שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קיז
תשובה בשאלה הראשונה ששאל השואל שהשותף שינה מדרך השותפים מפני ב' דברים הא' שלקח מלח אחר משלו שלא לצורך השותפות והוליכו יחד עם מלח השותפות ובשביל זה הוזל השער ובא ההפסד ועוד שערב המלח אשר לקח שהיו חתיכות קטנות עם מלח השותפות שהיו חתיכות גדולות והשותף המשנה מכחיש כל זה דלא בא היזק לשותפות מחמת ריבוי המלח וכן חתיכות שלו לא היו אלא גדולות והוא נשבע על זה. נראה להשיב דודאי דמה שנשבע דהחתיכות שלו היו טובות כמו אותם של שותפות הוא נאמן אבל במה שעשה שהוליך מלח אחר משלו ובשביל זה הוזל השער כבר נשאלתי על כיוצא בזה זה לי ימים וכתבתי שם דיש לחייבו מההיא דהרב מהרי"ק שרש ט"ו על ראובן שהוסיף מעות בחנות ובסבת אותה ההוספה נמשך היזק לחנות שהיו מלוים על משכונות לא טובות וגם שהמעות כאשר הם מועטים הם מולוות ולא שבותות משא"כ כשהם רבים והעלה באותה תשובה כי ישלם ראובן כל ההפסד אשר גרה לשמעון בהוספת המעות על פי שיאמרו דיינים ופשרנים שנראה להם שהפסיד שמעון בכך וטעמא דהשותפים שומרי שכר הם ושומר שכר בשנוי כל דהו חייב כמו שהביא ראיה שם מפרק השוכר את האומנים א"כ ג"כ נאמר בנ"ד שישערו דיינים כל היזק שגרם השותף המשנה באותה הסחורה שהביא שמפני אותה סחורה הוזלה סחורת השותפות ונמשך היזק לה ואותו ההיזק ישלם לשותפות כמו בנדון דהרב מהרי"ק דנמשך היזק לשותפות מחמת המעות שהרבה שם וחייבו לשלם מה שישערו הדיינים גם אני אומר כן בנ"ד ואם יראה לדיינים שלא נמשך היזק מזה כלל כמו שטען השותף דאדרבה משום שהיה המלח י"א אלפים חתיכות ביחד לפיכך נמכרו לאותו הערך שהיו הרבה קונים ואם היו חמשת אלפים חתיכות לבד לא היו נותנים כ"כ אז ודאי הוא פטור. כללא דמילתא דהדבר תלוי בראות עיני הדיינים כדכתיבנא ודי בזה לשאלה הראשונה: