אור ברסלב
שות לחם רב שאלה רכב

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה רכב

שאלה רכא

סיני ועוקר הרים המאיר לארץ ולדרים המגביהי לשבת במושב זקנים או עם שרים להאיר העם ההולכים בחשך ארח לצדיק משרים ספרא וסייפא וחרבו שלופה במלחמתה של תורה זה ישפיל וזה ירים על התורה ועל העבודה מדבר בצדקה כל פסקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה משה אמת ותורתו אמת הלא הוא החכם השלם כה"ר נר"ו ראה ראיתי השאלה ערוכה בכל ושמורה על אודות ראובן אשר בתוגרמה יש לו איש נאמן במקום אחר מסדר ענייניו ועשה לחשבונו קאמביו עם לוי בבטחון סחורות שהיה שולח לראובן כדי שיהיו בידו עד אשר יתפרע מלוי ולוי עכבוהו שם ובאה הסחורה ליד ראובן והוא לסבת אימת שרי העיר שלחו ליד שמעון בעיר אחרת קודם הגע' זמן הפרעון שקצב לוי בשטר לפרעו ונשרפו הסחורות ביד שמעון ונמצאו ראובן ולוי תובעים זה לזה ראובן אומר ללוי פרע לי חובי כי הסחורה ברשותך כי כבר עבר זמן הפרעון ועוד שהרי נאנסה ופטור אני ולוי אומר לו תן לי המותר מן הסחורה שהיה נשאר ממה שהייתי חייב לך כי ברשותך נאבדה שאתה פשעת שאתה שומר שמסר לשומר ופסק כבודך שהדין עם ראובן ושיפרע לוי כל החוב לו משלם ועתה אני בא לישא וליתן עם כ"ת כי אין דעתי מסכמת במה שמזכה כבודך לראובן שיפרע לו לוי אלא שיהיה פטור מתביעת לוי לבד ואומר דלענין פטור ראובן מתביעת לוי פשיטא לאו דינא ולאו דיינא דהוא פטור כיון שהוא אומר שאינו יודע אם המשכון שוה יותר או לא והיינו דינא דהרמב"ם ז"ל ומה שהוקשה לכ"ת מההיא דכתב הטור בסי' ע"ב גבי ראובן שמשכן משכון ביד שמעון והלך ומשכנו וכו' דמשמע התם דאמרי' מתוך שאינו יכול לישבע משלם אינה ענין לכאן דהתם אינו משלם אלא הדינר שמודה שהיה שוה לבד מתוך שאינו יכול לישבע שנאנס אבל השאר שכופר בו ודאי שהוא פטור וישבע שאינו שוה אלא שלשה דינרים ולא יותר ומ"ש מתוך שאינו יכול לישבע הוא על הדינר שמודה לבד אבל בנ"ד שזה אומר איני יודע אם היה שוה יותר פשיטא שפטור שהרי זה אינו מודה כלל והוי כאלו אומר איני יודע אם אני חייב לך ואין צריך לחלק מה שחלק כ"ת דזה מבואר ובמחילה מכ"ת שאלו היה מפרש דברי הטור כן לא הוה קשו ליה אבל לחייב ללוי נראה לי שאין שום צד לחייבו דמאיזה טעם נחייב לו אי משום דראובן לא פשע במה ששלח לשמעון כיון שהוא נאמן לכל העולם הא ודאי לאו כלום הוא דהרי כתב הרא"ש בפסקיו אבל אי לא ידעי' דרגיל להאמין אפי' אי ידעי כולי עלמא שהוא אדם כשר וטוב יותר מן הראשון נראה דמצי למימר את מהימנת וכו' דאין לך להאמין עלי בשבועה כל מי שאין לי עסק עמו ואי משום שראובן זה רגיל לשלוח סחורותיו ביד שמעון והוי כרועה דאורחיה לממסר לברזיליה שכתב המרדכי דכל אדם שידוע שמוסר ענייניו לאדם אחר דהוי כרועה וברזיליה וכן כתב בפ' המפקיד דאע"פ שאם אין ידוע בפרטות לכל שזה מוסר לזה אלא מכח הסתם שכל אדם מוסר לשכירו ולקיטו והאי הוי שכירו ולקיטו הוי ג"כ כרועה וברזיליה ומ"ש בפרק הכונס ובפ' המפקיד הכל דבר א' ואינם ב' תנאים במחילה מכבודך אלא שבפרק הכונס ידענו אותו בידיעה פרטית ובפ' המפקיד ידענו אותו בידיעה כוללת והכל דבר א' גם זה אינו כלום דאין זה אלא כאדם שיודע שכל מה שנותנים לו נותן לאחר אשר תחתיו וכמ"ש בהגהות אשר"י היכא שידוע בודאי שהנפקד אינו רגיל לשמור הפקדון בעצמו אלא בבירור שכל פקדון שמפקיד בידו הוא מוסר לשל תחתיו ואין משמרו בעצמו כלל הו"ל כאלו מפקיד פקדונו בעצמו ביד מי שרגיל הנפקד וכו' אבל בנ"ד אין ראובן שולח כל פקדונותיו ביד שמעון אפילו ששולח מקצת אינו כלום ולא עלה בדעת לוי זה שישלח ראובן נכסים אלו ביד שמעון אלא אדרבה כשעשה הקאמביו עם פקידו של ראובן בויניציא"ה חשב שהוא בעצמו יבא למכור הסחורות ולא נתנו בידו אדעתא שישלחם ראובן ליד שמעון ואי משום שהאונס בא אחר הגעת זמן הפרעון שהוא אחר היריד שהיה רשות ביד ראובן למכרה בכל מקום שירצה גם זה אינו כלום דטעמא דשומר שמסר לשומר הוי משום את מהימנת לי ומי יאמר לי שנאנס הלא אין כאן עדים שנאנס זה הפקדון ואין דבר מוכיח אלא שבועתו של שמעון וא"כ יכול לומר ראובן את מהימנת לי ואין צריך לומר לאביי דסבירא ליה דטעמא משום שאין רצונו ופסק ר"ח כוותיה ומהר"ם בתשובה בפ' המפקיד כתב על זה דמספקא לא מפקינן ממונא דלדידיה אפילו איכא עדים שנאנסו ביד שמעון חייב משום דפשע מעיקרא ומבואר הוא ואי משום דלוי זה ידע אשר ששלחו ביד שמעון וכתב לו שלא יגע בסחורה והוי כההיא דכתב המרדכי שומר שמסר לשומר לפני בעל הפקדון ולא מיחה ונגנב או נאבד פסק בספר המקצועות דלישבע שני שלא פשע גם זה אינו כלום דדוקא היכא שמסרו בפניו לא הוי פשיעה כיון שהיה בפני בעל הדבר מסתמא נוחה ליה אבל כשלא היה בפני בעל הדבר ודאי דפשיעה היתה בעת ההיא אע"פ שלבסוף נתרצה לוי מ"מ בההיא שעתא פשיעה הואי דמי ידע אם נתרצו וכיון שפשע א"כ נאמר ששתיקתו של לוי אינה כלום ששתק מפני שאחריות הנכסים על ראובן שהרי פשע וכבר הרגיש כבודך בחולשת ראיה זו נמצינו למדין שודאי פשיעה גדולה שפשע ראובן במה ששלח לשמעון וכיון שכן הנכסים נשרפו באחריותו וחייב לשלם הנכסים ופטור לוי מתביעת ראובן ואי נחייב ללוי מההיא דמהר"ם ז"ל שכתב בפ' המפקיד שהיכא דאמר שאינו מקבל אחריות הוא פטור אפילו מפשיעה ומשמע מההיא ראיה דמהר"ם דאפילו פושע בידים כנ"ד דמסר לשומר דהזיק בידים מ"מ פטור דהא ראייתו מההיא דמנחות הרי זו עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה והתם הרי קטלה בידים ומ"מ פטור:

איברא דמהך טעמא היה נראה לי לחייב ללוי הגם כי דינו של מוהר"ם הוא קשה להולמו והסברא רחוקה מ"מ הואיל ונפק מפומיה דמהר"ם ז"ל ולא מצינו חולק עליו היה מספיק לחייב ללוי והגם כי הרב הגדול מורנו נר"ו חלק מנ"ד לההיא דמהר"ם דשאני נ"ד דאמר שהנכסים הולכים אחריות ים ושוללים על ראובן ולא אחריות אחר דכיון דהזכיר הולכים ר"ל בהליכה דוקא הוא זה שלא יהיה לו אלא אחריות זה ולא אחר אבל אחר שאסף הפקדון ראובן לביתו נשאר כדין כל נפקד ואין לפוטרו מדינו אם אין כאן תנאי ברור בכל זאת מ"מ היה לבי נוקפי דהיה נראה לי דנ"ד דמי לההיא דמהר"ם והיה נראה לי טעם זה נכון לחייב ללוי אבל אח"כ מצאתי בפ' המפקיד בהגהות אשר"י שכתב בשם רבינו ברוך מרגעשפוריק דאפילו התנה שומר חנם להיות פטור מפשיעה אינו כלום וחייב ומצאתי להרב מהר"י ן' לב בראשונות שכתב בדף קנ"א וז"ל ואפשר לומר דההיא דרבינו ברוך בהגהה אתיא ככולי עלמא וכל אפין שוין דאין השומר מתנה להיות פטור מפשיעה ואפילו שהתנה אין בתנאו כלום ויכול המפקיד לתבוע ממנו משום דהוי כמתנה להזיק ולעבור על דברי תורה ובודאי דטעמא דמסתבר הוא אבל לא מצאתי דבר זה וכו' ע"כ איברא דנראה משם שהרב הנז' לא ראה הך תשובה דמהר"ם דפליג על רבינו ברוך דאלו היה רואה אותה לא היה אומר דאתיא ככולי עלמא ולא הוה ליה לאסוקי אדעתיה לאפוקי ממונא משום דרבינו ברוך כיון דמהר"ם פליג עליה מ"מ אני אומר כיון דהך הוי פלוגתא דרבוותא מי זה ואיזה הוא שיוציא ממון על פי מהר"ם והלא המוחזק יכול לומר קים לי כרבינו ברוך וזוזי היכא דקיימו לוקמו ואין לחייב ללוי כלל:

איברא דמודינא לך דאפילו אם לוי הביא עדים שהנכסים היו שוים יותר מן החוב דאין לחייב לראובן מטעם פשיעה דדילמא דלא פשע ומוקמינן ממונא בחזקתיה הק' אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה