שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קמח
שאלה ראובן ואשתו היו חייבים איזה סך מעות לשמעון וראובן ברח הלך לו כי אין לאל ידו לפרוע החוב ועודנו חוץ לעיר בא שמעון ותבע חובו מאשת ראובן ודחקה ביותר והיה רוצה להוליכ' בעש"ג ולשים אות' בבית האסורים באופן שנפל אימת ב"ת עליה ע"כ בראות' כי כלתה הרעה שרצונו של שמעון לשומה בבית האסורים הוכרחה ע"כ שלא בטובתה למכור לשמעון הב"ח הנז' חזקת חנות א' אשר לראובן בעלה מנחלת אבותיו לחשבון החוב הנזכר ועתה בא ראובן ושואל משמעון חזקתו שרוצה לפרוע אליו כל חובו משלם במעות מדודים ואין רצונו במה שמכרה אשתו בטענ' שאין רשות לאשה למכור דבר בחיי בעלה שלא ברשותו ורצונו ובפרט היותו חזקת קרקע מנחלת אבותיו וגם בטענה שהיתה אנוסה שמוליכ' בעש"ג ולכן מכרה ע"כ שלא בטובתה לכן יורנו מורנו המורה לצדקה אם חייב שמעון לחזור החזקה למריה קמא אחר שפורעים אליו במעות כל חובו ומה' תהי' משכורתו שלימה:
תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן דודאי אין המכירה מכירה דאפילו במוכרת למזונות אמרינן בפרק אלמנה ניזונת דבעינן שלשה הדיוטות דהיינו תלתא גברי דבקיאי בשומא להרמב"ם והרי"ף והרא"ש ז"ל כמבואר באבן העזר סי' צ"ג ואם מכרה שלא בפניהם איכא רובא מרבוותא דסברי דהמכר בטל כל שכן בנ"ד דלא מכרה למזונות דודאי עכ"פ צריך בבית דין גמור אפי' שנודה שהמכירה מכירה דע"כ לא קא אמרי התם דלא בעינן ב"ד גמור אלא הדיוטות למזונות דאין לה לישב ולהתענות עד שיזדקקו לה בית דין וכן לכתובה משום חינא אבל היכא דליכא הך טעמא ודאי דצריך ב"ד גמור. וא"כ ברד דאפילו ג' הדיוטות בקיאי בשומא לא הוו כאן פשיטא דלכ"ע אין המכירה מכירה ובר מדין ודאי דאפילו בפני ב"ד אין לה כח למכור בנכסי בעלה דלמזונות ודאי יש לה כח מטעמא דכתיבנא אבל לפרוע חוב בעלה מה לה למכור בנכסי בעלה ואם שמעון דחקה אותה ונאמר דמפני זה מכרה הא דא ודאי תברא דשלא כדין דחק אותה דא"א אין יכול לדוחקה כיון שאין לה נכסים שהכל משל בעלה ואפילו שבועה איכא מרבוותא דאמרי אין משביעין אותה כדכתב הטור בח"מ סימן צ"ז אלא לכשתתאלמן או תתגרש תשלם ומה לו אצל אשת ראובן והיה לו לשמעון לילך אצל ב"ד ויכתבו אדרכתא על נכסיו אחר התראה ואח"כ יעשו לו שומא כמבואר בדברי הטור הלכות גביית מלוה אבל מכירת האשה בלא כתיבת אדרכתא ובלי שומת ב"ד ודאי דאיני רואה בה ממש ועוד אפילו גבי שומא דבנ"ד לא ברירא מילתא כולי האי דשומא הדרא לעולם ואפילו נתייקרו הקרקעות אח"כ איכא מרבוותא דאמרי דאין משלם לו אלא חובו לבד וכדכתב הטור בח"מ סי' ק"נ:
הכלל העולה בנדון דידן דפשיטא ופשיטא דאין מכירת האשה כלל: הק' אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: