שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קצא
ראה ראיתי את השאלה הבאה מאירודוס על דבר ה"ר גרשון פילוסוף שנתן לחתנו ר' אליעזר פיראדה עליה ומגאזין וכתוב שם שנתתי לו לר' אליעזר עליה פלונית וכן נתתי לו מגאזין פ' במתנה גמורה בזה התנאי שידור ה"ר אליעזר חתני עם בתי שרה וכו' ועוד כתוב שם אמנם העליה והמגאזין הנז' לא יוכל למוכרם ולא להשכירם לשום אדם בעולם אלא יהיו לו ולאשתו לדירה כשירצו אמנם למכור או להשכיר לא יהיה להם רשות כלל וכו' ושאל השואל אם עתה שמת ר"א אם תהיה המתנה לבתו מפני שכתוב שם שיהיו לו ולאשתו לדירה וגזר אומר הח' השלם כה"ר יוסף אלמאטורי נר"ו שאחרי מות ר"א פיראדה אין לאשתו כלום במתנה הנז'. ואני אומר שהדין כן הוא ולכאורה יש להסתפק בדין זה ממאי דכתב הרב ב"י בסי' ר"ז וז"ל כתוב בתשובו' שבסוף ספר חזה התנופ' ראובן נתן לשמעון חדר בבית שידור בו אעפ"י שכתוב בשטר שישתמש שמעון ואשתו בחצר ובבור ובב"ה מעכשיו ועד עולם אם מת שמעון לא ירשו בניו זכותו אחריו מדהוצרך להזכיר בשטר שמעון ואשתו נר' שבא למעט בניהם אחריהם ע"כ נראה מלשון זה שהמתנה נתן לשמעון לבדו אלא שכתוב בשטר שישתמש שמעון ואשתו ומפני שכתב שישתמש שמעון ואשתו דקדק דודאי דאתא למעוטי בניהם אחריהם משום דחזר להזכיר שמוש שמעון ואשתו דנר' מותר שכיון שכתב שנתן הבית לשמעון למה חזר וכתב שישתמשו שמעון ואשתו אלא ודאי למעוטי בניהם אתא אי נמי משום דהזכיר שמוש אשתו דודאי כיון שנתן הבית לשמעון תשתמש אשתו עמו אלא ודאי למעוטי בניהם אתא. ויש להסתפק היכא דמת שמעון אם תשתמש אשתו לבדה דאפשר לומר דלא אתא למעוטי אלא בניהם אחריהם לבד אבל אשתו תשמש אחר מותו ומינה בנ"ד שכתוב בו שיהיו לדירה לו ולאשתו כשירצו כשמת ר' אליעזר תדור בו אשתו או אפשר דאין שמוש אשתו אלא עמו יחד ואם מת הוא לא תשתמש שם אשתו וזה נראה יותר לפי הפי' השני שפירשתי דדקדוק דברי התשובה הנז' הוא מדהזכיר אשתו דמשמע דאתא למעוטי בניהם אחריהם ואי אשתו תשתמש בו אחרי מותו לימא דהזכיר אשתו לומר דאחרי מותו תשתמש אשתו אלא ודאי משמע דפשיטא ליה דמאי דקאמר דתשתמש אשתו היינו בחיים חייתו עמו יחד אבל כשימות הוא לא תשתמש אשתו ומינה בנ"ד שכתוב שיהיו לו ולאשתו לדירה היינו אשתו עמו כשהוא חי אבל אם ימות הוא לא תדור אשתו לבדה ונמצאו דברי החכם השלם הפוסק קיימו וכן נראה אם עיקר כפי' זה אחרון שהזכרתי מלשון תשובה זו שהזכיר הטור בהלכות מתנה ומחילה בשם הרא"ש ז"ל וז"ל ששאלת ראובן נתן חדר ביתו לשמעון ולאשתו וכתב בשטר שישמשו שמעון ואשתו בחצר ובבור שבחצר עם שאר בני הבית מעכשיו ולעולם ונסתפקת בשביל שכתב מעכשיו ולעולם אם ירשו בניו זכותו אחר מותו דבר זה יכול להתברר בלשון השטר ולפי הנ"ל מדהזכיר אשת שמעון שבא למעוטי בניהם אחריהם עד כאן הרי שכתב דמדהזכיר אשת שמעון משמע דהוי מעוטא כפי' בתרא שהזכרתי:
אלא שק"ל טובא בלשון תשוב' זו דמשמע מלשון השאלה שנתן החדר לשמעון ולאשתו יחד וא"כ מאי האי דכתב הרא"ש דמדהזכיר אשתו שבא למעט בניהם אחריהם אי משום דבתחלת המתנה הזכיר שנתן לו ולאשתו נימא דהזכיר אשתו משו' שרוצה שיהיה הבית חציו של בעל וחציו של אשה והבעל אוכל פירות מהחצי ולכשתתאלמן או תתגרש הגוף שלה כדין נותן מתנה לא"א ואי משום דהזכיר אח"כ שישמשו שמעון ואשתו בחצר כיון דהזכיר המתנה לשניהם וחזר והזכיר השמוש לשמעון הזכיר ג"כ השמוש לאשתו אפי' תתאלמן או תתגרש שתשתמש אשתו ובלשון התשו' דחזה התנופ' ניחא דלא הזכיר בתחלה שנתן מתנה לאשתו אלא לו לבד ולכך הוקשה לו דלמה הזכיר שתשתמש אשתו עמו דפשיטא דבחייו ישמשו אשה ובעלה אלא ודאי אתא למעוטי בניהם אחריהם ולכך נראה ודאי דלשון התשובה של חזה התנופה עיקר ולשון התשובה שהביא הטור צ"ע: וזכינו לדון בנ"ד דאשתו תדור עמו בחייו אבל אחרי מותו לא ועוד אני אומר דאפי' דנאמר בנדון דחזה התנופה דאם ימות הוא תשמש אשתו שם מ"מ בנ"ד לא אמרינן הכי מדהתחיל בלשון השטר בזה התנאי שידור ה"ר אליעזר חתני עם בתי שרה משמע דהתנאי הוא שידורו שניהם יחד ואין לומר מכח אומדנא דלבתו נתן דהיא העיקר ובסבת' נתן לבעלה דאין נראה כן מהלשון כלל אלא לבעלה נתן בתנאי שידור עם אשתו ולא נכניס במתנה מה שלא הוזכר בה כמ"ש יפה בזה הח' השלם הפוסק. ועוד דודאי בנדון דחזה התנופה כשאמר שישתמשו שמעון ואשתו ר"ל שניה' יחד דהא איכא פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה גבי אביו ואמו קלל אי משמע שניהם יחד או כל א' בפני עצמו והרב מהריב"ל בפסקיו ח"ג סימן ס"ח כתב בשם הרא"ש דאע"ג דקיי"ל כר' יונתן דמשמע כל א' בפני עצמו מ"מ בתנאים שאדם מתנה עם חברו אזלינן בתר לשון בני אדם דמשמע שניהם יחד וא"כ הרא"ש בנדון דידיה ודאי דאית ליה דלא משמע אלא שניהם יחד שישתמשו ומינה בנ"ד לא משמע אלא שידור ר' אליעזר ואשתו אבל אם ימות ר' אליעזר אין לה לאשתו כלל בבית ההיא כמו שכתב החכם השלם הפוסק הנלע"ד כתבתי: נאם הקטון חייא אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: