אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קסב

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קסב

שאלה קסא

אנחנו עדים חתומי מטה לדרישת עזרא היינו מצויין ונרשמין לעדים בעת שהשכירו התוגרמים פ' ופ' לעזרא המוקטעא של שטח חצר א' אשר לפני מהחנויות כ' אמה ברוחב וכ' אמה באורך כלם מאמת הבנין השכירו התוגרמים הנז' לעזרא השוכר בעד ח"י לבנים בכל חדש וחדש ותיכף פרע ונתן להם שכירות ג' חדשים על ערך הנז' ובפנינו עדים ח"מ נכנס עזרא לתך החצר ברשות התוגרמים המשכירי' וזכה והחזיק בו זכיה וחזקה גמורה בכל חזוקי תורתנו הקדושה ובכל חזוקי ההסכמות הנהוגות פה שאלוניק"י יע"א ופרע להם שכירות הג' חדשים הנז' בלי שום שיור ותנאי:

שאלוני אם הגביר ה"ר עזרא כששכר מהתוגרמים עשה חוגי"ט בערכאות שלהם וכתוב שם בחוגי"ט שהשכירו לו התוגרמים י"א אמות ועתה באו התוגרמים לבנות בשאר הט' אמות אם יוכלו יהודים לזכות בבתי' משום דה"ר עזרא הפסיד חזקתו שאף על פי שבשטר כתוב שהשכירו לו התוגרמים כ' אמות הרי אח"כ מחל ועשה חוגי"ט שלא שכר מהתוגרמים אלא י"א אמות ועוד שהרי עברו כמה שנים והפסיד חזקתו מהט' אמות מפני ההסכמה הקדומה שכשיעברו ג' שנים אבד חזקתו או דילמא השטר הראשון שעשה בעדים יהודים הוא קיים וחזקתו לא הפסיד דלא עשה כן אלא מחמת אונס התוגר ואי מפני שעברו ג' שנים הרי לעולם משתמש בו ה"ר עזרא שמוש המועיל בחצר הנז' ולא עקר שמושו משם מכל וכל לזה אני אומר שהדין עם הגביר ה"ר עזרא דכיון שבשטר הראשון הוה כתוב שהחזיק בכל החצר והשכירוהו התוגרמים ופרע להם שכירות לא אבד חזקתו מפני החוגי"ט הנעשה אחר כך מכמה טעמי חדא דהרב מהר"י ן' לב ז"ל בריש כלל ז' מהסכמות חלק א' שאלו ממנו דשמעון החזיק בחזקתו של ראובן בטענה שהוא התנה עם הגוי אדון החנות שאם יצא מהחנות שהפסיד חזקתו וזכותו ושיהיה רשות לכל יהודי ליכנס בחנות תיכף ומיד שיצא מבלתי שיצטרך להמתין ג' שנים וראובן טוען האמת כי היא כדברי שמעון וכו' אך אמנם שמעשים בכל יום שהתוגרמים והגוים שואלים מאת היהודים שיסלקו ידם וזכותם מעל החזקה ויתנו רשות שיכנסו בחצרות ובחנויות באופן שלא יצטרך להמתין ג' שנים ולפעמים קונים זה הזכות מאת היהודי ועם כל זה אינו מועיל להם וההסכמה במקומה עומדת והשיב הרב הנזכר דהדין עם ראובן דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנת' כל אדון החצר או החנות יתחכ' לשאול מאת היהודי כשישכיר לו חצרו או חנותו שיסלק ידו וזכותו מעל החזקה וא"כ מה הועילו מתקנו ההסכמה בתקנתם וא"כ גם אני אומר בנ"ד אם לא היה עושה כן ר' עזרא לתוגרמי' והיה מודה להם דבר זה לא היו עושים לו חוגי"ט מהשכירות בערכאות ולכך הודה להם בכך אבל מפני כך לא הפסיד חזקתו אשר החזיק בפני ישראל כדת וכהלכה בכל החצר ועוד אפי' שהודה בכך שלא מחמת אונס אלא מרצון נפשו הרי ידוע דהחזקות דין קרקע יש להם דאע"ג דאיכא רבנן קשישי דאמרי דדין מטלטל יש להם מ"מ צריך להקנותם קנין או כסף או שאר קנינים וכאן לא עשה ה"ר עזרא הנז' שום הקנאה לגוי מהחזקה שהחזיק בה שהיה צריך להקנותה לו בכסף או בשטר ולא הקנה לו כלל ואפי' נסתלק ממנו בדבור בפני הערכאות שאמר שלא השכיר לו אלא החנויות ולא הבתים לא מהני דצריך קנין לחנות להקנותה לגוי והוא לא עשה ועוד דשטרות העולים בערכאות של גוים בעינן למידע דאותם ערכאות דלא מקבלי שוחדא לפי הרמב"ם והרמ"ה וכדכתב הטור בח"מ סימן ס"ח וא"כ ערכאות דידן ודאי דלא ידעינן בהו דלא מקבלי שוחדא אלא אדרבה סתמא הוי דמקבלי שוחדא ואפילו לדעת הרא"ש דפליג על הרמב"ם והרמ"ה וסובר דסתם ערכאות לא מקבלי שוחדא אפשר דמודה דערכאות דידן דתוגרמה איתרע חזקתייהו ומקבלי שוחדא כנודע ועוד דאיכא בהו ריעותות אחרות וכמו שהאריך הרב מהר"י ן' לב ז"ל בח"ג סי' ק"י יע"ש. וא"כ החוגי"ט בדין תורתנו חספא בעלמא הוא והוה ליה כמאן דליתיה וא"כ נאמן הגביר ה"ר עזרא לומר שהוא החזיק בכל ומה שהודה לתוגר בפני הערכאות הוי מפני שלא היה רוצה להשכיר לו בערכאות והיה חתר בו מהשכירות ולא היה יכול לו והשטר המכחישו לאו כלום דחספא בעלמא הוא כדכתיב' וא"כ ודאי דלא הפסיד חזקתו ר' עזרא מחמת החוגי"ט ואי משום שעברו ג' שנים היה משתמש בו רבי עזרא שמוש הצריך לו בחצר הנזכר והשכירות פורע ח"י לבנים בכל חדש כמו שהתנה כששכר כל הכ' אמות וא"כ מעולם לא אבד חזקתו וכל הבתים אשר יבנה בחצר ההוא הם מה"ר עזרא יצ"ו וכמ"ש הרב מהריב"ל בכלל ז' שאלה מ"ז דאיתא בהסכמות הכי עוד הסכימו שאם שום יהודי שכר חצר אחד מגוי אחד או מתוגר אחד, ואח"כ בעל החצר רצה לבנות בתים בחצר ההוא אותם הבתים שיעשה החזקה מהם הם מהיהודי המחזיק בחצר ההוא ע"כ. א"כ זכינו לדון שכל העשרים אמות הם חזקתו של ה"ר עזרא הנזכר וכל מה שיבנה שם חזקתו הוא הנלע"ד כתבתי:

הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה