אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קסג

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קסג

שאלה קסב

שאלה יעקב קנה חנות מאת גוי ותיכף אחרי המקנה נכנס בה ראובן בנו רווק ועמ' שם כמה שנים ואח"כ נשא אשה והוליד בנים והוא מחזיק בחנות הנז' ואח"כ השכירה ז' שנים לאחרים והוא היה לוקח השכירות ואביו לא נטפל מעולם בחנות הנז' ולא בשכירות כאשר יעידון השוכרים וגם במשך אותם השנים רצה התוגר להעלות השכירות ועשה ראובן כרצונו וגם סתר ובנה ראובן בחנות ועשה הוצאות ולא נטפל יעקב בכל זה כלו'. ועתה אחרי מות יעקב מצא שמעון בן יעקב אח לראובן הנז' שטר בין שטרותיו של אביו ממקנת החנות הנז' שקנא' אביו מאת הגוי ושואל מאת ראובן חלקו בחנות הנז' על פי השטר הנז' שהיתה של יעקב אביהם וראובן טוען שאמת שהשטר נכתב על שם אביו יען כי הוא חלה פניו שילך בשליחותו לקנות אותם על שמו ולא וזכר שם ראובן במקנה הנז' לסבה ידועה אבל דמי המקח היו שלו ובשליחותו קנאה והראיה ע"ז שיעקב מעולם לא נכנס בחנות הנז' ולא החזיק בה ולא נטפל בה כלל כנודע לכל שכני החנות ובפרט שראובן ויעקב לא הוו אגידי אהדדי אלא היו רחוקים וחלוקים בעסקיהם לגמרי כי יעקב היה נשוי אשה אחרת ולו בנים ממנה וא"כ הוא נאמן בטענתו במגו דאי בעי אמר קניתיה ממך או נתת לי במתנה שוב טוען ראובן שהי"ל שטר הודאה מאביו ומחילה כוללת אלא שנאבדה ממנו בשרפת העיר שוב מביא ראובן ראיה לדבריו שחנות היתה ליעקב אביהם בצד חנות הנז' ומכרה לזבולון וכתב בשטר המכירה שמצרי החנות הנז' הם מצד א' פ' ומצד א' מחזיק ראובן בנו הנז' ונוסף על זה שאח"כ קנה ראובן חנות זבולון הנז' מאת זבולון הנז' וכתבו בשטר המקנה שמצרי החנות הנז' מצד אחד מחזיק ראובן הקונה הנז' הן כל אלה הראות גמורות היות דברי ראובן אמת ויציב עתה יורנו מורנו הדין דין אמת ושכרו כפול מן השמים אכי"ר:

תשובה נ"ל ודאי שהדין עם שמעון דאי משום שהחזיק ראובן בחיי אביו אעפ"י שחלק מאביו כשירד מתחלה ירד ברשות שהרי היה רווק ולא היה נשוי אשה וכבר כתב הריב"ש בסי' שכ"ז מסורת בידינו מגדולי האחרונים ועליהם אנו סומכים שלעולם אין חזקה מועלת אלא א"כ ירד מתחלה בתורת מקח והאריך הרבה שם יע"ש א"כ ראובן שירד ברשות שעה א' בחיי אביו שוב אינה מועילה לו חזקה ועוד אסי' היה מועיל לו חזקה אינו טוען שלקחה מאביו אלא שאביו לקחה לו ובטענתו זאת אין בה ממש דודאי כיון שהשטר על שם אביו אמרי' דהויא של אביו ודמיא להא דבא לידון בשטר ובחזקה דאעפ"י דחזקה לחודא הוה מהניא אי טען דחזקתו מכח השטר והשטר נמצא מזוייף אין חזקתו מועלת לו וכדכתב ה"ה פט"ו מה' טוען ובנ"ד נמי כיון שטענתו היא מכח שאביו לקחה לעצמו ובטענתו זאת אין בה ממש איבטלה לה חזקה:

ואי באנו לזכות ראובן מפני שעשאה אביו שיתן לאחר הא אמרי בשלהי כתובות בההוא אפטרופא דאתא לקמיה דאביי וטען אי הוה אבוהון דיתמי הוה טעין חזרתי ולקחתיו ממנו נאמן ואף ע"ג דהתוס' כתבו דלא אמרינן הכי אלא כשנמצא השטר מזוייף הרי רש"י לא כתב כן וכן הרמ"ה ס"ל דיכול לטעון לקחתי ממנו במגו שיכול לומר על תנאי מכרתיה לו וכדכתב הטור בח"מ סימן קמ"ז וא"כ לדבריהם טענינן ליתמי מה שהיה יכול לטעון אביהם שחזר ולקחו ממנו ואף ע"ג דהתוספות פליג כדכתיבנא וגם הרי"ף סובר דאינו יכול לומר כן אלא כשהחזיק המערער ג' שנים הוי פלוגתא דרבוותא ואוקי ארעא בחזקת מריה קמא וא"כ החנות היה בחזקתו של אבי ראובן ושמעון שהוא מריה קמא. כל זה אני כותב ריש מילין ואם יצטרך עוד להאריך עוד לאלוה מילין: ואי יאמר אומר שהרי ראובן סתר ובנה בפני יעקב אביו ואמרינן בפרק חזקת דחפר בה שיחין ומערות הוי חזקה והביאו הרמ"ה לפסק הלכה וכדכתב הטור בסימן קמ"ט גם טענה זו דחה הריב"ש בסי' רנ"ב מתרי טעמי חדא דלא אמרו כן אלא בבעל בנכסי אשתו אבל באפט' או מורשה דטעמא מפני שיורד ברשות אפשר שגם זה עשה ברשות ועוד דהתם הוא דעושה היזק אבל בנדון זה לא עשה היזק וכו' ואם לצורך הבנין סתר על מנת לבנות אין זה מקלקל אלא מתקן וכו' יע"ש. ובנ"ד שייכי השני טענות הטענה האחרונה פשיט' דבנדון דידן מתקן הוא והטענה הראשונה ג"כ אצל אביו הוי כיורד ברשות כיון שהיה רווק ומתחלה ירד ברשות ועוד דההיא אוקימתא דחפר בה בורות שיחין ומערות לא כתבוה הרי"ף והרא"ש וכדכתב הטור שם משמע דלית להו ההיא אוקימתא וכבר נתן הרב בית יוסף ז"ל טעם לדבריהם:

הקטון אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה