלוש ולבסוף חבור הוי כמחובר כמבואר שם בחולין ולא מיית כלל הך פלוגתא דר"א ורבנן ואף אם נדחק בכ"ז לחלק ע"מ ק' טובא מדברי התוס' פ"ק דחולין שכתבו שם ד"ה תברא וז"ל וא"ת דהכא משמע דפליגא תנאי בהכשר וזרעים אי חשוב כתלוש ולר"פ לכ"ע כתלוש דמי א"כ מאי מיבעי' לי' לר' יוסף בב"ב כנ"ל ע"ש. לכאורה דבריהם תמוהים דמה בכך דפליגו תנאי התם ולר"פ לכ"ע ס"ל דתלוש הוא מ"מ הרי לפנינו מחלוקת ר"א ורבנן בהא מילתא גופא אי חשוב כמחובר ולמה לא יסתפק לדידהו איך דינו באצטרובל. (ומזה קו' גדולה וסתירה לדברי בעל נו"ב שחשוב בפשיטות דר"א ורבנן פליגו בדרבא ודברי התוס' באותו סוגי' אין מורה כן) וע"כ נראה ברורי דההוא מילתא דאדרבה מילתא דתלוש ולבסוף חברו לא נאמר בכאן בפלוגת' דר"א ורבנן ועיקרא שם בחולין מימרא דרבא והיינו אי חשוב כתלוש אף במחובר לקרקע גמור דהיינו כותל וכה"ג דמודו רבנן לר"א וכמש"ל. וממילא האי דהוי כמחובר דדינו כמחובר כיון דמחובר בבנין גמור קרקע מהני עתה חבורו לקרקע אבל איבעי' דר"י הוא אף אם נאמר דכמחובר דמי מצד תלוש ולסוף חברו. אבל כיון דלרבנן מחובר לקרקע לאו כקרקע דעי במה שאינו בכותל ממש וא"כ גם עתה כתלוש יחשב או לא דגם אצטרובל הוי ככותל והוי כקרקע והיינו בגוונא דפליגו ר"א ורבנן בדף אי חשוב חבורו עתה חבור גמור משום דמחובר לקרקע אינו כקרקע והו"ל עוד תלוש. וע"ז סובב כל הסוגי' וקאמר דלר"א לא מיבעי' לי' דעתה וודאי חשוב חבור דלא גרע מדף ומצד תלוש ולבסוף חבור בלא"ה לא שייך לדון כיון דאזיל למ"ד דלענין הכשר כמחובר דמי ובהא מילתא לא מחלקינן כלל בין אם הוא קבוע או לא רק שיהי' דינו עתה כמחובר. ועיקר האיבעי' לרבנן אי חשוב עתה חבור והדברי' מוכרחי' מדברי התוס' חולין בלי גמגם כלל וכן הוא בריטב"א שם ע"ש:

(ושוב זיכני ד' ובא לידי ס' אגודה ומצאתי שהעמיד דברי' על איבעי' דאצטרובל לפי' ר"י בב"ב עי"ש):

ונראה שעד"ז סובבים והולכים כל דברי האגודה שהובא בטו"ז או"ח סי' קנ"ט והועתק בתחלת דברינו באבנים הקבועים לכותל דפסוק אם נקבע תחלה הו"ל כקרקע והרב בטו"ז נתקשה שהרי קיי"ל בשאובה דרבנן חשבינן לי' כקרקע אף דמן הדין אינו כקרקע מכ"ש שנחשבהו לכלי כדינו ע"ש. ואמנם דברי האגודה נכונים וברורי' מאוד וההוא קו"ח פריכא הוא דהתם בצינור כיון דלר"א עכ"פ הו"ל כקרקע א"כ י"ל דבדרבנן סמכינן להקל כיחיד ומודו לי' בהא רבנן. אבל בדבר הקבעו בבנין גמור דמודו רבנן לר"א דהוי כקרקע (שע"ז סובב האיבעי' דאצטרובל לפי' התוס' שם בב"ב וע"ז תמך יסודו האגודה כמו שכ' הטו"ז על שמו ע"ש) ואי חשוב ככותל בנין כבר ביארנו שזו אינו עולה על הדעת כלל שזו לא יחשב כקרקע וכמו שיבואר עוד לפנינו וכה"ג א"א להקל אף בדרבנן ודמי למאי דמשני התם חקקו שאני התם דאיכא תורת כלי עלי' בתלוש כלומר והרי הוא וודאי כלי כמו כן הכא וודאי הוא כקרקע ככותל וז"ב בדעתו:

תוכן העניינים

שות מבעל טיב גיטין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה